המאמנים היהודים הגדולים בהיסטוריה
מעולם לא היו כדורגלנים יהודים שזכו בתארים מרשימים באמת (ובתהילת עולם). אצל המאמנים, זה סיפור אחר לחלוטין. מהאיש שבנה את נבחרת הפלא ההונגרית, דרך זה שנתן למסי צ'אנס ראשון ועד אברהם גרנט. נדב יעקבי מדרג את המאמנים היהודים הגדולים בהיסטוריה
בואו ונאמר את האמת: מעולם לא היו כדורגלנים יהודים ברמה העולמית הגבוהה, כאלו שזכו בתארים הכי חשובים בעולם. כאלו שכיכבו בקבוצות הכי גדולות וזכו לתהילת עולם.
אבל כשזה מגיע למאמנים, זה כבר סיפור אחר. לאורך ההיסטוריה היו לא מעט מאמנים בני העם היהודי שזכו להצלחות והפכו למפורסמים ברמה העולמית. כמה מהם גם חתומים על חידושים טקטיים ועל ציוני דרך היסטוריים. לכבוד ראש השנה, הנה הדירוג שלי: שבעת מאמני הכדורגל היהודים הגדולים ביותר בהיסטוריה.
7. אברהם גרנט
המאמן הישראלי היחידי ברשימה. פה ושם היו מאמנים ישראלים שניסו את מזלם מעבר לים (בעיקר בקפריסין), אבל היחיד שהגיע לפסגה העולמית היה הבחור מפתח תקווה.
גרנט רשם לא מעט הצלחות בכדורגל הישראלי, כולל ארבע אליפויות עם מכבי ת"א ומכבי חיפה, אבל ברמה הבינלאומית אין להישגים הללו משקל של ממש.
ואז, ב-2007, הוא הגיע לצ'לסי כמחליפו של ז'וזה מוריניו הגדול, ולפתע כל העולם הכיר את המאמן הישראלי האלמוני. גרנט אמנם לא זכה באותה עונה בשום תואר - אבל הוליך את צ'לסי לגמר גביע הליגה, למאבק על האליפות עד למחזור האחרון וכמובן לגמר ליגת האלופות.
בגמר במוסקבה צ'לסי הפסידה למנצ'סטר יונייטד רק בדו-קרב הפנדלים. ואם לא ההחלקה של ג'ון טרי על הדשא הרטוב, גרנט היה מוכתר כאלוף אירופה. המשך הקריירה האירופית של גרנט היה פחות מוצלח. הוא אמנם הגיע עם פורטסמות' לגמר הגביע האנגלי, והפסיד לקבוצתו הקודמת צ'לסי. רק שפורטסמות' ירדה לליגת המשנה וכך גם ווסטהאם, הקבוצה הבאה שלו.
התחנה האחרונה של גרנט, עד עתה, הייתה נבחרת גאנה, עימה רשם עוד הישג מרשים - וגם עוד הפסד כואב. באליפות אפריקה 2015 העפילה גאנה לגמר, אולם הפסידה לחוף השנהב 9:8 בבעיות הכרעה מהנקודה הלבנה. Same old story.
6. גיולה מאנדי
בישראל זוכרים את המאמן ההונגרי, שהדריך את הנבחרת שלנו בין 1959 ל-1963 ושוב ב-1964. רק שהתהילה של מאנדי שייכת בעיקר לתקופה בה היה המאמן של "נבחרת הפלא" ההונגרית, שהגיעה לגמר מונדיאל 1954.
מאנדי נולד בבודפשט ב-1899 וכיכב בקבוצת הפאר מ.ט.ק, שרבים מכוכביה בתחילת המאה הקודמת היו יהודים. עד היום היא נחשבת בהונגריה ל"קבוצה היהודית". בין השנים 1919 ו-1925 מאנדי היה שותף לזכייה בשבע אליפויות ובמהלך הקריירה הארוכה שלו רשם 32 הופעות במדי נבחרת הונגריה, כולל באולימפיאדת 1924.
אחרי מלחמת העולם השנייה מאנדי הפך למאמן ויחד עם חברו הטוב גוסטב שבש, ששיחק איתו במ.ט.ק, הם הקימו את אחת הנבחרות הטובות ביותר בהיסטוריה. מאנדי היה המאמן בפועל, אולם שבש, שתפקידו הרשמי היה סגן שר הספורט בהונגריה הקומוניסטית של אז, נחשב לבכיר ממנו ולאיש הראשי על הקווים.
