כותב הנאומים היהודי של אובמה
דייויד ליט היה בסך הכל בן 24 כשמצא עצמו אחראי על תחום כתיבת הנאומים בעלי ההקשר היהודי בבית הלבן. את ההתנסות הזו הוא מסכם בספר חדש ומשעשע, בו הוא קובע: “לאובמה יש הבנה עצומה של העם היהודי, הוא הנשיא הכי יהודי שהיה”
כשהיה בן 24 בלבד, כבר קיבל על עצמו דיוויד ליט את האחריות הכבדה של כתיבת נאומים לנשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, כשהוא אמון על נאומים אשר פונים לעם היהודי באמריקה. לא ממש בכל הנוגע למדיניות במזרח התיכון ולישראל, אבל כל מה שקשור ביהודי ארצו.
בכל חג ומועד יהודי היה אובמה קורא לדייויד ליט הצעיר לסייע לו בניסוח וכתיבת הנאומים הפונים ליהודים האמריקאים. באפריל 2012, בליל שישי קרא לו הנשיא אובמה שחזר בדיוק מביקור באסיה ונאלץ, על אף הג'ט-לג, לסיים ברכה מוקלטת לכבוד חג הפסח.
ליט מספר שאובמה נכנסלחדר זעוף מעט בשעתיים איחור. "טייק אחד", אמר. הוא מספר שעל אף התקווה לסיים את ההקלטה בזריזות, החליט הנשיא לעצור כשנתקל בשורה שכתב ליט על חורבן העם היהודי. בברכה ציין שרבים בעבר ניסו להשמיד את העם היהודי בכל דור ודור.
"זה לא קצת 'דאונר'? שאל אובמה "מה הקטע? כולם רוצים לפגוע בנו, אז קדימה, תאכלו קצת מצות?” ליט חשב שאובמה קלע בדיוק לנקודה. הסיפור הזה, כמו גם רבים אחרים, מופיעים בספר הזכרונות החדש של ליט, “Thanks, Obama: My Hopey, Changey White House Years.”
"הנשיא סיכם חמשת אלפים שנה של היסטוריה יהודית בשמונה מילים", כתב ליט. באותו הלילה, כשאובמה לא נהנה משעת שינה ולו אחת, ליט סיפר איך היה מעט נבוך כשהנשיא החל לשכתב את הטקסט שהכין לו כדי להעביר את אותו הרעיון אך בדרך מדודה יותר. "זו הסיבה”, חשב אז ליט, "שהוא הנשיא".
ליט, יהודי כמובן, גדל באפר ווסט סייד של ניו יורק. את דרכו לבית הלבן החל כשסיים את לימודיו באוניברסיטת 'ייל' והצטרף בשנת 2008 לפעילות של המפלגה הדמוקרטית בקמפיין הבחירות לנשיאות באוהיו.בבית הלבן התחיל עם נאומים לבכירים כמו היועצת לנשיא ולארי ג'ארט או ראש המטה של הבית הלבן, ביל דיילי. לאט ובטוח הוא המשיך עד שהגיע לכתיבת הטקסטים לנשיא אובמה. עד תום הקדנציה הראשונה של הנשיא שלעבר הפך ליט לעוזר מיוחד לנשיא.
הספר רווי בסיפורים מאחורי הקלעים של המקום המסקרן ביותר שיש, הבית הלבן. הוא מצליח לשעשע כשהוא מתאר את החששות (להיתקל בנשיא למשל) או הפחד שליווה אותו בכל הנוגע לטיב עבודתו (הפחד שמילה אחת שכתב לנשיא תוביל למשבר בינלאומי).
קשה לפספס את התיאורים של אובמה כשליו ורגוע. ליט מתאר את השנים ההפכפכות בבית הלבן, את ימי השפל עם אחוזי התמיכה הנמוכים או סגירת הממשלה ועד ההצלחה של העברת החוק של 'אובמה קר'.
לאורך שנותיו בבית הלבן הוא מתאר פגישות עם מנהיגים בינלאומיים ומושאי הערצה שזכה להכיר, מתאר את העבודה עם הנשיא, את הרגעים הגדולים והמשעשעים, אלו שלימדו אותו על עצמו ועל מי שזכה לנהל את העולם. אלו לצד לא מעט רגעים חשובים ומשני חיים לצד אלו היו גם רגעים קשים, בין השאר בכל הנוגע במשמעות של דיוק העובדות שיש לכתוב והשינויים הגדולים שחלו סביבן.
