שנת הלימודים האקדמית בפתח: שאלות ותשובות

מהו שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה?

מוסדות שבהם שכר הלימוד מפוקח. מוסדות הכפופים רגולטורית למל”ג ולהחלטותיה, מתוקצבים בידי המדינה, ושכר הלימוד בהם מפוקח ועומד בשנת הלימודים תשע”ח. על 10,066 שקל לשנה לתואר ראשון, ו- 13,603 שקל לשנה לתואר שני.

מוסדות שבהם שכר הלימוד לא מפוקח. מוסדות הכפופים רגולטורית למל”ג ולהחלטותיה, אינם מתוקצבים בידי המדינה ושכר הלימוד בהם נקבע על פי שיקול דעתו של המוסד.

(צילום: shutterstock)

מהם תנאי הקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה?

תנאי סף לקבלה ללימודים לקראת תואר ראשון:

כללי המל”ג קובעים כי תעודת בגרות או שווה ערך הינה תנאי הכרחי לקבלה ללימודים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. שווה ערך לתעודת בגרות יכול להיות למשל: תעודת סיום מכינה המוכרת בידי משרד החינוך או תעודת בגרות שוות ערך מחו”ל.

מעבר לכך, קבלה ללימודים אקדמיים, ובפרט קבלה על בסיס לימודים אקדמיים קודמים והכרה בהם (לרבות מתן פטור) נתון לשיקולו של המוסד האקדמי אליו את/אתה מעוניין/נת להתקבל.

מוסד להשכלה גבוהה אף רשאי להעניק פטור מלימודים אקדמיים בגין לימודים לא אקדמיים בהיקף של עד 30 נקודות זכות על-פי קריטריונים שנקבעו בהחלטת מל”ג.

קיימים תחומים ספציפיים בהם קבעה המל”ג תנאי קבלה נוספים – ייחודיים לתחום (למשל: בסיעוד, בהנדסה). ההרשמה לקראת לימודים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה אינה מותנית בתעודת בגרות, מבחן פסיכומטרי או בתעודה אחרת

תנאי סף לקבלה ללימודים לקראת תואר שני:

בהתאם להחלטות המועצה להשכלה גבוהה יתקבלו לתארים מתקדמים רק בוגרי תארים ראשונים. יתר תנאי הקבלה נבדקים במסגרת בקשת המוסד לפתיחת תוכנית לימודים חדשה ומאושרים על-ידי המועצה.

המוסדות רשאים לקבוע דרישה לציון מינימום בתואר ראשון לשם קבלה לתכניות ספציפיות. דרישות קבלה נוספות יכולות להיקבע על-ידי המוסדות עצמם או על-ידי המל”ג (בהתבסס למשל על חוות דעת של ועדות מקצועיות) בהתאם לתחומים השונים.

סטודנט שסיים תואר ראשון במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל רשאי להגיש מועמדות לכל מוסד להשכלה גבוהה מוכר.

האם הבחינה הפסיכומטרית הינה תנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה?

מלבד דרישתה של המל”ג מהמוסדות האקדמיים לקבל ללימודים גבוהים תלמידים בעלי תעודת בגרות (או שווה ערך כגון מכינה), המל”ג איננה מעורבת בדרך כלל בתנאי הקבלה של סטודנט למוסד.

במסגרת החופש האקדמי והמנהלי של מוסדות אקדמיים המוכרים על-ידי המל”ג, כל מוסד אקדמי קובע לכל תכנית שלו את דרישות הקבלה בעצמו לרבות ציון פסיכומטרי אם נדרש. הבחינה הפסיכומטרית מנוהל על-ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

(צילום: shutterstock)

מהם שלבי האישור של תוכניות לימוד?

אישור תכניות לימוד נעשה בשני שלבים:

השלב הראשון - אישור פרסום, הרשמת סטודנטים והתחלת לימודים

השלב השני - הסמכה להענקת תואר

שלב אישור פרסום, הרשמת סטודנטים. בשלב זה המוסד עדיין אינו מוסמך להעניק תואר אקדמי בתוכנית. עם קבלת האישור, המוסד מורשה לפרסם את התוכנית, לקבל סטודנטים ולקיים לימודים. כל עוד מוסד לא קיבל הסמכה להענקת תואר, הוא מחויב לאפשר לסטודנטים “רשת ביטחון”.

“רשת ביטחון” היא תוכנית לימודים חלופית שתוצע לסטודנטים במקרה שהמוסד לא יוסמך בסופו של דבר להעניק תואר אקדמי בתכנית שאליה נרשמו הסטודנטים.

מוסד המעניק רשת ביטחון מתחייב לקלוט תלמידים לתכנית לימודים בתחום דעת זהה או דומה בהיקף שהוא יקבע. מוסד המקבל רשת ביטחון נדרש להחתים את הסטודנטים הלומדים בתכניות החדשות על הצהרה שעל פיה ידוע להם שאין לתכנית הסמכה, ואם בסופו של דבר לא תוענק הסמכה תופעל רשת הביטחון. הפרטים המלאים אודות רשת הביטחון יימסרו לסטודנטים ויהוו חלק בלתי נפרד מההצהרה.

בתוכניות לתואר שני קיימת אפשרות לרשת ביטחון ו/או הסדר כספי.

שלב ההסמכה: בשלב זה מסמיכה המל”ג את המוסד המוכר להשכלה גבוהה להעניק תואר אקדמי בתכנית ההסמכה יכולה להיות זמנית או קבועה.

