הריצוף החדשני שישאיר את ההצפות מאחור
למרות שזה ממש לא נראה ובטח שלא מרגיש ככה, החורף בדרך. בינתיים אנחנו מייחלים לקצת קור וגשם אבל ברגע שאלה יבואו, יגיעו איתם יד ביד גם השלוליות, ההצפות, והמכוניות המשפריצות. אז במכוניות, חברת אקרשטיין לא יכולה לטפל אבל בשאר, לגמרי כן בתקווה שבשנים הקרובות נשכח מה משמעות המילה הצפה. הנה הפתרון שלא ברור איך לא יישמו אותו קודם:
בקצרה - ריצוף מנקז, הוא ריצוף מיוחד עם מרווחים בין לאבן לאבן, המונח על "מצעים" מיוחדים כדי לאסוף מי גשם בצורה אופטימלית.
"ריצוף מנקז או בשמו אקוסטון הוא פתרון לתיעול מי נגר עילי הנצבר על גבי מדרכות, מגרשי חניה ומיסעות (כבישים), והפנייתם למאגרי התהום", מספרת טל דותן טלמור, מנהלת מחלקת תכנון אדריכלי בחברת אקרשטיין.
"ריצוף אקוסטון הוא ריצוף מאבנים משתלבות מבטון אשר בנויות עם מרווחונים (ספייסרים) מיוחדים המתוכננים באבן, שמאפשרים מעבר מים בין האבנים. הספייסר שנוצר הוא ברוחב סנטימטר אחד, כך שהריצוף המנקז עומד גם בכל תקני הנגישות".
נקודת המפנה הגדולה הגיעה בשנת 1992, זה היה אחד החורפים הגשומים ביותר בישראל שלווה בהצפות ושיטפונות רבים, מה שהוביל לשתי תכניות מתאר ארציות שהחליטו לטפל בעניין מאגרים ארציים גדולים להחדרת נגר. עם הזמן, הבינו שהעשרת מי תהום היא אמנם בעיה אבל לא הבוערת ביותר. "עד היום כמעט בכל חורף קיים לפחות איזור אחד בארץ שנקלע לאירוע השטפוני והבעיה הגדולה היא שאין וויסות של הנגר העירוני שיורד בעוצמות גדולות ומערכת הניקוז לא מסוגלת להכיל אותו", מציינת דותן טלמור.
כך בעצם נוספה מטרה נוספת ומרכזית ביותר לריצוף המנקז והיא, למעשה, וויסות והשהיית מי הנגר העילי ועל ידי כך- הקטנת נזקי ההצפות. איך זה קורה? מי הנגר, שהם בעצם הגשמים שיורדים על הריצוף ומחלחלים דרך המרווים הקטנים לשכבת חומר גרנולרי, חצץ, שנמצאת תחתיו. שכבת החצץ מאפשרת עד 72 שעות של השהיית מי הנגר ואז, מחלחלים המים למי תהום.
"ריצוף מנקז הוא פתרון באזורים בהם אין מערכות ניקוז בשטחים עירוניים. לדוגמה, בשכונות ישנות שסובלות מהצפות בחורף, בעיקר של בתים חד קומתיים כמו בבית שאן למשל, אנחנו משתמשים בריצוף מנקז, מעמיקים את עומק מצע החצץ והמצע עצמו משמש כמערכת ניקוז המונעת את הצפות בבתים".
כיום, ניתן לראות בהדרגה יותר ויותר אזורים בהם כבר קיים ריצוף מנקז בעיקר במישור החוף והשפלה. במקומות כמו צפון תל אביב, כפר סבא הירוקה ורעננה. הסיבה לכך היא שלא כל קרקע מתאימה לקלוט ריצוף מנקז. באיזורים הנ''ל קיימת קרקעת חולית או חמרה חולית להבדיל מאיזורים אחרים בהם הקרקע הטבעית מחלחלת פחות ועל כן יש צורך להשתמש באלמנטי ניקוז נוספים כמו צינורות שרשורים שמעביר את המים אל מערכות הניקוז.
"היום כבר ברור שמדובר בפשע תכנוני לא להשתמש בריצוף מנקז" אומרת טלמור דותן. "מדובר באבן משתלבת עם מרווחונים, בעלות לא יקרה, ביישום קל להנחה ואין שום מניעה להשתמש בו". יתרון נוסף של ריצוף מנקז הוא שהוא מאפשר להפחית בבורות חלחול, תעלות חלחול או קידוחי החדרה, כל הפתרונות המלאכותיים שיכולים להפוך לסכנה של ממש להולכי הרגל.
השאלה המתבקשת היא למה בעצם לא הותקנו ריצופים מנקזים בכל אזורי המדינה שמאפשרים כן? הסיבה היא שמדובר בתהליך. "זה תהליך של החדרה, של הבנה של רשויות התכנון שחייבים להחדיר את מי הנגר העילי למי תיהום ולווסת אותו על מנת למנוע הצפות בכל חורף מחדש. בלא מעט מדינות בארצות הברית למשל כבר יש הנחיות מפורטות שמחייבות את היזמים להשתמש בריצוף מנקז". אומרת דותן טלמור ומוסיפה: "הרגולציה בארץ לא ברורה, לכן יותר פשוט להתחמק מלהשקיע בזה וכמו שכבר אמרתי, מדובר בפשע תכנוני של ממש, בתקווה שבשנים הקרובות נוכל לתקן אותו".
