כלבת ים ולוויתן: האושפיזין הנדיר בטבע המקומי
עוזניית הנגב שנכחדה לפני 28 שנה שבה לביקור בכרמל, כלבת ים נדירה מגיחה לביקורים בראש הנקרה, שחפית גמדית המבקרת 23 שנה ברציפות, לוויתן אפור מבולבל שתעה בדרך וצבה גילדית שבלעה ניילונים. האורחים החייתיים שהגיעו להתארח בסוכת הטבע המקומית ונשמח לראותם מדי שנה, בריאים ושלמים
הלוויתן המבולבל
שבע שנים חלפו מאז הביקור היחיד שתועד בישראל של לוויתן אפור באורך של כ-12-15 מטר בסמוך לחופי הרצליה ומאז דממה. זהו אחד האורחים הכבדים שנשמח לארח שוב בסוכת הטבע המקומית, רק שיודיע כמה ימים קודם, כדי שנוכל להוסיף פרגולה מטיטניום שתחזיק אותו ביחד עם הסכך.
שבת בבוקר, יום יפה. במאי 2010 הוא הפך לאפור ושמח במיוחד לכל אוהבי בעלי החיים הימיים. בפעם הראשונה בישראל נצפה לוויתן אפור באורך של 12 עד כ-15 מטר שמצוי בדרך כלל באזור קנדה, מערב ארה"ב ורוסיה, וככל הנראה תעה בדרכו לים התיכון.
חברי מועדון השיט "שיא-גל" הפליגו באזור הרצליה והבחינו בין הגלים בלוויתן. לאזור הוזעקו חוקרי ומתנדבי המרכז לחקר והצלת יונקים ימיים (מחמ"לי) שהיו בעיצומו של סקר ימי.
"איך ששמעתי שהם הבחינו בסנפיר ענק מחוץ למים, הבנתי שיש לנו כאן מבקר מיוחד במינו", סיפר אז ל-ynet ד"ר אביעד שיינין, יו"ר מחמ"לי. במרחק של כשני קילומטר מחופי הרצליה הם פגשו את היונק העצום. "הבחנו בו בפעם הראשונה באזור געש ועקבנו אחריו במשך כשעתיים וחצי. זה מחזה לא יאומן לראות חיה כה עצומה מול חופי הארץ, במיוחד אחת שאינה מצויה פה בדרך כלל".
הלוויתנים האפורים מסוגלים לנדוד מרחקים של עד כ-23 אלף קילומטר במהלך התקופה בה הם עוזבים את איזורי הציד שלהם כדי לחפש בן או בת זוג לרבייה או בכדי להמליט ולגדל את הגורים. הזכרים בוגרים עשויים להגיע לאורך של כ-14 מטר ואילו נקבות בוגרות ארוכות מהם במעט. משקלם מוערך בכ-30-40 טון לפרטים בוגרים. הם ניזונים בעיקר מסרטנים וחסרי חוליות אותם הם צדים בסמוך לקרקעית הים.
סגנון הציד המיוחד שלהם מתבטא בכך שהם צוללים לקרקעית הים החולית כשהם על צידם, פוערים את הלסת הגדולה המצויידת במאות שיניים ושואבים מים וכל הנקרה בדרכם. לאחר שסגרו את הלסת, המים והחול נפלטים החוצה ומותירים על לשונם את הטרף החי שנלכד בין השיניים.
אוכלוסיית הלוויתנים האפורים הצליחה להתאושש בעשורים האחרונים מציד שגרם לירידה גדולה במספרם ועל פי נתוני קרן הטבע העולמית אוכלוסייתן מונה כיום כ-26 אלף פרטים. הם אינם מוגדרים כיונקים בסכנת הכחדה
דיווחים על הלוויתן זרמו לעמותה ונראה כי הוא הגיע עד לאזור תל-אביב-יפו והמשיך במסלולו דרומה במהירות של כחמישה עד שישה קילומטר לשעה עד שנעלמו עקבותיו. שיינין מצייין כי הלוויתן הפגין התנהגות קבועה במהלכה שחה דרומה וביצע צלילות של כ-3-4 דקות עד שעלה לנשום ולאוורר את ריאותיו.
