לקראת טיפול פסיכולוגי: איזה פסיכולוג יהיה הכי מתאים
קליני, רפואי, חינוכי או ארגוני. מהם תחומי ההתמחות של הפסיכולוגים, איך מתבצעת ההכשרה שלהם, במה הם נבדלים מיועצים ובעלי מקצוע אחרים והאם כל פסיכולוג יכול לטפל בכם? מדריך
זה שנים נוהגים הפסיכולוגים לראות את עצמם כמי שניצבים בראש הפירמידה, מושלים בממלכת הטיפול. שנים ארוכות של הכשרה רחבה, התנסות מעשית, הדרכה - וכל אלה לפי קריטריונים נוקשים - עומדות בבסיס הטענה לכתר. אבל כמו בכל ממלכה, גם כאן יש תארים מתארים שונים, וחשוב לשים לב לאותיות הקטנות.
כל מי שמסיים תואר שני בפסיכולוגיה ועמד בדרישות יוכל להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולהתהדר בתואר "פסיכולוג". אם כבר נחפזתם לדמיין קליניקה, ספות מהודרות ושלט "מטפל" על הדלת, חכו. רק פסיכולוג מומחה יכול להתחיל לטפל, ולשם כך נדרשות עוד ארבע שנות התמחות במשרה חלקית או שנתיים התמחות במשרה מלאה, במוסד מוכר על ידי משרד הבריאות.
קיראו על מקצועות טיפוליים נוספים - בפרויקט "מישהו מטפל בך"
בשנים האלו יתנסה הפסיכולוג בטיפול, ילוּוה במדריך מומחה, יישלח להשתלמויות, יתעדכן במחקר – והכול לפי מכסת שעות שאותה מגדיר משרד הבריאות. וזה לא הסוף. לאחר ההתמחות יהיה עליו לעבור בחינת התמחות בפני ועדה - בחינה שההכנה אליה אורכת בממוצע כחצי שנה - ורק כשיצלח אותה יקבל מספר רישום כפסיכולוג מומחה.
"זה מסלול מקביל לרפואה", מסבירה בלה גילוץ, פסיכולוגית תעסוקתית, רפואית ושיקומית וחברה לשעבר במועצת הפסיכולוגים. "רופא מסיים לימודים כלליים, הולך להתמחות ובסוף יעשה גם בחינת התמחות, וזה קיים בכל התחומים בפסיכולוגיה, מסלול שעובד סוציאלי או פסיכותרפיסט אינם מחויבים בו".
גבי פרץ, פסיכולוג קליני בהכשרתו, המשמש כפסיכולוג הארצי של משרד הבריאות ומנהל פנקס הפסיכולוגים, מדגיש כי "כל עוד הפסיכולוג נמצא במסלול ההתמחות הוא ייקרא 'פסיכולוג מתמחה', רק אם הוא רושם לצד השם 'פסיכולוג' את תחום התמחותו – קליני/רפואי/שיקומי/תעסוקתי/חינוכי/התפתחותי/ארגוני – זה סימן שהוא עבר התמחות".
מהם תחומי ההתמחות?
עולם הפסיכולוגיה מזוהה לא פעם עם הפסיכולוגים הקליניים. הם נחשבים ל"אס" של עולם הטיפול, מי שעברו מסלול הכשרה מחמיר במיוחד ויכולים לטפל כמעט בהכול, אבל הם לא לבד.
ככל שהפסיכולוגיה התפתחה התחזקה ההבנה שאי אפשר "לטפל בהכול" ושנחוצים פסיכולוגים שיתמחו בתחומים ספציפיים. מסלול ההכשרה של פסיכולוגים, כאמור, מעוגן בחוק, מפוקח וטעון רישיונות של משרד הבריאות לאורך כל הדרך.
הפסיכולוג הקליני
"פסיכולוג קליני הוא פסיכולוג שההתמחות שלו בתחום הטיפול והאבחון היא הרחבה ביותר", מסביר פרץ. "עיקר התמחותו היא בתחומי בריאות הנפש ובטיפולים ארוכים ומורכבים, זה הפסיכולוג ה'ראשון', שממנו יצאו כל שאר סוגי הפסיכולוגים. לכן דווקא הוא קצת יותר קשה להגדרה, כי הוא, לפחות בתפיסה הבסיסית, בעל מיומנויות לעסוק בכל התחומים האחרים. למשל, גם פסיכולוג קליני, כמו פסיכולוג רפואי, יכול לטפל באדם שעבר התקף לב וצריך ליווי בתהליך ההתמודדות".
