"המזומן הוא הדלק של ההון השחור"
אין עקבות, אין תיעוד: התשלום במזומן משרת לא פעם גורמים פליליים, עסקים מפוקפקים או סתם מעלימי מס - והמדינה משלמת על זה ביוקר. אז אם כולם מבינים שחומקים פה מיליארדים מתחת לרדאר - למה המלצות הוועדה שנדרשה לנושא נשארו על הנייר?
לא פחות מ-76 מיליארד שקלים במזומן מסתובבים בשוק הישראלי. המספר הזה עשוי להישמע לכם אסטרונומי - וניתן לדמיין בקלות שרוב רובו מסתתר בערימות עצומות בכספות הבנקים ובמרתפי בנק ישראל. אבל המציאות, מתברר, שונה לגמרי.
90% מהמזומן בישראל - עשרות מיליארדי שקלים - נמצאים בידי הציבור בכל רגע נתון. רוב הכסף הזה מורכב משטרות - כמעט חצי מיליארד מהם. בחישוב גס, זה אומר שאדם בוגר ממוצע אמור להסתובב עם ערמה של קרוב ל-100 שטרות בארנק. די ברור שזה לא המצב, ורוב האנשים מחזיקים סכומים צנועים בהרבה. אז איפה באמת נמצא כל הכסף הזה?
השאלה הזו מטרידה לא רק את המוסדות הכלכליים בישראל, אלא גם ממשלות רבות ברחבי העולם. ובמקרה המקומי שלנו - גם אם ניקח בחשבון עסקים קמעונאיים שמחזיקים בקופתם דרך קבע כמויות גדולות של מזומן, זה עדיין לא מסביר את מיקומם של מאות מיליוני השטרות שמסתובבים בשוק או את אופי השימוש בהם. האמת העגומה היא שחלק גדול מהמזומנים הללו משמש גורמים פליליים ומאפשר הלבנת הון, סחר בסמים, הימורים, סחיטה וכמובן, העלמת מס. ללא תיעוד, ללא עקבות.
זה זמן רב מוכר השימוש במזומן כאחד הגורמים העיקריים לצמיחתה של הכלכלה השחורה - זו שאינה מדווחת - בארץ ובעולם. על פי אומדנים שונים, כ-20% מהפעילות הכלכלית בישראל אינם מדווחים. מעריכים כי אובדן ההכנסות ממיסים נאמד בכ-30 מיליארד שקלים מדי שנה. "על כל שקל של מס הכנסה שנגבה מעובד שכיר - יש שקל נוסף שאזרח אחר מעלים", מעריכים ברשות המיסים. רק נסו לדמיין כיצד היה נראה תקציב המדינה עם תוספת מכובדת שכזו.
המדינה מפסידה - וההמלצות תקועות בוועדה(צילום: Gettyimages)
"המזומן הוא הדלק של ההון השחור", אומר ל-ynet משה אשר, מנהל רשות המיסים. "באמצעותו אפשר לבצע עסקאות בלי להשאיר עקבות, בשונה מכרטיסי אשראי, מהעברות בנקאיות או מצ'קים שמוגבלים למוטב בלבד. המזומן הוא גם המנוע של הפשיעה החמורה בארץ מאותן סיבות - שלא יזהו את מזמין הפשע ואת המבצע".
מהו הפרופיל של משתמשי המזומן שמעלימים מס?
"95% מהעוסקים המורשים בישראל הם עוסקים קטנים שמחזור העסקאות שלהם הוא עד 2.5 מיליון שקלים בשנה. זאת אומרת שבעל הבית 'יושב על הקופה' בצורה כזו או אחרת, כך שזה יכול לקרות בהרבה מאוד מקרים".