"נבחרת הפלא" הדהימה כשניצחה ב-1953 את אנגליה 3:6 בוומבלי ו-1:7 בבודפשט. פרנץ פושקאש, ננדור הידגקוטי, שנדור קוצ'יש וחבריהם נראו אז בלתי ניתנים לעצירה ולאף אחד לא היה ספק שהונגריה תטייל בדרך לזכייה בגביע העולם ב-1954. אבל בגמר, באחת הסנסציות הגדולות אי פעם, הונגריה שהובילה 0:2 מול מערב גרמניה, הפסידה 3:2.
ב-1959 הגיע מאנדי לישראל, ובאליפות אסיה שנערכה בדרום קוריאה, הוליך את הנבחרת למקום השני. אחרי החוויה הישראלית מאנדי חזר לבודפשט ושם נפטר ב-1969.
5. אלק שוורץ
במהלך 30 שנות הקריירה שלו, אלק שוורץ אימן בצרפת, גרמניה, הולנד ופורטוגל. היו שנים בהן הוא נחשב לאחד המאמנים הבכירים באירופה, והשיא היה כשהוליך את בנפיקה לגמר גביע האלופות ב-1965.
שוורץ נולד בטימישוארה שברומניה ב-1908 והקבוצה הראשונה בה שיחק הייתה זו היהודית של עירו - קדימה טימישוארה. כשהיה בן 26 עבר לשחק כמקצוען בליגה הצרפתית. שוורץ הפך את צרפת לביתו, ושם גם החל לאמן. קאן, מונאקו ולה האבר היו התחנות הראשונות. לאחר מכן עבר לגרמניה ואימן את האלופה רוט-וייס אסן. ב-1957 מונה שוורץ למאמן נבחרת הולנד.
הולנד לא הייתה באותן שנים אימפריה בכדורגל האירופי, ועדיין זו הייתה משרה מכובדת. שוורץ אימן בהולנד עד 1964 כאשר קיבל טלפון בהול מפורטוגל.
בנפיקה פיטרה שנתיים לפני כן את מאמנה הדגול בלה גוטמן, שהוליך אותה לשתי זכיות בגביע אירופה לאלופות, ובמועדון הפאר האמינו ששוורץ היהודי יוכל לשחזר את ההצלחה.
בעונתו היחידה בבנפיקה הוליך אותה שוורץ לזכייה באליפות פורטוגל ולגמר גביע האלופות, אחרי ניצחון ענק ברבע הגמר על ריאל מדריד (1:5 בליסבון). בגמר בנפיקה הפסידה לאינטר. שוורץ המאוכזב חזר לגרמניה, הפעם לאיינטרכט פרנקפורט.
שוורץ היה זה שהביא לגרמניה את שיטת ה-4-2-4 והעפיל עם פרנקפורט לחצי גמר גביע ערי הירידים (לימים גביע אופ"א). זו הייתה שירת הברבור שלו. הוא לא הצליח לשחזר את הצלחותיו בקבוצותיו הבאות - פורטו, ספרטה רוטרדם, מינכן 1860 ושטרסבורג.
ארבע שנים לפני מותו, בגיל 91, הזמינה אותו ההתאחדות ההולנדית כאורח הכבוד לטקס חנוכת האמסטרדם ארנה. ההולנדים לא שכחו לאלק שוורץ את ארבע השנים היפות בהן אימן את הנבחרת שלהם.
4. ארנו ארבשטיין
אין אף חובב כדורגל באיטליה שלא מכיר את המושג "גראנדה טורינו" - טורינו הגדולה. אנחנו מדברים על אחת הקבוצות הגדולות ביותר שהיו באיטליה מאז ומעולם, הקבוצה שזכתה בחמש אליפויות רצופות בשנות ה-40.
