ערב טוב, השטרות שלכם מבוטלים
מה היה קורה אילו ברגע אחד הייתה המדינה מכריזה שרוב המזומן הפך ל"פיסות נייר חסרות ערך"? זה פחות או יותר מה שקרה בהודו בנובמבר האחרון. מה הוביל לצעד הדרמטי, וכיצד הגיב הציבור?
ההודעה הדרמטית הגיעה משום מקום ב-8 בנובמבר 2016: ממשלת הודו הכריזה על צעד חסר תקדים - הוצאתם מהמחזור של כל השטרות של 500 רופי ו-1,000 רופי. בנאומו, ששודר בערוצי הטלוויזיה ברחבי המדינה, הצהיר ראש הממשלה נרנדרה מודי כי השטרות הללו יהפכו ל"פיסות נייר חסרות ערך" - זאת במטרה להילחם בשוק השחור, בשחיתות ובטרור, לדבריו.
הנאום נתן את האות, ומיליונים צבאו על סניפי הבנקים בהודו. הם התגודדו בתורי ענק כדי להיפטר מהשטרות שברשותם - שכן אלו היו השטרות הנפוצים ביותר במדינה, והיוו כ-80% ממחזור המטבע.
ראש הממשלה מודי לא רק נפטר מהשטרות הישנים - אלא גם הכריז על כניסתם של שטרות חדשים, על סך 500 ו-2,000 רופי, ושבהם הוטמע שבב אלקטרוני כדי לעקוב אחר מסלולם. ההחלפה הייתה אמורה להתבצע עד 30 בדצמבר 2016 - כלומר להמונים ניתנו קצת פחות מחודשיים להחליף את רוב המזומן שברשותם.
המונים הגיבו בזעם - שכן אזרחים רבים בהודו כלל לא מחזיקים בחשבון בנק ומתנהלים ביום-יום אך ורק במזומן. שבוע לאחר ההכרזה על הצעד המפתיע נשא מודי נאום נוסף ואמר כי הוא מבין את כאב האזרחים - והדגיש שזהו קושי זמני: "בבקשה, 50 יום, תנו לי רק 50 יום - אחרי 30 בדצמבר אני מבטיח להראות לכם את הודו שתמיד חלמתם עליה".
מאז נבחר לכהן כראש ממשלה הבטיח מודי להילחם בחורמה בכסף השחור שמוחבא מהרשויות. היקף ה"כלכלה השחורה" מגיע, על פי הערכות שונות, לכחמישית מהתוצר הגולמי בהודו. אולם בשלב זה עדיין מוקדם לקבוע אם המהלך הקיצוני הצליח במשימה. בחודשים שעברו מאז החלפת השטרות ספגה הכלכלה ההודית כמה טלטלות והתפרסמו דיווחים ממוקדים שונים במדינה על מצוקת מזומנים.
לא פלא, אם כן, שהצעד של מודי ספג ביקורת רבה, ובאחרונה הולכים ומתחזקים הדיווחים שלפיהם השינוי היזום אינו בהכרח מהלך מחושב במסגרת המלחמה בהון השחור, אלא בעצם ניסיון של ממשלת הודו להילחם בזיופי שטרות – תופעה עצומה בממדיה שהפכה לאיום ממשי על כלכלת המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
