ריבלין דחה את בקשת החנינה של קובי פרץ
נשיא המדינה אימץ את החלטתה של שרת המשפטים והשיב בשלילה לבקשה של הזמר שנידון לשנת מאסר וחצי בגין עבירות מס. "אין שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק מעשה חריג ויוצא דופן של חנינה". עורך דינו של פרץ: מאוכזבים
נשיא המדינה ראובן ריבלין החליט לאמץ את המלצת שרת המשפטים איילת שקד ודחה את בקשת החנינה של קובי פרץ שנידון לשנת מאסר וחצי בגין עבירות מס.
בתשובת בית הנשיא נכתב כי "הנימוקים שהועלו על ידי פרץ בבקשת החנינה, לרבות נסיבותיו האישיות וכן זכויותיו הרבות עמדו לנגד עיני בית המשפט בטרם נגזר דינו, ואף ניתן להם משקל נוסף, כאשר הופחת עונשו בערכאת הערעור ובבקשת החנינה אין שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק מעשה חריג ויוצא דופן של חנינה מאת נשיא המדינה".
עוד נכתב בהחלטה: "הנימוקים שהועלו על ידי פרץ בבקשת החנינה, לרבות נסיבותיו האישיות וכן זכויותיו הרבות עמדו לנגד עיני בית המשפט בטרם נגזר דינו, ואף ניתן להם משקל נוסף, כאשר הופחת עונשו בערעור ובבקשת החנינה. אין שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק מעשה חריג ויוצא דופן של חנינה מאת נשיא המדינה".
עורך דינו של פרץ, חיים לוי, אמר בעקבות החלטת הדחייה: "הגשנו בשמו של קובי פרץ בקשת חנינה מפורטת ומנומקת בה פורטו, בין השאר, מעשי הצדקה והחסד הרבים העומדים לזכותו. חשבנו שיש לתת לכך משקל והתאכזבנו שנשיא המדינה החליט בסופו של יום, שלא להיענות לבקשה".
פרץ נשלח לתחילה לשנתיים מאסר בפועל על העלמת מס בשווי 5.8 מיליון שקל. לאחר ערעור הומתק עונשו לשנה וחצי. הוא אמור היה להתייצב בכלא בשני באוגוסט 2017 אך גם מועד כניסתו למאסר נדחה בשל הערעור. השופטים דחו מנגד גם את בקשת המדינה להחמיר את עונשו של הזמר.
במאי 2016 נשלח פרץ לשנתיים מאסר לאחר שהורשע בהעלמת מס ובשורת עבירות מס. בהכרעת הדין הטיחה בו השופטת לימור מרגולין יחידי מבית משפט השלום בתל אביב דברים קשים ביותר: עדותו לא עוררה אמון. הנאשם שיקר לחוקרים ולבית המשפט בנושאים מהותיים ובהם הכספת ומסר גרסאות סותרות. האמון הניתן בתשובותיו נמוך מאוד".
כתב האישום התייחס לשנים 2009-2005, אז הופיע פרץ בהופעות חיות, הקליט ומכר דיסקים, הפיק רינגטונים והופיע ברדיו ובטלוויזיה. נטען כי הוא ואמרגנו יוחאי יעיש סיכמו שיעיש יקבל את ההכנסות של פרץ מההופעות ויעביר לזמר 50 אחוז מהרווחים. כדי לחמוק מתשלום מס הציג פרץ לאחר מכן מצג כוזב על הכנסותיו. פרץ, כך נטען, דרש מאמרגנו לחתום על חוזה למראית עין בלבד, ובו נתונים פיקטיביים של תאריכים והכנסות. נרשם כאילו פרץ קיבל 7,000 שקלים בחודש, ומשנת 2003 - קיבל 12 אלף שקלים בחודש בלבד.