המאמן של אותה קבוצה מיתולוגית היה ארנו ארבשטיין, ששרד רק בקושי את תקופת השואה במולדתו הונגריה. ארבשטיין נולד ב-1898 וכשהיה בן 26 עבר לשחק באיטליה. אחרי שתלה את הנעליים נשאר בארץ המגף והחל לאמן. בארי, נוצ'רינה, קליארי ולוקזה היו הקבוצות הצנועות בהן החל את דרכו. ואז, ב-1938 הגיע לטורינו. אלא שמלחמת העולם השנייה כבר פרצה וארבשטיין היהודי נאלץ לעזוב את איטליה הפאשיסטית של מוסוליני וחזר להונגריה.
ב-1946 ארבשטיין חזר לטורינו, שם עמד בראש צוות האימון ויחד עם המאמן האנגלי לזלי ליבסלי, בנה קבוצה לתפארת. זו הייתה קבוצה אדירה, אחת הטובות באירופה, שהכוכב הראשי שלה היה ולנטינו מאצולה האגדי.
אלא שסיפור ההצלחה המופלא הסתיים באופן טראגי ב-4 במאי 1949. המטוס שהחזיר את טורינו ממשחק הידידות מול בנפיקה בליסבון, התרסק, וכל שחקני הקבוצה והצוות, בהם גם ארבשטיין בן ה-50, נהרגו במקום.
3. הוגו מייזל
הוגו מייזל הפך להיות מאמן רק אחרי שעבד כפקיד בנק, שימש כעסקן בהתאחדות האוסטרית ופתח בקריירה של שיפוט. אבל במהלך קריירת האימון שלו הפך את נבחרת אוסטריה לאחת הטובות בעולם, ופיתח טקטיקה חדשה, שתשפיע על עולם הכדורגל שנים רבות לאחר מותו.
מייזל נולד בבוהמיה (הים חלק מצ'כיה) ב-1881 למשפחה יהודית מבוססת. כשהיה בן 32 החל את קריירת האימון וב-1919 מונה למאמן נבחרת אוסטריה. בשנים הללו פיתח מייזל טקטיקה חדשנית, שכללה בעיקר מסירות קצרות ותנועה ללא כדור של השחקנים. זו הייתה גרסה מוקדמת של ה"טוטאל פוטבול" ההולנדי.
אוסטריה של מייזל הפכה לאחת הנבחרות הטובות בעולם וזכתה לכינוי ה"וונדרטים" ("קבוצת הפלא"). בין אפריל 1931 לדצמבר 1932 היא רשמה 14 משחקים ללא הפסד והשיא היה ניצחון 2:4 על איטליה בטורינו. אוסטריה הגיעה למונדיאל של 1934 באיטליה כאחת הפייבוריטיות, אולם הפסידה בחצי הגמר לנבחרת המארחת. שנתיים לאחר מכן ה"וונדרטים" הפסידה בגמר של אולימפיאדת ברלין. מדליית הכסף לא ניחמה את מייזל. הוא מת מהתקף לב שנה לאחר מכן בגיל 55.
2. חוסה פקרמן
פקרמן נחשב לגדול מאמני הנוער בהיסטוריה, אחרי שהוליך את ארגנטינה לשלוש זכיות בגביע העולם לנבחרות צעירות. בעקבות ההצלחה מונה פקרמן ב-2004 למאמן הנבחרת הלאומית של ארגנטינה.
הוא העלה את ה"אלביסלסטה" למונדיאל בגרמניה וייזכר בעיקר כמי שנתן ללאו מסי בן ה-18 את הופעת הבכורה בנבחרת הלאומית. אבל במונדיאל עצמו ארגנטינה הפסידה לגרמניה ברבע הגמר בדו קרב הפנדלים. פקרמן נצלב על כך שלא העלה את מסי מהספסל במשחק שבו ארגנטינה הייתה עדיפה, ופוטר.
אחרי ארבע שנים בצל, פקרמן חזר לקדמת הבמה כשמונה ב-2012 למאמן נבחרת קולומביה, שתחת הדרכתו חזרה להיות נבחרת מלהיבה ומרגשת. בקולומביה תמיד היה פוטנציאל אדיר, אבל מאז ימי פאצומטוראנה בתחילת שנות ה-90 הנבחרת בדרך כלל איכזבה. פקרמן שינה הכל, נטש את הסגנון ההגנתי שאיפיין את הנבחרת עד אז ועבר לשחק כדורגל התקפי ושמח, שמתאים כל כך לאופי הלאומי.
