הקרב על המלון: ההכרעה על עמק ססגון קרובה
הארגונים הירוקים לא רוצים לפגוע באזור הבתולי בבקעת תמנע ואילו היזם אומר: "כל הקיבוצים היו בעד, חשבו שזה יכול לעזור לאזור". המועצה הארצית לתכנון ובנייה אמורה להכריע, אך ייתכן שעתיד האזור יוכרע בבתי המשפט
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה צפויה לחרוץ בקרוב את עתידו של עמק ססגון שבבקעת תמנע ולהכריע אם במקום יוקם מלון כפי שמבקשים משרד התיירות ויזמים או שמא תתקבל עמדת הארגונים הירוקים המנסים להגן על המקום.
יניב גולן, תושב סמר וממובילי המאבק נגד הקמת המלון, הגיע לערבה לפני 35 שנה. לאורך עשרות שנים השתנו הנופים. דיונות נעלמו וקטנו, מכרות הנחושת בתמנע שינו את מרקם הקרקע. את הקריירה שלו כלוחם למען הסביבה הוא החל במאבק על חולות סמר. למרות שהפסיד במאבק החליט להעתיק את אותה השיטה לעמק ססגון.
"האזור הדרומי של תמנע חרב ממש. יש שם אזור תעשייה שעדיין פעיל", אמר גולן. "האזור הצפוני עדיין לא נפגע. אז מן ההגיון שלא להקים מלון בלב האזור הצפוני". בסיור שערכנו שם כמעט ולא ניכרת נוכחות אנושית. צבאים חוצים את הדרך המאולתרת לקראת הכניסה לעמק. "הם לא יהיו פה אם יוקם המלון", אומר גולן בצער. "כל הדרום הוא חורבן. מזוהם ממכרות הנחושת. לפחות שיצילו את ססגון".
המאבק על ססגון היה שונה במעט מחולות סמר. הרבה יותר מתוכנן ומאורגן. הקיבוצניקים מהערבה קיבלו ייעוץ אסטרטגי מהחברה להגנת הטבע והגיעו לשולחן משופשפים ותאבים לנצח למען הסביבה. "אני מסגר, אחד מאיתנו מורה, אחת רפתנית. חוקר וטבח", אומר שמוליק אשחר מקיבוץ גרופית. "לאף אחד מאיתנו לא היה ניסיון בקמפיין והייתה שאלה האם לוותר על התמימות. האם אתה לוקח מישהו ומתחיל להפעיל אמצעים של קמפיין? תקשורת, אינטרנט, פוליטיקה. פרופ' אמוץ זהבי ז"ל, האבא הרוחני של המאבק, חשב שזה צעד לא נכון. היה לו חשוב לשמור על האותנטיות. ואז ח"כ דב חנין שאל אותנו 'אתם רוצים להיות צודקים או לנצח?' היום אם אתה רוצה לנצח אתה משתמש בכל מה שיש לך כדי להשיג את המטרה. והמטרה לא הייתה לצאת צודקים ולהפסיד. ולכן נעזרנו בייעוץ אסטרטגי". הייעוץ והעיקשות של התושבים, שגייסו לצדם את כל הארגונים הירוקים, השתלמו.
"חשבו שזה יכול לעזור לאזור"
"עמק ססגון הייתה עבודה מצויינת של יחסי ציבור מצד הירוקים", אומר היזם יואב איגרא, בעל קבוצת איגרא. לדבריו, הפרוייקט לא שבה את לבו בתחילה, אך המועצה האזורית חבל אילות התעקשה. "לאחר ויכוחים בינינו לבין המועצה, שמאוד רצתה את המלון, החלטנו שבכל זאת זה עורר בנו עניין. כל הקיבוצים היו בעד, חשבו שזה יכול לעזור לאזור. הירוקים עבדו באינטנסיביות ובמחשבה, אבל לא באמת. הם הציגו נתונים לא נכונים".
איגרא טוען כי המלון שהוא עתיד לבנות ישתלב בנוף, אפילו יותר מאשר מלון "בראשית" במצפה רמון, שמהווה דוגמה לבנייה שמשתלבת עם הנוף. "המלון ימוקם במקום שבו לא יראו אותו מהכביש. במלון בראשית הסילואטה של ההר השתנתה. אם היו מבקשים בקשה לבנות את המלון היום הוא לא היה נבנה".
"אנחנו עומדים במבואת הספא ובלובי", אומרים במרירות הפעילים נגד הקמת המלון במהלך הסיור. למרות שהתוכנית המקורית להקמת המלון צומצמה משמעותית, הם מתעקשים כי העמק יישאר בתולי. "ברגע שבנית פה - הרסת. אם מישהו מכה אותי במקל של 50 ס"מ ולא 150 ס"מ זה לא יכאב אותו דבר? אל תכו את האזור הזה. הבעיה היא לא גודל התוכנית אלא המיקום".
"האזור הזה הוא מדבר קיצון. מה שמאפיין אותו זה חוסר במים ומשקעים. ברגע שמביאים צמחיה טרופית והשקיה, המקום יהפוך למוקד של מיני בעלי חיים שלא שייכים לאזור", מסביר נועם וייס מהחברה להגנת הטבע, צפר בכיר ומנהל פארק הצפרות באילת. "ציפורים, חרקים ויונקים שלא שייכים לכאן יגיעו. ולמה זה כל כך משנה? כי זה שער הכניסה למדבר. ברגע שאנחנו פותחים עוד נקודה ירוקה באמצע המדבר ההשפעה שלו לא נגמרת בעמק. היא נמשכת לאורך קילומטרים". פארק תמנע הסמוך הוא דוגמא למה שעלול לקרות. האגם מלא ביוני בית. "אנחנו לא מתנגדים לפיתוח. לא מתנגדים למלון. אבל איפה שכבר ישנה הפרעה ביולוגית - שיקימו שם את המלון. העמק גם כך נמצא בפוסט טראומה. את הקצת שנשאר ממנו צריך לשמור".
אם יוחלט להקים את המלון לקבוצת איגרא צפוי עוד מאבק ארוך. הירוקים יפנו לבית המשפט, אחרי שכלו הפתרונות במסדרונות התכנון. "חיכינו 15 שנה", אומר איגרא. "נחכה עוד חמש שנים". מנגד, לא בטוח שאם ההחלטה שתיפול תיטיב עם הירוקים במשרד התיירות יחליטו לסגת. אבל בקרוב נדע.
לפנייה לכתב/ת 