אשר מציין כי פעמים רבות, שני הצדדים - הן המשלם הן מקבל הכסף - נהנים מעסקת המזומן תוך עבירה על החוק. "תחשוב על קבלן, למשל, שבנה עשר דירות, ומגיע אדם עם מזוודה של מזומנים ומשלם לו את עלות הדירה - 3 מיליון שקלים - במזומן. זה מאפשר גם לקונה להלבין את ההון שלו, וגם למוכר לא לרשום את כל התקבולים".
כאמור, זו אינה בעיה ייחודית לישראל. מדינות רבות בעולם החליטו להילחם בתופעות הללו באמצעות איסור על שימוש במזומן בעסקאות הגבוהות מסכום מסוים. גם כאן לא התעלמו מהנושא - ולפני ארבע שנים הוקמה ועדה שתפקידה לבחון את סוגיית צמצום השימוש במזומן. בראשה עמד מי שכיהן אז כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ולצידו ישבו נציגים בכירים מרשות המיסים, ממשרד האוצר ומבנק ישראל.
ביולי 2014 - לפני יותר משלוש שנים - הגישה הוועדה את מסקנותיה. במשרד המשפטים גיבשו את ההמלצות להצעת חוק שביקשה בין היתר להגביל עסקאות מזומן לסכום של 10,000 שקלים (למעט מקרים חריגים), ולהטיל קנס של 30% מסכום העסקה על מי שיפר הגבלה זו. במקרים מיוחדים - למשל כשהיקף העסקה גדול במיוחד - ייחשב הדבר כעבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון. המשמעות: ענישה חמורה הרבה יותר.
יותר משלוש שנים חלפו מאז הוגשו ההמלצות. הצעת החוק שהתגבשה בעקבותיהן עברה בקריאה ראשונה בכנסת, אך מאז היא ממתינה על שולחנה של ועדת חוק, חוקה ומשפט, שם יידרשו לדון בנוסח החוק ולקדם את החקיקה לשלביה הסופיים. "זה אכן מתעכב הרבה זמן", מסכים אשר, אך מנסה לשמור על אופטימיות: "אם יושב ראש הוועדה יחליט על קיום הדיונים - נוכל לסיים את החקיקה עוד השנה, ולהכניס אותה לתוקף החל מהשנה הבאה".
ספק רב אם הצעת החוק הזו, שצוברת אבק ממושב לפגרה, שנה אחר שנה, תהפוך למציאות מחייבת בעתיד הקרוב. אבל יש מדינות שכבר עשו את הצעד הזה: באיטליה, למשל, מותר לשלם במזומן רק בעסקאות בסכום של עד 1,000 אירו. ביוון ההגבלה עומדת על 1,500 אירו, בספרד הסכום המקסימלי הוא 2,500 אירו, ובצרפת ובבלגיה - 3,000 אירו (לידיעת הנוסעים נציין כי בחלק מהמדינות הללו מציבים רף גבוה יותר עבור תיירים).
ואולי צריך רק להיפטר מהשטרות הגדולים?(צילום: gettyimages imagebank)
וישנן גם גישות אחרות בנוגע לצמצום השימוש במזומן - כאלה שלאו דווקא מבקשות להגביל את סכומי העסקאות. אחת מהן, שתפסה תאוצה בתקופה האחרונה, גורסת כי רוב הפשיעה שנעשית בחסות המזומן מסתמכת על שטרות בעלי ערך גבוה: אנשים לא מסתובבים עם מזוודות מלאות בשטרות של 10 אירו, טוענים מצדדיה, אלא בחפיסות מהודקות של שטרות על סך 100 דולר או 500 אירו.
על -פי הגישה הזו, שאחד ממוביליה הוא פרופ' קנת רוגוף מאוניברסיטת הרווארד האמריקנית, מיגור הפשיעה יכול להתבצע בצעד פשוט - חיסולם של השטרות הגדולים בכלכלות המתקדמות. "בארצות הברית, למשל, זה אומר לבטל את השטרות של 50 ו-100 דולר", הסביר בעבר. לטענתו, פעולה כזו תהפוך את הפעילות הכלכלית של מפרי החוק לקשה הרבה יותר - ועל כן זו תלך ותצטמצם באופן טבעי.
