טביב צריך להתפטר מיד מתפקיד המאמן
הבעלים "המושעה" של בית"ר ירושלים אמנם מנהל תקציב ומבצע רכש בהצלחה, אבל מזיק לקבוצה פעם אחר פעם בטעויות מקצועיות. הוא חושב קודם כל איך לגזור קופון על שחקנים, רק אחר כך על נקודות. אוחנה חייב להתעקש על מאמן אמיתי
אלי טביב הוכיח בעשור האחרון שמבחינת טביעת עין לאיכויות של שחקנים, קריאה של הזדמנויות בשוק וחיבור נכון של יחידים לסגל קבוצה שלם הוא כנראה המנהל המקצועי הטוב בארץ. לאורך שנים הוא מעמיד קבוצות איכותיות בתקציבים נמוכים בהרבה מאלו שמעמידים בעלי קבוצות הצמרת האחרים בליגת
העל, ועדיין מצליח לסיים באופן כמעט קבוע במקום השולח את בית"ר ירושלים לאירופה. בעזרת ניהול שפוי, יש יגידו חסר השראה עד כדי הפסד קבוע מדי שנה של שחקני מפתח, והגבלה מכוונת של המשכורות אותם מרוויחים אפילו הבכירים ביותר, הוא מצליח בשליש תקציב לעומת יעקב שחר להשיג תוצאות של קבוצת צמרת קבועה.
נראה שגם העונה הוא הצליח להעמיד ברגע האחרון של חלון ההעברות סגל יותר מראוי. אמנם עומדת כנגדו ההרחקה בת השנתיים מכל פעילות בקבוצה, אולם הוא מנצל את חוסר היכולת להתערב בסמכותו לקביעת התקציב כדי להשפיע על רכש של שחקנים ואיוש משרות מקצועיות. אלי אוחנה הוא זה שעומד למעשה מאחורי כל החלטה מקצועית שמתקבלת בקבוצה כפי שמחייבת ההגבלה, אך ברור שמאחורי הקלעים החוטים נמשכים בידי בעל המאה, שמסוגל לגרום לפיטורי מאמן רק באמצעות החלטה לגיטימית על הקפאת תקציב.
נכתבו מילים רבות על ההחלטה המשונה הזו להשעות את טביב למשך שנתיים, אבל לא ראיתי מקום בו מישהו בכלל ניסה להבין מה אומרת הגזרה. קודם כל נקדים ונאמר שלא הייתה יכולה להתקבל כל החלטה אשר לוקחת מטביב את הקבוצה בעקבות הרשעתו בהכאת הקטין. התקנון מאפשר מניעת קנייה של מועדון כדורגל בידי אדם שהורשע בפלילים, אבל רק גוף גדול ועוצמתי כמו ה־NBA יכול לגרום לבעלים למכור את הקבוצה בעקבות דברים בעלי אופי גזעני שאמר. הבדל נוסף לעומת המצב מעבר לים נעוץ בכך שכאן אין קופצים על המציאה וטביב הוא למעשה האופציה היחידה להפעלת המועדון. בשורה התחתונה, החלטה על השעיה מוחלטת של טביב מפעילות כבעלי מועדון לא עמדה כלל על הפרק.
דבר נוסף בו לא יכולה הייתה לגעת הענישה היה התחום הכלכלי. טביב הוא האדם ששם את הערבויות בבקרה לחוזים של השחקנים ואין שום דרך למנוע ממנו את העיסוק בעניין. הבעיה היא, כמו שציינתי קודם, היא שהפתח הכלכלי מאפשר לטביב להשפיע באופן מעשי על החלטות מקצועיות שמתקבלות בקבוצה.
במקרה שרון מימר כל מה שהוא היה צריך לעשות, במסגרת ההגבלות שהושתו עליו, היה להודיע לאוחנה שעד שלא מוחלף המאמן התקציב מוקפא ולא יגיעו שחקנים נוספים, וכך למעשה להעמיד אותו בפני עובדה מוגמרת על פיה טובת הקבוצה מחייבת את החלפת המאמן. זה גם מה שמימר אמר ביום בו עזב. טובת הקבוצה חייבה את אוחנה לקחת את ההחלטה הקשה לפטר מאמן עוד לפני המחזור הראשון בליגה.
