שיטות בנייה חדשניות: אין סיבה להישאר מאחור

*התכנים במדור זה מוגשים בשיתוף עם החברות המצולמות במדריך הנדל"ן

מדינת ישראל נחשבת מעצמה טכנולוגית בתחומים רבים, אבל דווקא בענף הבנייה היא מפגרת אחר המדינות המובילות. מקור הנחיתות, במקרים רבים, נעוץ בשיטת הבנייה הנפוצה בארץ, שאינה מדביקה את ההתפתחות הבינלאומית בתחום. התוצאה היא לקויות ומגבלות באיכות הבנייה

ובאיכות המבנים, עלויות מיותרות ובזבוז זמן ומשאבים וגם פגיעה באיכות הסביבה.

אלא שלא מדובר בגזרת גורל. בעולם נהוגות כיום שיטות בנייה חדשניות, מתקדמות ואקולוגיות והן משיגות תוצאות טובות ומדויקות מאלה של השיטות המסורתיות, בזמן קצר יותר ותוך חיסכון משמעותי בכסף ובאנרגיה. לאחרונה מיושמות שיטות גם בשוק הבנייה הישראלי ונראה כי עתידו למעשה, עתידנו טמון בהן במידה רבה.

(אקו בילד ישראל)

שלד מבנה ב- 24 שעות

חברת NUDURA הקנדית, לדוגמה, מפתחת ומספקת מוצרי בנייה אקולוגיים המבוססים על טכנולוגיות בנייה מתועשות. לחברה פרויקטים בלמעלה מ- 80 מדינות ברחבי העולם ופעילותה בארץ מתבצעת באמצעות חברת אקו בילד הישראלית. החברה הקנדית פיתחה שיטת בנייה ייחודית, מודולרית, על בסיס חומר ששמו פוליסטירן מוקצף. בשיטה, הנקראת ICF) insulated Concrete Forms), נעשה שימוש בתבניות מבודדות ליציקה של תקרות בטון. חשוב לציין כי אין מדובר בבנייה קלה, אלא בשיטה סופר קונבנציונלית ומודרנית.

מנכ"ל אקו בילד, דורון ערוסי, מסביר כי שיטת הבנייה המיוחדת מאפשרת למעשה צמצום פערים - בני חמישה שישה עשורים בבת אחת. אבל איך זה קורה? מהם היתרונות בטכנולוגיית הבנייה המתועשת הזו? ראשית, העבודה בשיטת ICF מהירה. זמן הבנייה עומד על שליש מזה שנמשכת בנייה מקבילה בשיטה הישנה והמוכרת. התבניות, בסוג המתאים ובצורות המתאימות, מגיעות בהתאם לצורך הספציפי לאתר ומורכבות שם בקלות. בתוך 24 שעות בלבד יכול לקום שלד המבנה, שלתוכו ייצקו בהמשך את הבטון.

תהליך הבנייה הקצר צפוי לסייע בהתמודדות עם משבר הדיור, מה עוד שהוא מביא לחיסכון בעלויות. משמעותית עוד יותר היא העובדה שקצב הבנייה אינו פוגע באיכות המבנה להפך. רמות הבידוד והאקוסטיקה במבנים שנבנו בשיטה זו גבוהות מאלה של המבנים שהוקמו בשיטה המיושנת. בנוסף, המבנים המודרניים חוסכים לבעליהם עד 70% מצריכת החשמל בהשוואה לצריכה במבנים מהדור הקודם.

(אקו בילד ישראל)

חזקה וירוקה

בסוגיית הבטיחות, אחד הנושאים הרגישים והמדוברים בתחום הבנייה לאחרונה, מעניין לגלות שהמבנים שנבנו בשיטת ה ICF חדשה של NUDURA , שהינה סופר קונבנציונלית, הופכת את המבנים לחזקים ועמידים פי כמה מהמבנים המוקמים בשיטת הבנייה קונבנציונלית המסורתית. למעשה, הם עומדים בסטנדרט של חוסן ועוצמה הגבוה פי ארבעה מהנדרש בתקן הבנייה הישראלי.

בשלב היציקה של עבודת הבנייה מתבצע תהליך הרעדה שדוחס את הבטון לתוך התבניות ועושה אותו חזק ועמיד במיוחד. ביציקה המבוצעת בשיטה הישנה, "חומקים" רוב נוזלי המלט דרך מרווחים שקיימים בין הקרשים, דבר הגורם לבטון לאבד מעוצמתו. בשיטה המודרנית שאקו בילד הביאה לארץ, הבטון עובר השפרה (שיפור) חיזוק בתנאי מעבדה, כך שהוא שומר על כוחו המלא.

בזכות עוצמה זו בחר צבא ארצות הברית בשיטת ה ICF של חברת NUDURA הקנדית לבניית בונקרים ובסיסים צבאיים, וזאת לאחר שהצבא האמריקאי העמיד למבחן את המוצרים של חברת נודורה הקנדית בכל המבחנים והניסויים המחמירים ביותר.

בתים שנבנו בשיטה עמדו גם במבחן המציאות של אסונות טבע במקומות שונים בעולם, בזמן שמבנים אחרים, רגילים, נפגעו קשות. במציאות הישראלית העכשווית, שבה צופים, לא עלינו, אפשרות של ירי אלפי טילים במלחמה, או רעידת אדמה קטלנית, כדאי לקחת את היתרונות האלה

בחשבון.

הפערים בתחום הבנייה בין ישראל לבין המדינות המתקדמות ביותר מצטמצמים גם בזכות העובדה שהשיטה החדשנית אלגנטית, נקייה וכמובן, ירוקה. העבודה הבסיסית מתבצעת בהרכבת תבניות כמו לגו, כך שברוב המקרים אין מקום לשימוש במנופים ובכלים כבדים אחרים. כיוון שלא קיים

צורך בחציבה בקירות או בניסור הבטון, הזיהום לסוגיו מופחת מאוד והתוצאה ידידותית לסביבה.

על רקע זה, התקן הירוק של בנייה בשיטה זו הוא בעל הניקוד הגבוה ביותר האפשרי, הישג ששיטות בנייה אחרות בישראל לא יכולות להתגאות בו. בינתיים.

הכותב הוא מומחה בבנייה ירוקה