"זו הפעם הראשונה שאני רואה לוויתן שכזה. התצפית עצמה לוותה בהתרגשות גדולה. אף פעם לא דמיינתי לעצמי שאראה לוויתן אפור מעלה את הזנב שלו מול תחנת הכוח רידינג", סיכם אז שיינין. "הים מצליח להפתיע אותנו כל פעם מחדש". את הריק שהותיר אחריו הלוויתן האפור, ממלאים בהצלחה מאות הדולפינים שחיים בים התיכון ומעת לעת גם נצפים לוויתנים מצויים מרשימים לא פחות.
רוח רפאים עם כנפיים
להכניס עוף דורס לסוכת החיות כשהחטיפים האהובים עליו הם פגרים ויש לו יכולת לאוורר עור עבה של פיל בעזרת מקור חד להפליא, אולי לא ייחשב למעשה בטיחותי כל כך כשילדים וכלבים מסתובבים בסמוך ועשוי להסתכן בהסתבכות בקישוטי הסוכה.
אך במקרה המיוחד של עוזניית הנגב, עוף דורס עצום מימדים, שנכחד מהטבע המקומי שלנו לפני 28 שנה, אפשר לחרוג למספר רגעים.
דינוזאור מעופף בכרמל
לפני כשנתיים הופיע הדינוזאור המעופף בחי בר-כרמל והותיר את אנשי שמירת הטבע בארץ בפה פעור. זכר צעיר ומותש שקפץ לביקור, בילה עם הנשרים המקראיים, נצפה אוכל בתחנת ההאכלה של הנשרים בכרמל עד שלכד את עצמו בכלוב הנשרים ונלקח לבדיקה וטרינרית.
בקיץ האחרון ציפתה הפתעה לאנשי רשות הטבע והגנים בחי בר כרמל. הזכר שהצטרף לנקבה בת 21 שנה במגורים משותפים הצופים אל הכרמל, הזדווג עמה והיא הטילה ביצה. זו היתה הפעם הראשונה מזה 15 שנה מאז שהוטלה ביצה של עוזניית הנגב בישראל. אז בקע גוזל בחי-בר כרמל, אך הוא מת לאחר מספר שבועות.
יש כלבי ים שמדברים עברית? חפשו בראש הנקרה
בשנה שעברה שוב הגיח כלב הים לביקור בראש הנקרה, בזכות צילומים של צלמי טבע שחשפו דפוס צלקות ייחודי על לחייו וראשו, קבעו אנשי המרכז לחקר והצלת יונקים ימיםי (מחמל"י) בשיתוף עם חוקרים מטורקיה ואיטליה, כי היונק הנדיר הוא למעשה נקבה בוגרת כבת שבע עד תשע שנים.
באזור חופי ישראל כלב הים הנזירי הים תיכוני נכחד ככל הנראה במחצית השניה של המאה ה-20. עד שנות ה-60 וה-70 התקבלו דיווחים ספורים על כלבי ים באזור חופי ישראל, והאוכלוסיה האחרונה שנצפתה הייתה באזור נמל ביירות בשנת 1976 ומנתה כשבעה פרטים. כיום מעריכים שרוב האוכלוסיות חיות באזור מאוריטניה, יוון וטורקיה.
כלב הים הנזירי ים התיכוני פעיל ביום ובלילה וצד בשעות הגאות. הוא בעל חוש שמיעה לא מפותח, אך חושי הראייה, ריח ומישוש מפותחים למדי. כיום מעריכים כי מספרם בים התיכון מונה פחות מ-700 פרטים ומחצית מהאוכלוסיה מצוייה באזור יוון.