"לא צריך להילחם במזומן"
אבל למרות הדאגה מההון השחור ומאותו כסף אבוד - לא כולם בכלכלה העולמית מצדדים בהגבלה או בצמצום של השימוש במזומן. ואת הגישה הנגדית מובילים דווקא רבים מהבנקים המרכזיים בעולם - אלה שמופקדים בין היתר על ייצור השטרות.
טענתם של המתנגדים היא שלא נכון להתערב באופן דרסטי ב"תהליכים הטבעיים" של המעבר ממזומן לאמצעי תשלום דיגיטליים. לדבריהם, היציאה מהמציאות הכלכלית הדואלית הזו תלווה אותנו גם בחמש, בעשר ואולי אף ב-50 השנים הבאות - ואין לזלזל בערך הרב שיש למזומן בעיני הציבור.
"המזומן חשוב עבור אזרחים שומרי חוק רבים"(צילום: דוברות משטרת ישראל)
"גם אם עבריינים מנצלים את המזומן לפעילות בלתי חוקית, המזומן משחק תפקיד חשוב עבור אזרחים שומרי חוק רבים", טוען יבס מרס, חבר הנהלת הבנק המרכזי האירופי. "האם מישהו היה מציע איסור על בעלות של מכוניות יוקרה או יהלומים רק משום שפושעים אוהבים אותם?". לדברי מרס, "פגיעה ברוב שומרי החוק כדי להעניש את המיעוט פורע החוק כמוהו כפיצוח אגוז בפטיש - ושבירת השולחן תוך כדי". יבס מוסיף כי סקרים רבים שנערכו במדינות שונות, בעיקר בגוש האירו אבל גם מחוצה לו, מעידים כי הציבור מעוניין להמשיך להשתמש במזומן.
דברים דומים אומרים גם בבנק המרכזי אצלנו. "אין ספק שהטכנולוגיה והרגולציה הולכות לכיוון של תשלומים דיגיטליים, אבל אין ספק שהאזרחים מצביעים ברגליים ובינתיים ממשיכים להשתמש במזומן. צריך להכיר בזה, בין אם אנחנו אוהבים את זה ובין אם לא", אומר ל-ynet ד"ר אילן שטיינר, מנהל מחלקת המטבע בבנק ישראל. "המאבק מכוון נגד פעולות פליליות - הון שחור, העלמת מיסים, הלבנת הון, מימון טרור ועוד. המזומן הוא ללא ספק אמצעי שגורמים עברייניים משתמשים בו, אבל הוא לא המטרה בפני עצמה".
שטיינר מתייחס גם להצעתו של פרופ' רוגוף: "הרעיון של חיסול השטרות הגבוהים מאוד מעניין, אבל במבחן המציאות קיים ספק לגבי הישימות והאפקטיביות שלו. נניח שנגביל את המזומן ונחסל את השטרות הגדולים. מה מונע לעבור למטבע זר אחר, שם עדיין יש שטרות בערכים גדולים? או לחלק את הכסף לעסקאות יותר קטנות? ובכלל לגבי המלצות שונות להגבלת השימוש במזומן – עד כמה זה ירתיע בפועל עבריין שיחפש דרכים לעקוף את המגבלה?". לדברי שטיינר, המטרה לא צריכה להיות מלחמה במזומן - אלא מאבק בכלכלה השחורה והטלת קשיים על שימוש לא לגיטימי במזומן.
בסופו של דבר, הטענות של נציגי הבנקים המרכזיים לא משכנעות לגמרי שאין שום בעיה. רוב ממשלות העולם בוחנות או נוקטות צעדים מעשיים שמטרתם למגר את התופעות השליליות הכרוכות בשימוש במזומן. האם אלו יתבררו כאפקטיביים? נראה בינתיים כי מדובר בתהליך ממושך, ומידת השפעתו אינה ברורה בשלב זה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