בקולומביה התאהבו במאמן הארגנטיני נעים ההליכות ואחרי שהוליך את הנבחרת למונדיאל של 2014, העניק לו נשיא קולומביה, חואן מנואל סאנטוס, אזרחות כבוד.
גם במונדיאל עצמו קולומביה הרשימה, ניצחה בכל שלושת משחקיה בשלב המוקדם, וגם את אורוגוואי בשמינית הגמר ונעצרה רק ע"י המארחת ברזיל ברבע הגמר. אם לא יהיו הפתעות גדולות בשני מחזורי הסיום של מוקדמות מונדיאל 2018, פקרמן ונבחרת קולומביה יככבו גם בקיץ הבא ברוסיה. בדבר אחד אין ספק: מדובר במאמן היהודי הגדול ביותר של העידן המודרני.
1. בלה גוטמן
בלה גוטמן הוא לא רק המאמן היהודי הגדול בכל הזמנים, אלא גם אחד ממאמני הכדורגל הגדולים בהיסטוריה. נקודה.
קריירת האימון המפוארת שלו נמשכה 40 שנה, והשיא היה כמובן שלוש השנים בהן אימן את בנפיקה, בין 1959 ל-1962. השנים בהן הפך את הקבוצה מפורטוגל לטובה באירופה.
סיפור חייו של בלה גוטמן הוא סיפור מרתק, שגם הונצח בסרטים ובספרים. סיפור על בחור יהודי, בנם של זוג רקדנים מבודפשט של תחילת המאה שעברה, שהחליט להיות כדורגלן. גוטמן היה כוכב של ממש, תחילה במ.ט.ק ההונגרית ולאחר מכן בהכח וינה, הקבוצה היהודית שזכתה באליפות אוסטריה ב-1925. בשנים שלאחר מכן גם מונה למאמן הקבוצה.
אבל אז פרצה מלחמת העולם השנייה. גוטמן חזר לבודפשט וכשהחלה השמדת יהודי הונגריה ב-1944 הוא הצליח לברוח מהרכבת שהייתה אמורה להוביל אותו לאושוויץ. אביו ואחותו לא הצליחו להימלט ונרצחו ע"י הנאצים.
אחרי המלחמה גוטמן החל לנדוד ואימן בכל רחבי אירופה, כולל את מילאן בין 1953 ל-1955. הוא אימן גם את סאו פאולו בברזיל, והיה זה שהנחיל את שיטת ה-4-2-4, עימה זכתה נבחרת ברזיל במונדיאל ב-1958.
ואז נחת גוטמן בפורטוגל. בנפיקה הייתה אז קבוצת פאר מקומית, אבל לא נחשבה לכוח של ממש באירופה. המאמן היהודי-הונגרי היה זה שחולל את המהפך ההיסטורי. הוא בנה קבוצה צעירה, מלהיבה וסוחפת, שהדהימה את אירופה כולה כשניצחה את ברצלונה בגמר גביע האלופות ב-1961.
שנה לאחר מכן בנפיקה זכתה שוב בגביע, כשניצחה את ריאל מדריד האדירה של די סטפנו ופושקאש. בהרכב כיכב אז חלוץ צעיר שהגיע ממוזמביק, יוזביו. הוא היה תגלית אישית של גוטמן, שעשה הכל כדי להביאו מאפריקה.
אלא שלאחר שתי הזכיות בגביע האלופות, כאשר הוא נחשב למאמן הטוב בעולם, בנפיקה סירבה לדרישתו להעלאה בשכר. גוטמן הזועם התפטר והצהיר: "מעתה בנפיקה לא תזכה בגביע אירופה ב-100 השנים הבאות". כמעט 60 שנה עברו מאז שהוטלה "הקללה של הזקן", והיא עדיין מחזיקה מעמד. עובדה: בנפיקה הפסידה מאז בכל שמונת הגמרים האירופיים בהם שיחקה!
למרות הקללה, פסל של בלה גוטמן, שבו הוא מחזיק בידיו את שני הגביעים, מוצב ליד "איצטדיון האור" בליסבון. כי בכל זאת, אם לא הוא, כנראה שבנפיקה לא הייתה מוכתרת כאלופת אירופה.
לפנייה לכתב/ת 
