כנס חירום של חילונים בערד: "לפעול עכשיו נגד הגוּרניקים"
אחרי המהומות: יותר מ-1,000 תושבי העיר הדרומית נענו לקריאת העמותה לשמירה על צביון ערד שנאבקת בהתחרדות העיר להגיע לכנס חירום. אחת המשתתפים בכנס אמרה: "אנחנו מפחדים שהעיר תהפוך לבית שמש". אישה שמתגוררת בעיר 40 שנה: "לא נעים לי להסתובב בעיר ולראות שלטים שלא מכבדים אותי"
התושבים החילונים מגבירים הילוך במאבק מול החרדים: יותר מ-1,000 תושבי ערד הגיעו אמש (יום ד') למתנ"ס העירוני, שבו התקיים כנס חירום של העמותה לשמירה על צביון העיר. העמותה הוקמה בימים אלה בעקבות העימותים האלימים בסוף השבוע שעבר, שבמהלכם מאות חרדים מחו מול ביתה של תושבת העיר שתלתה שלט נגד האדמו"ר מגור ושר הבריאות יעקב ליצמן.
מירב לייבה, ממובילי המאבק, אמרה: "אני נלחמת עבור הילדות שלי, אבל גם עבור ההורים שלי. המלחמה הזאת בין היתר היא עבורם. הם לימדו אותי שכשיש משהו ששווה להילחם עבורו קמים ונלחמים".
במהלך הכנס ביקשו הנוכחים לתכנן את הצעדים הבאים של הציבור החילוני, במאמץ למנוע את מה שנתפש אצלם כהתחרדות העיר. אחד מהם אמר: "הגענו לכאן כי המצב הוא בלתי נסבל. תשאלו את עצמכם לאן אנחנו הולכים מכאן. ערד היא הבית של כולנו. חילונים. מסורתיים, דתיים ועולים. התקבצנו כאן ללא הבדל דעה, עמדה או זהות פוליטית. זה לא מאבק פוליטי. הגענו לכאן כדי להגיד די. די לבריונות".
בכנס הוצגה מפה של אנשי חסידות גור שהוכנה לפני כמה שנים, ובה מוצגת הפריסה של האוכלוסייה החרדית. בין היתר צוין כי בשכונת חצבים מתגוררות 53 משפחות, בשכונת נעורים 32, ברותם 36, ביהושפט 71, בחלמיש 137, בטללים 254, באבישור 58 ובגבים ארבעה משפחות. המפה מציגה למעשה את הפריסה הרחבה של החרדים בערד ואת המוסדות שלהם בעיר, מתוך כוונה למשוך את אנשי החסידות להתגורר במקום.
בין באי הכנס נצפו גם עולים חדשים, ותיקים וצעירים. אחת מאותם צעירים, נועם שוורץ (22), אמרה: "החרדים רוכשים הרבה דירות בשכונות בעיר. ראיתי שמשתלטים על מבנים ציבוריים. לחברות שלי זרקו מילים לא יפות. אם לא נפעל עכשיו מספר הגורניקים רק ילך ויגדל. זו עיר שגדלתי בה. כואב לראות את כל זה, את המלחמות האלה בינינו לבינם. חבל שהעיר הזו תהפוך לבית שמש. מזה אנחנו הכי מפחדים".
אורלי דיוויד (54), שאף היא השתתפה בכנס, הסבירה כי "בשנים האחרונות אנחנו רואים שערד מקבלת אופי אחר, צביון אחר. רואים יותר גורניקים בעיר. הם באים במטרה להשתלט על ערד ולהוציא אותנו מהעיר".
ז'קלין אידגר, שמתגוררת בעיר כ-40 שנה, אמרה: "אני שמחה שבעקבות מה שקרה במוצ"ש התקיים המפגש, כדי שנדע איך להיערך בעתיד. היום לא נעים לי להסתובב בעיר ולראות את השלטים התלויים שלא מכבדים אותי או אף אחד אחר. זו מלחמה ארוכה שלא תיגמר, לא היום ולא מחר". אידגר אמרה עוד: "עצוב לי שערד הגיעה למצב הזה. אני לא רוצה לעזוב את ערד. אבל זו כת שנפלה עלינו והרסה את העיר".
מיכה שרביט (50) אמר: "הגענו לפה כדי להראות לצד השני, לחרדים, שתושבי ערד הם לא כמו בית שמש, קריית גת וירושלים. התושבים פה מאוחדים ואוהבים את העיר. הם לא ציפו לראות התנגדות כזו. כל מי שנמצא פה אוהב באמת את העיר ולא בגלל שאנחנו לא אוהבים אותם. אני לא רוצה שנהפוך להיות מיעוט שמפרנס אותם".
לדברי מארגני הכנס, המטרה שלהם היא לפעול לשמירה על צביון ערד כעיר פלורליסטית וציונית, הן לחילונים והן לאוכלוסייה המסורתית והדתית. "אנחנו לא נגד דת. אנחנו בסך הכול רוצים את השקט", סיכמה לייבה. "אנחנו נפעל לשיתוף פעולה עם גורמים אחרים, כמו טבריה ובית שמש".
משתתפי הכנס התלוננו על אוזלת ידה של המשטרה ועל האכיפה הבררנית שלה. "השתלטות על בית כנסת נגמרת בכלום. מצד אחד כריזת כניסת שבת בדציבלים גבוהים והם מקבלים אזהרה בלבד. הם מגישים נגדנו תלונות שווא. אנחנו מזומנים מיידית לתחנה ומגיעים למצב של מעצרי בית. מצד שני כשאנחנו באים להגיש תלונה, נתקלים בסחבת או שלא נלקחת תלונה".
המארגנים ציינו כי בימים האחרונים נמכרו 100 שלטים כדוגמת זה שהצית את המהומה בעיר. הם ייתלו ברחבי העיר כשיינתן האות לכך. במהלך העימותים בסוף השבוע שעבר הבעירו שלושה מהמפגינים החרדים צמיגים מול בית האישה שתלתה את השלט.
במשטרה דחו את הטענות של אוזלת יד ואכיפה בררנית: "כל תלונה של כל אזרח המגיע להתלונן נבדקת ומטופלת במקצועיות וללא משוא פנים ללא קשר לזהות המתלונן או שיוכו המגזרי".
לפנייה לכתב/ת 