בשנת 2016 עזב את הבית הלבן ובימים אלו כותב ומפיק באתר הקומי Funny Or Die, שהוקם בשנת 2007, בין השאר על ידי השחקן וויל פארל. באתר יש לא מעט שיח פוליטי. בין השאר הראיון המוכר של הנשיא אובמה עם זאק גליפינקיס, שנצפה עשרות מיליוני פעמים. "עברתי מללבוש חליפות בכל בוקר, ללהיות לפתע מופתע לטובה אם כבר הגיעה שעת צהריים וזכרתי ללבוש מכנסיים", אמר. "הקו בין התרבות לפוליטיקה הופך מטושטש די מהר”, אמר בראיון לאתר JTA. "אנחנו מודדים את ההצלחה שלנו לפי מספר האנשים שהחליטו לעשות מעשה למען המטרה, וזה לא משהו שיכול היה לקרות, גם לפני,אפילו עשר שנים".
הנאום הראשון הגדול שכתב לנשיא אובמה היה בשנת 2011 כשאובמה נאם בכנס של Union for Reform Judaism שזכה לשבחים בעיתונות היהודית והישראלית.
בספר הוא מתאר כיצד צריך היה לחדש ולהבריק בכל חג מחדש. הוא מספר שחגיגות חנוכה בבית הלבן בימי אובמה היו מוצלחות כל כך עד שנערכו בכל שנה פעמיים, והוא נאלץ לחדד עוד ועוד את הנאומים והמסרים המתחדשים. "נתתי את כל מה שיש לי בנאום חנוכה 1 ועכשיו מה אני אמור לעשות שנאום חנוכה 2?"
מי שגדל בבית יהודי שומר כשרות, מספר שהנשיא אובמה מתעניין מאוד בהיסטורית העם היהודי והתרבות היהודית וזו, הוא מספר בספר, דרכו של אובמה לבחון את העולם, ללא הרף לשאול שאלות, וממש כמו במסורת היהודית, טען, יש בו את היכולת להעלות ספקות. בנאומיו שאב, לטענתו, השראה מההיסטוריה המשפחתית שלו, כשמשפחתו נסה מרוסיה בימי הפוגרום.
הוא מתייחס גם למתח הגובר בין הנשיא אובמה לקהילה היהודית על רקע התגבשות הסכם הגרעין עם איראן בשנת 2015. הוא מספר שכשנשא הנשיא נאום בפני חברי בית כנסת בוושינגטון, היה זה הנאום שבו ערך כנראה את השינויים הרבים ביותר עד הרגע האחרון, לטענת ליט, עשה זאת בתקווה להתחבר לקהל בית הכנסת באופן הכנה ביותר. "הוא ראה בסיפור של יהודי אמריקה חלק מהסיפור הגדול של המלחמה הבינלאומית על זכויות אדם וכבוד בני האדם", סיפר ליט. "הוא ידע לעשות את ההקשר הזה והיה לו חשוב להעביר את זה הלאה". באותו נאום, רבים צהלו והריעו לנשיא, אבל מיעוט דומיננטי נשאר דומם.
בראיון נשאל ליט האם היה מכנה לאור ההבנה העמוקה שהייתה לאובמה על העם היהודי, הנשיא היהודי ביותר שהיה. "בהקשר הזה", ענה, "אני חושב שכן, בהחלט".
את הספר, סיכם ואמר, הוא כתב רבות על רקע עלייתו של הנשיא טראמפ לשלטון. "זו הפעם הראשונה שהרגשתי, כיהודי, פחד באמריקה. הוא כתב את הספר בתקווה להניע אחרים להפוך פעילים יותר פוליטית. אם אתה רוצה לראות את אמריקה משקפת את הערכים שגדלת עליהם ושחשובים לליבך, אתה חייב להיות מעורב בפוליטיקה ובשירות ציבורי. אני לא חושב שאזכה לעשות עבודה ממלאת ומספקת יותר מהעבודה שעשיתי".