מה בעצם אומרת ההחלטה להשעות את טביב לשנתיים גם אם אין לה כל השפעה על מידת מוערבותו בקבלת כל ההחלטות באמצעות הצד הכלכלי שלהן? קודם כל זה ניסיון העלמה. במשך השנתיים הבאות אנחנו לא רוצים לשמוע או לראות את טביב מדבר בתור הבעלים המנהל של הקבוצה. חוץ מזה של נראה את
הפנים של טביב מרוחות על אתרי האינטרנט כל כמה ימים, ניסתה הוועדה להגביל את השפעתו כבעלים על נושאים מקצועיים האמורים להישאר בידי המאמן, כמו הרכב וחילופים. אין שום קשר בין העבירה שביצע לבין ההשעיה עצמה, אך בעצם ההחלטה נעשה כאן ניסיון לשנות רעה חולה מודרנית בכדורגל שלנו על פיה היטשטש לחלוטין הגבול הניהולי והמקצועי. עד כמה ההשעיה היא חסרת ערך מעשי ראינו כבר בתחילת העונה עם הפיטורים של מימר, הבעיה היא שמתחילת העונה טביב לא רק מתערב מקצועית, אלא באי מינוי מאמן ראוי לקבוצה הוא לוקח לעצמו באופן מעשי גם את ניהולה על הדשא. גיל לבנדה אמנם על הקווים, אבל ברור לכל דעתו המקצועית של מי היא זו שנשמעת כציווי מגבוה. מילא שטביב משתין מהמקפצה כפי שתיאר זאת דובר ההתאחדות, הבעיה
המרכזית היא שהוא עושה את זה ברמה נמוכה עד מזעזעת. אחרי חמישה מחזורים על הקווים, גם אם זה מעמדת המושך בחוטים הכלכליים המותרת ביציע, אני יכול לומר שהמנהל המקצועי של העשור הוא כנראה מנהל המשחק הגרוע בכל הליגה.
זה לא יהיה לעניין להתחיל לפרוש את מלוא חופן הכשלים בקביעת ההרכב והחילופים בכל אחד מהמשחקים שערכה הקבוצה עד כה. העניין יהיה לרדת לשורש הבעיה של טביב בתור המחליט המקצועי בניהול המשחק. מדוע אדם שמצליח כל כך לנהל תקציב ורכש לא מצליח לתרום דבר לקבוצה ובעצם מזיק לה פעם אחר פעם בשגיאות שאפילו מאמן מתחיל ברמת ליגת העל כמו לבנדה לא היה עושה? התשובה, לדעתי, מצויה בחיבור הבסיסי הקיים אצל טביב כבעלים בין הצד המקצועי לצד הכלכלי. מתחילת העונה הקבוצה אינה עולה בהרכב הטוב ביותר, אלא בכזה שמבחינה כלכלית יכול להוביל לגזירת קופונים בטווח הארוך.
בדיוק כך גם נערכים החילופים של הקבוצה, ושוב ושוב נעשות שגיאות מקצועיות הפוגעות בהישגי הקבוצה בחסות הרצון להשביח שחקנים. במשך חמישה מחזורים אריק סאבו משחק בתור המגן הימני. למעשה אלו רק ארבעה משחקים וחצי, כיוון שבמחצית מול הפועל חיפה, לאחר שתי שגיאות איומות שלו שהובילו לצמד של בן בסט, נערכה ההצרחה הכל כך מתבקשת בינו לבין דוד קלטינס. אני לא רוצה לדבר על חוסר החשק של השחקן ועל עד כמה חשוף הצד הימני ההגנתי של בארבעה וחצי משחקים הללו. מה שכן חשוב בעיני זה מה שקרה במחצית השנייה. זה היה ממש להעביר דג מים מלוחים מאגם מים מתוקים לאוקיינוס. כשהוא בתפקיד שהוא כל כך מכיר ואוהב, סאבו חיבר את הקבוצה וראינו ממנה דומיננטיות ואיכות שלא ראינו עד באף משחק. קלטינס הוסיף את השקט ההגנתי שלו מהצד הימני ולראשונה העונה ראינו קבוצה מאוזנת שמשחקת כדורגל התקפי בזכות רגוע הגנתי.