"שיטות הטיפול של הפסיכולוג הקליני שונות ומגוונות", מוסיפה ד"ר נעמי כהן, פסיכולוגית קלינית מומחית בכירה. "יש את הטיפול הקלאסי, הפסיכואנליזה, טיפול קצר מועד, שהוא תולדה של טיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים. גם בתוך התחום של פסיכולוגיה דינמית קלאסית יש למשל טיפול רוג'ריאני, על שם הפסיכולוג ההומניסטי קארל רוג'רס. זה טיפול שמושתת יותר על שתיקה של המטפל, שנותן למטופל להגשים את עצמו בחדר הטיפול, ואילו פסיכולוגים דינמיים אחרים נוטים יותר לדיאלוג".
כהן מבקשת להדגיש את ההבחנות בתחום. "לפסיכולוג קליני יש הכשרה של עשר שנים לפחות. אני מופיעה כמומחית בבתי משפט ובתי דין רבניים, והרבה מגיעים אליי בסוף דרכם המשותפת ומספרים לי שהם היו אצל הרבה יועצים ותרפיסטים, ולתחושתי הרבה פעמים, אם הם היו הולכים לפסיכולוג קליני, שיש לו את העושר המקצועי והרגישויות המתפתחות לאורך שנות הטיפול, או שסוג הדיאלוג היה מתאים להם – הם היו במקום אחר".
אחת ההבחנות המרכזיות בין פסיכולוגים ואנשי טיפול אחרים נוגעת לעולם האבחון. פסיכולוגים הם היחידים שיכולים לעסוק במבחנים פסיכודיאגנוסטיים, שמטרתם להעריך את מבנה אישיותו של האדם. האבחון נעשה בסוללת מבחנים, בהם המבחנים ההשלכתיים, שלא פעם הולכים יד ביד עם סטריאוטיפ הפסיכולוג: מבחן רורשאך (מבחן כתמי הדיו) ומבחן TAT (מבחן כרטיסי התמונות). אלה מאפשרים למטופל להשליך עליהם תכנים שאינם מודעים.
"הפסיכולוגים לומדים ומתמחים בכלים אבחוניים ספציפיים שרק הם יכולים לעסוק בהם", מציין פרץ. "תהליך האבחון הוא לא רק תהליך טכני. העמדה של הפסיכולוגיה כלפי אבחון וטיפול היא שהם לא יכולים להיות רק טכניקות - הם חייבים לשבת על בסיס עמוק של הבנת האדם. לכן יש קושי עם אבחונים שניתנים על ידי גורמים אחרים".
הפסיכולוג הרפואי
"הפסיכולוג הרפואי יעסוק יותר בהתמודדות עם מחלות מורכבות וההיבטים הרגשיים הכרוכים בהן", אומר פרץ. "הוא יכול לעבוד עם רופא המשפחה על ההתמודדויות הפסיכולוגיות של המטופל סביב המחלה, וגם התמודדות של המשפחה עם המחלה. למשל, ילד שחולה בסרטן – מה זה עושה למשפחה? מה זה עושה לילד? איך מתמודדים עם תהליך הכימותרפיה? בכל תחום רפואי מורכב הפסיכולוג הרפואי יוכל לסייע".
הפסיכולוג החינוכי
"הפסיכולוג החינוכי עסוק בטיפול בילד או בבן הנוער בתחום מסגרות החינוך השונות. הוא לא מטפל רק בילד אלא גם במערכת, והוא עובד לרוב במסגרת החינוכית", מסביר פרץ.
את ההיבט המערכתי שעליו מדבר פרץ חש היטב בעבודתו היום-יומית הפסיכולוג החינוכי פלג דור-חיים. "לפעמים מגיע ילד עם קושי, ואנחנו מגלים שאנחנו צריכים להפעיל את כל המערכת כדי לעזור לילד. יתרה מכך, לפעמים מצוקה של ילד מלמדת על מצוקה של מערכת", הוא מסביר. "למשל, יש ילד עם לקות למידה, ואז אנחנו מגלים שבית הספר לא יודע להכיל ילדים עם לקויות למידה. פסיכולוגים חינוכיים צריכים לחשוב גם על הילד והפרט - וגם על המשמעות למערכת".
דור-חיים ממשיל חלק מעבודתו לעבודה של רופא משפחה. "פסיכולוג חינוכי צריך להכיר את כל סוגי הפסיכולוגיה, הוא אמור להכיר את כל ההתמודדויות שמצפות לילדים ונוער: מלקויות למידה ועד להיבטים נפשיים יותר, הפרעות קשב וריכוז, סכנות אובדנות. במידת הצורך עליו לדעת להפנות לפסיכולוג שמתמחה בדברים".
מה ההבדל בין פסיכולוג חינוכי ויועץ חינוכי?