אני בעל לקות למידה וברשותי אישור לקבלת התאמות. אל מי עלי לפנות?

חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים קובע שעל מוסד לבחון בקשה להתאמות של תלמידיו בהתאם לנהלים שהוא קבע לנושא ולכן ההחלטה נתונה לשיקולו הבלעדי של המוסד האקדמי, וזאת במסגרת החופש האקדמי והמנהלי של המוסד המעוגן בסעיף 15ד בחוקי המל”ג.

במל"ג אמרו כי הם מגבשים יחד עם משרד החינוך ומשרד הבריאות תקנות מפורטות שיחייבו את המוסדות להשכלה גבוהה באשר להתאמות שהם יהיו צריכים ליישם לגבי סטודנטים בעלי לקויות למידה.

לכמה מועדי בחינה זכאי סטודנט/ית לתואר ראשון ושני?

חוק זכויות הסטודנט , התשס”ז - 2007 קובע כי סטודנט לתואר ראשון זכאי להיבחן בכל בחינה, לרבות בחינות בקורסי יסוד, בשנה שבה נלמד הקורס, בשני מועדים שקבע המוסד, ללא קשר לרמת הישגיו בבחינות הקודמות באותם תנאים וללא פגיעה בזכויותיו של הסטודנט, וזאת בהתאם לנוהלי המוסד, לרבות לעניין אופן הרישום לבחינה והציון הקובע.

קביעת נהלים בדבר זכאות להיבחן עבור סטודנט לתואר שני נתונה לשיקול דעת המוסד.

אם אני יוצא לשירות מילואים במהלך הלימודים, מהם הזכויות המגיעות לי?

מל”ג קבעה כללים לגבי התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים (בתוקף סמכותה לפי סעיף 19א לחוק זכויות הסטודנט, התשס”ז- 2007). כללים אלו קובעים הסדרים מפורטים בדבר התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים ומחייבים את כלל המוסדות להשכלה הגבוהה.

בקביעת הכללים הסתייעה המל”ג בוועדה מקצועית אשר כללה אנשי אקדמיה ונציגי סטודנטים.

בין היתר עוסקים הכללים בנושאים הבאים:

מינויו של רכז מילואים במוסד להשכלה גבוהה ותפקידיו, נוהל הגשת בקשה להתאמות בשל שירות מילואים וכן את פירוט ההתאמות להן זכאים הסטודנטים המשרתים בשירות מילואים שעקרן להלן:

היעדרות משיעורים ודחיית לימודים: סטודנט זכאי להיעדר משיעורים בתקופת שירות מילואים, בלא הגבלה, ולא ייפגעו זכויותיו בשל כך, לרבות לעניין דרישות נוכחות לצורך זכאות לגשת לבחינות, להגשת עבודות או למתן ציון מיטיב.

מתן זכאות לסטודנט ששירת שירות מילואים של 10 ימים לפחות במצטבר במהלך סמסטר לעניין קורס סמסטריאלי או 20 ימים לפחות במצטבר במהלך שנת הלימודים לעניין קורס שנתי, ונעדר בשל כך משיעורים בקורס, לדחות את הקורס ולחזור עליו בלא תשלום נוסף בתנאי שעדיין לא נבחן.

בחינות/הגשת מטלות: זכאות לדחיית מועד הגשת מטלה או מטלה חלופית בהתאם להחלטת המרצה, במספר הימים לפחות בהם שירת הסטודנט במילואים.

סטודנט שנעדר מבחינה בשל שירות מילואים, זכאי להיבחן במועד נוסף אחד בעבור כל מועד שהפסיד.

סטודנט ששירת שירות מילואים של 10 ימים לפחות במצטבר במהלך תקופת הבחינות, או סטודנט שבמהלך הסמסטר הסמוך לתקופת הבחינות שירת שירות מילואים של 10 ימי מילואים רצופים של לפחות או 21 ימי במצטבר, זכאי להיבחן בכל קורס שהיה אמור להיבחן בו בתקופת הבחינות, במועד נוסף בתום הסמסטר או בסמוך לו.

מועד הבחינה הנוסף יתקיים לאחר תום שירות המילואים באופן שתינתן שהות לסטודנט להתכונן לקראת הבחינה.

הארכת לימודים: זכאות להאריך לימודים ב- 2 סמסטרים, מבלי חיוב בשכר לימוד או כל תשלום נוסף בשל הארכה זו לסטודנט ששירת שירות מילואים מצטבר של 150 ימים במהלך תקופת לימודיו התקנית.

מלגות, מעונות: מוסד רשאי להכיר בשירות מילואים כפעילות המזכה בנקודות זכות לצורך בחינת זכאות לקבלת מלגות ולצורך בחינת זכאות לקבלת מעונות בהתאם לתנאים הקבועים בכללים.

נקודות זכות אקדמיות: מוסד המכיר במעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וחינוכית למען הקהילה כמזכה בנקודות זכות אקדמיות, יהיה רשאי להכיר גם בשירות מילואים כפעילות מזכה ב- 2 נקודות זכות אקדמיות לתואר, לפי הכללים שיקבע.

לבדיקת זכאות לכלל ההתאמות והזכויות יש לעיין בנוסח הכללים המלא: http://che.org.il/wp-content/uploads/2016/10/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf

התשובות נלקחו מאתר המועצה להשכלה גבוהה