מאמן אמיתי מחפש את הרגעים האלו בהם כאילו נשמע קליק והקבוצה לפתע מתחברת ומפגינה משחק שוטף. ניתוח וידאו קצר היה מסביר מדוע הקבוצה ששיחקה בצורה בינונית מינוס במחצית הראשונה ביטלה לחלוטין את היריבה בשנייה. הבעיה היא שטביב הוא לא מאמן אמיתי ומה שמעניין אותו יותר מהכל אינו הצד המקצועי, אלא הכלכלי. מיד לאחר השגת שער השווין התקבלה החלטה כלכלית להוציא את סאבו המצוין ולהכניס במקומו את אדגר. במקום לרכב עוד ועוד על החיבור הקבוצתי ולחסל את היריבה שעמדה מתנדנדת לקראת המהלומה הבאה, פורק לב הקישור וכיצד זה הסתיים בסופו של דבר כולם יודעים.
איבוד שתי הנקודות מול קריית שמונה עומד לגמרי לחובת הצוות המקצועי וההחלטות הגרועות שהתקבלו, שרק הרחיקו עוד ועוד את הקבוצה מהאפשרות לנצח. זה התחיל בהעלאה החוזרת של סאבו בעמדת המגן הימני בה כשל כל כך במשחק הקודם. לאורך כל המשחק האפשרות להחליף בינו לבין קלטינס הייתה
אפשרית, אך לא נוצלה גם כשהקבוצה הייתה חסרת כל רעיונות התקפיים בחלק האחרון של המשחק. החילופים רק החריפו את המצב. הוויתור על שכטר כדי לנסות לשחזר את ההצלחה של ז'אורז'ינו כחלוץ מדומה במשחק מול מכבי פתח תקווה נכשל באופן גמור. אם לא די בוויתור על חלוץ תמורת קשר במשחק בו על הקבוצה להבקיע כדי לנצח, בא החילוף השני, ובו עוד שחקן התקפי בדמותו של חן עזרא יצא לטובת פול אדגר שהוא קשר אחורי. בשלב הזה הקבוצה התנהלה בצורה אבודה ולא מאורגנת על המגרש, אך כדי לחסל סופית את הסיכויים לניצחון בא החילוף האחרון שהוציא את פריירה מלב הקישור כדי להכניס את וראן.
מאותו רגע ועד הסיום לא עשתה הקבוצה עוד התקפה ראויה אחת ורק בנס לא סיימה בהפסד. אוחנה נמצא כרגע במלכוד כאשר הוא צריך לבחור בין מאמן קווים אמיתי כמו קובי רפואה אשר ייקח פיקוד מלא על הסגל ולצד זה יקבל גם את ההחלטה האחרונה בכל קביעת הרכב, ניהול משחק וחילופים, או שמא הוא מביא מאמן תעודת פרו ומשאיר הלכה למעשה את טביב על הקווים. לא סתם הוא מתמהמה עם ההחלטה ומותיר את הקבוצה במצב של חוסר ודאות, כיוון שההחלטה הנכונה היא למעשה לפטר את הבוס מתפקידו המקצועי. אני לא מכיר הרבה שכירים שהיו יכולים לקחת החלטה כזו. לקחת את הדעה מבעל המאה. זו תהיה ההחלטה הנכונה לא רק לטובתה המקצועית של הקבוצה, אלא גם לטובתה הכלכלית כיוון שמאמן ראוי על הקווים בהחלט יביא את הקבוצה להישגים מקצועיים טובים יותר.
בגלל ניהול משחק כושל איבדה בית"ר ארבע נקודות סופר חשובות שהיו יכולות לתת לה מקדמה חשובה לקראת המשך הליגה. איבוד הנקודות הזה בא לידי ביטוי כלכלי כבר במשחק מול קריית שמונה עם כמות קהל מועטה יחסית ויבוא כך לידי ביטוי גם בעתיד. החתמה של מאמן בכיר תעזור מאוד גם בגזרת ההתאחדות, כיוון שזו תרד מכל החקירות שהיא מנהלת בדבר עמידתו של טביב בהגבלות ההשעיה. בשורה התחתונה, החתמה של מאמן בקליבר של רפואה היא ההחלטה הנכונה שצריך לקבל אוחנה בימים הקרובים, הבעיה היחידה היא מי יספר את זה למאמן/בעלים? בכל מקרה כנראה שעדיף לעשות זאת לפני יום כיפור כדי לחסל את המתיחות עוד לפני שהיא מתעוררת.
לפנייה לכתב/ת 
