ויוואלדי בגרסת הרוקנ'רול? זו קלאסיקה!
צ'לו ופסנתר לצד דיסטורשן מחריש אוזניים, אנימציית תלת מימד על מסך ענק ואווירה מרגשת של מופע רוק המבוסס על יצירותיו של אנטוניו ויוואלדי, מגדולי המלחינים האיטלקים בתקופת הבארוק. "כך מנגישים קלאסיקה לצעירים", מספר יוצר המופע בראיון ל-ynet, רגע לפני ההופעות בישראל. יהיה קלאסי
גיטרות חשמליות, תופים לצד כינורות, צ'לו ופסנתר שנשזרים באנימציה תלת מימדית על מסכי ענק. במופע החדש של האמן הצ'כי מיקאל דבוראק תקבלו את יצירותיו של המלחין הנודע אנטוניו ויוואלדי על מגש המאה ה-21 בשואו שלא נראה כמותו. "המטרה - להנגיש קלאסיקה לצעירים", מספר דבוראק בראיון ל-ynet, רגע לפני העלייה לבמה במוסקבה. ב-3 בנובמבר הקרוב, תהיה זו במת היכל התרבות בתל אביב אליה יעלה עם הרכבו, לשתי הופעות בערב אחד.
"ויוואלדיאנו - עיר המראות" הוא שם המופע. רבים היו טועים לכנותו מופע רוק, אך זה לא המקרה - יותר לכיוון הבארוק, כשבבסיס סיבוב ההופעות העולמי של דבוראק ולהקתו נחות יצירותיו של גדול המלחינים האיטלקים מתקופה זו, אנטוניו ויוואלדי.
המופע המרהיב משלב כלי נגינה קלאסיים, מכינור ועד צ'לו, עם כלים הנותנים גוון עכשווי יותר, בדמות גיטרות חשמליות, תופים וכלי הקשה. אלו משתלבים עם טכנולוגיית תלת מימד על מסך ענק שעליו מופיעות אנימציות המספרות את סיפור חייו של הוירטואוז האיטלקי.
לידתו בוונציה לאב אופה שהפך כנר, לימד אותו את כל שידע ונהג להופיע עמו ברחבי העיר; ההסמכה לכמורה בגיל 25 חרף בעיות בריאותיות; העלייה העצמאית לגדולה מוזיקלית, עם לפחות 40 אופרות לשמו ("ארבע העונות" היא אולי המפורסמת ביותר שבהן, מתוך אופוס 8 שהתפרסם ב-1725) וגם פרידתו הכואבת מזוגתו הזמרת אנה ז'ירו, הדיכאון בו שקע ומותו בגיל 63 - כל אלה ועוד אבני דרך בחייו של ויוואלדי מוצגות מתוך קטעי קריאה, אותם מלוות יצירותיו הגדולות. האם אי פעם שמעתם את "ארבע העונות" בביצוע גיטרה חשמלית א-לה ג'ימי הנדריקס האגדי? זו ההזדמנות לחוות את זה.
"חשבנו על סיפור פשוט שבו ניקח מוזיקה קלאסית ונהפוך אותה לידידותית לקהל", מספר דבוראק, שהוביל להקת רוק גדולה בצ'כיה שהתפרקה לפני כשנתיים. עם מודלים לחיקוי כמו קלידן להקת יס ריק וויקמן, פינק פלויד, דיפ פרפל ואחרים, נשאלת השאלה מדוע בחר דווקא את המלחין האיטלקי הנודע. "ויוואלדי הוא המלחין שהכי קל להקשיב לו. אפשר לומר שבתקופתו הוא היה אמן הפופ הגדול ביותר של זמנו", מסביר היוצר הצ'כי. "במוזיקה של ויוואלדי יש אנרגיה חיובית. הוא מגיע מתקופת הבארוק שהייתה קצבית ולכן החלטתי לקחת את זה לכיוון אחר ועכשווי יותר - ועדיין היה חשוב לשמור על מקוריות".
תרזה קובאל, נגנית הצ'לו הראשית בהרכבו של דבוראק, מסכימה עם הדברים. "זו מוזיקה נגישה יותר. קל להתחבר לזה. זה כיפי, מהנה ומנצנץ. שואלים אותי איך אני יכולה לנגן את זה? אני אומרת להם שכל המוזיקה היא של ויוואלדי. לא שינינו במוזיקה שלו דבר. הוספנו לה מקצבים, מוזיקה אחרת. תמיד יהיו ויכוחים כאלה, אפילו כאלה שייעלבו שעשינו שינוי ויכעסו שנגענו במוזיקה הקדושה הזו. אבל הכוונה היא שהיה כאן רצון להפוך את המוזיקה הקלאסית לנגישה לצעירים. אם מישהו נעלב, אני מבינה את זה וזו זכותו. אבל הכול מתפתח. אם אתה רוצה להישאר במשחק בטח בעידן הטכנולוגי - זו הדרך".
ההופעות בישראל, במסגרת סיבוב הופעות עולמי, מגיעות אחרי צמד הופעות קודמות במחוזותינו, בתל אביב ובחיפה. "אין הבדלים בקהלים בין המדינות", מדגישה קובאל. "אנשים אוהבים את הרעיון של מוזיקה קלסאית בניחוח אחר כמו רוק ואלקטרוני. יש קהלים שמורכבים משמרנים, אבל יש גם קהלים שאוהבים את השונה".
דבוראק מעיד כי קיבל השראה גם מהמופע המפורסם סירק דה סוליי, שהינו פופולרי מאוד בעולם וגם בישראל. "המופע שלנו דומה לסירק דה סוליי, מבחינת התאורה, הדרמה והגרפיקה - רק שכאן יש כלי נגינה קלאסיים משולבים עם כלי נגינה עכשוויים", מדגיש היוצר. "יחד עם האנימציה והתלת מימד, לקחנו את ויוואלדי למאה ה-21. מוזיקה היא נצחית. בואו ותראו מופע שלא ראיתם מעולם!".
המופע "ויואלדיאנו עיר המראות" מגיע לשתי הופעות בהיכל התרבות בתל אביב ב-3 בנובמבר. הכותב היה אורח מטעם ההפקה.
לפנייה לכתב/ת 
