הלקחים הנדרשים מהפיגוע בהר אדר
לשנות את מערך הבידוק במעברי פועלים פלסטיניים, לשפר את המודיעין המסכל ברשתות החברתיות. מה אפשר ללמוד מהירי הרצחני
הפיגוע בהר אדר הבוקר, שבו נרצחו שלושה ישראלים, מחייב הפקת לקחים מיידית - הן מפני שהוא קרה בעיתוי רגיש והן מפני שהוא עלול לעודד עוד פלסטינים לחקות את המחבל או לבצע פיגועים בהשראתו.
הלקח הראשון נובע מהעובדה שהמפגע ביצע את מעשהו בגלל רגשי אשם ותסכול על רקע אישי, שאין להם קשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, המחבל ביקש להעניק משמעות למעשהו מעבר לאקט של ייאוש אישי - הוא רצה לנצל את הפיגוע ולמנף את עצמו למעלת שהיד.
אין זו הפעם הראשונה שבה מפגעים פלסטינים מתעלים תסכולים חברתיים ואישיים שהם חווים לביצוע טרור אלים, אולם הפעם מדובר באדם מבוגר יחסית ואב לארבעה ילדים. אף על פי כן הוא הורג ישראלים, וזאת למרות שהוא מכיר אותם, עובד אצלם ונמצא עם אחדים מהם בקשרי ידידות.
הוא מוציא לפועל את מעשה ההרג משום שהוא יודע עד כמה רבה השנאה בשטחים הפלסטיניים ליהודים ולישראלים, והוא מבין שכך הוא יכול להפוך לגיבור לאומי. מה שחשוב יותר - הוא לא רק מבצע אקט של התאבדות, אלא גם מבטיח את עתידם הכלכלי של ילדיו ושל אשתו בנפרד. הרי הם יקבלו את הקצבה החודשית שלהם מהרשות הפלסטינית. כך הוא הורג שתי ציפורים במכה אחת - הוא נעשה גיבור לאומי ומבטיח את עתידה הכלכלי של משפחתו.
צריך לשים לב לעובדות אלו מפני שעכשיו אנו נמצאים בעיצומם של חגי תשרי, כשהזירה נפיצה ממילא וכשראש השב"כ נדב ארגמן אומר בגלוי שהאווירה בשטחים טעונה בעונה הזאת וכל ניצוץ עלול להתסיס הסלמה. מניעיו של המחבל היום עלולים לגרור חיקויים, בעיקר מצד אנשים עם מניעים דומים בסיטואציות דומות. צריך להיזהר שחגי תשרי 2017 לא יהפכו לתחילת גל טרור חדש. לשם כך צריכים גורמי הביטחון להמשיך במדיניות המקפידה להפריד בין הטרור לבין שאר האוכלוסייה כדי לא להתסיס אותה.
הלקח השני הוא שלגורמי המודיעין הישראלי יש עדיין הרבה מה ללמוד ולשפר בהפקת מודיעין מסכל מהרשתות החברתיות. איסוף מודיעין מהמוני פוסטים וציוצים ברשתות החברתיות נחשב פעם מדע בדיוני. אגף המודיעין בצה"ל והשב"כ היו החלוצים בתחום הפקת מידע מסכל מהרשתות החברתיות בעקבות גל הטרור שפרץ באוקטובר 2015. הלקחים שהפיק המודיעין הישראלי והשיטות שבהן הוא משתמש נלמדים בכל העולם.
בקהילת המודיעין סיכלו מאות פיגועים על סמך ניתוח מידע מהרשתות החברתיות, אבל היו גם החמצות. המפגע מהבוקר היה אחד מהם. המסר ששלח לאשתו והבקשה ממנה לשתפו בעמוד הפייסבוק שלו היו יכולים לשמש נורת אזהרה ואות לפעולה מסכלת. משום מה זה חמק מתחת לאמצעים הטכנולוגיים המשוכללים של קריית המודיעין ועיניהם הבוחנות של המפעילים.
זה קורה, זה עלול לקרות וגם יקרה בעתיד, אבל צריך לנסות לחקור לעומק, כמו במקרים של החמצות קודמות, מדוע זה קרה ולנסות לשפר את שיטות איסוף המודיעין המסכל.
הלקח השלישי הוא שגם במעברים קטנים, מה שמכונה "שערים חקלאיים", המשמשים למעבר פועלים פלסטינים, צריך לשנות את שיטות מערך הבידוק באופן שירחיק את הבודקים ממפגעים פוטנציאליים, עד שניתן לוודא שאין בידיהם נשק.
הלקח הרביעי הוא שאין להשליך מהמעשה הבוקר על מתן אישורי עבודה בישראל לפלסטינים. כבר הוכח בעבר שבעלי אישורים לעבודה בישראל לא נמנים עם המפגעים ונזהרים שלא לבצע פיגועים מחשש למטה לחמם. הכלל הזה עדיין תקף. המחבל הבוקר, תושב הכפר בית סוריכ, היה בעל אישור עבודה ביהודה ושומרון ולא בתוך ישראל. העובדה שביצע פיגוע מוכיחה יותר עד כמה היה נואש ונסער על רקע אישי מאשר נחוש לבצע פיגוע בקור רוח על רקע לאומני בלבד.
אישורי העבודה בישראל נחוצים כדי להפריד בין האוכלוסייה הפלסטינית הרוצה לחיות את חייה לבין הטרוריסטים. שלילתם גם משמשת סנקציה נגד סייענים ובני משפחות המחבלים. לא כדאי למהר ולשפוך את התינוק עם המים.
לפנייה לכתב/ת 