"זה לא דומה. יועץ חינוכי למד ייעוץ חינוכי באוניברסיטה או במכללה, והוא עובד בתוך בית הספר. הם לא פסיכולוגים, העבודה שלהם היא פנימית, בבית הספר. הם מלווים הורים ומורים והרבה פעמים הם אלו שיפנו לפסיכולוג חינוכי".
אם אשלח את הילד לפסיכולוג קליני שמתמחה בילדים או לפסיכולוג חינוכי – מה ההבדל?
"פסיכולוג קליני התמחה בטיפול פרטני בילדים ומאוד מקצועי בעבודה מול הילד. פסיכולוג חינוכי גם יכול להיות מקצועי בטיפול בילד, אבל הוא עבר גם הכשרה בטיפול בתוך מערכת החינוך, מנקודת מבט רחבה יותר".
הפסיכולוג השיקומי
"הפסיכולוג השיקומי יגדיר את עצמו סביב התחום של נוירופסיכולוגיה, תחום העוסק בקשר בין תהליכים במוח לתהליכים פסיכולוגיים", מסביר פרץ. "הוא יעסוק בכל התהליך של האבחון והטיפול באדם שעבר אירוע שדורש שיקום: תאונת דרכים, שבץ מוחי, דמנציה - דברים שבעקבותיהם דרוש תהליך שיקומי משמעותי. אין כמעט תהליך גופני משמעותי שלא מתלווה אליו גם תהליך פסיכולוגי".
הפסיכולוג ההתפתחותי
הפסיכולוג ההתפתחותי עוסק בשינויים התפתחותיים אצל ילדים בתחומים ההתנהגותיים, החברתיים והנפשיים. הוא בדרך כלל יציע אבחון וייעוץ וילווה את הילד ואת הוריו סביב קשיים הנוגעים לעיכובים בהתפתחות, הפרעות התנהגות, בעיות נוירולוגיות וכן ליקויים התפתחותיים כמו אוטיזם, P.D.D ,CP ועוד.
הפסיכולוג התעסוקתי
"הפסיכולוג התעסוקתי עוסק באבחון, מיון, הכוון, ליווי תעסוקתי, ייעוץ ארגוני לפרט ולארגון", מסבירה בלה גילוץ, פסיכולוגית תעסוקתית, רפואית ושיקומית. לדבריה, אדם שפונה לפסיכולוג תעסוקתי לא יקבל תשובה באיזה מקצוע הוא צריך לעבוד, והתהליך הוא לשם התבוננות פנימית על זהותו בעולם התעסוקה.
"אדם שפונה אליי צריך לצפות לתהליך טיפולי. בחלק של ההכוון, הפסיכולוג התעסוקתי עובד יותר על עיצוב הזהות המקצועית: מי אני? מה היכולות שלי? מה מקורות הסיפוק? מה החסמים? מה הקשיים? איך זה מתחבר עם ההיסטוריה שלי, עם הציפיות הסביבתיות? איך אפשר ליישם את זה? באילו דרכים? ואני גם מלווה אותו ביישום אם צריך".
מה ההבדל בין פסיכולוג תעסוקתי ליועץ או מאמן תעסוקתי?
"יועצים תעסוקתיים הם בדרך כלל מאוד קונקרטיים. יש איקס אפשרויות ומציעים ללכת לא', ב' או ג'. מאמנים מתמקדים לא פעם בטכניקות היישומיות. הפסיכולוג התעסוקתי הוא בעל ראייה רחבה, ידע והכשרה עמוקה, והוא יכול לתת מענה לצרכים הנפשיים המיוחדים של האדם בתהליך".
הפסיכולוג הארגוני
פסיכולוג ארגוני עוסק בדינמיקה של הפרט, הקבוצה והארגון והיחסים ביניהם. הפסיכולוג הארגוני יגיע בדרך כלל לארגון מתוך אמונה שהבנת היחסים הבין-אישיים והתוך-אישיים של השותפים לארגון וההתערבות בהם יוכלו לשפר את התפקוד של הפרט ושל הארגון בדרך להישגים.
אחת הגישות בפסיכולוגיה הארגונית מדמה את הארגון לנפש עם "לא מודע", מנגנוני הגנה, יצרים, רגשות, והיא מאמינה כי בירור כל אלו בתהליך משותף יוכל לחשוף מה עומד מאחורי דפוסים שונים של המערכת ולשנותם במידת הצורך. פסיכולוגים ארגוניים עובדים במגוון שדות, בהם ייעוץ אישי למנהלים, פיתוח צוות, אבחון ארגוני, הערכת תוכניות, ליווי שינוי ארגוני, תרבות ארגונית, תהליכי זהות ועוד.
אם אתם רוצים לדעת אם הפסיכולוג שלכם עמד בדרישות ההכשרה, תוכלו לברר זאת דרך "פנקס הפסיכולוגים"
לפנייה לכתב/ת 