מספרם התמעט עם השנים עקב ציד, הרס בתי גידול טבעיים וזיהום ימי. דיג יתר גם מאיים על קיומו של משאב המזון העיקרי שלהם (הדגים) בים. על פי הערכות חוקרים שונים, רצועת החוף הישראלית לא יכולה להכיל כמות גדולה של כלבי ים והסיכוי לקיומה של מושבה פעילה של כלבי ים אינו גבוה.
השחפית ששוברת שיאי עולם
אם ציפור קטנה שבקעה בישראל, יוצאת לראות עולם ושומרת אמונים כבר 23 שנה לטבע בישראל, מן הראוי לתת לה תעודת הוקרה או לפחות כמה דגיגים עם רימונים מתוקים ולהזמין אותה לסוכת החיות המקומית.
הכירו את AG7, שחפית גמדית, עוף ים קטן וחובב דגים, עם מקור כתום, שבקעה בקיץ 1994 ביום חם בחוף עתלית והצליחה לשרוד את השבועות הראשונים בחסות הוריה.
עוד כשהייתה אפרוחית רכה, היא סומנה בטבעת זיהוי לאחר שפגשה את אנשי החברה להגנת הטבע שעוקבים אחרי השחפיות הגמדיות. לאחר שאגרה מספיק שומן לנדידת הסתיו במעגן מיכאל היא עפה עם חברותיה דרומה עד למוזמביק, רק 6,200 ק"מ מכאן ובקיץ שוב חזרה לישראל לאזור בריכות המלח בעתלית, הפעם כדי למצוא שידוך ולנסות להקים משפחה בישראל.
השחפיות מקננות בצפון אפריקה, ישראל ואירופה. הן נודדות לחופים הדרומיים של אפריקה בסתיו, שם מבלות את חודשי החורף. בעבר קיננו השחפיות הגמדיות במגוון מקומות בארץ, אך מאז הקינונים הפכו לנדירים ומועטים ביותר. בעתלית הקימו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וחברת המלח, בסיוע של קרן הדוכיפת, מקום מוגן עד כמה שניתן לקינון לעשרות הזוגות שמגיעים לישראל.
בחופים השחפיות חשופות למפגש עם אנשים, ג'יפים רעבים לטיולים ובנייה שהולכת ומשתלטת על החול. בעתלית ניסו להגן על מושבת הקינון באמצעות גדרות והגבהה של אי הקינון כדי למנוע הצפות. וגם שם, מחכים להן טורפים שונים, החל מתנים, עורבים ונמיות.
השחפית הגמדית AG7 תועדה בישראל ב-22 נדידות סתיו ו-22 נדידות אביב. ביוני 2017, נצפתה השנה בקיץ במעגן מיכאל על ידי הצלמת קטיה רודנב, שתיעדה אותה עם זכר צעיר שהעניק לה דגים. על פי נתוני מרכז הטיבוע של החברה להגנת הטבע, השחפית עברה בחייה מרחק מצטבר וישיר של יותר מ-270 אלף קילומטר ומלאו לה 23 שנה. היא נחשבת לשחפית הגמדית הוותיקה ביותר שתועדה אי פעם בישראל וגם לשחפית השלישית הוותיקה שתועדה בעולם.
עגורים פה סביב
הסוכה המקומית צפויה להיות צפופה במיוחד ומי שדואג לחוש השמיעה שלו או מתכנן לאכול תירס מקופסת שימורים, מומלץ לו לשמור מרחק. עשרות אלפי עגורים נדדו בשנה שעברה לישראל. כ-45 אלף מהם שהו באזור אגמון החולה-קק"ל, שם בילו את החורף בזלילה בלתי פוסקת של גרעיני תירס.
בשנים האחרונות נפתח שטח כינוס ענק באזור אגמון החולה שנועד לרכז את כל העגורים במקום אחד, בו יוכלו לאכול, למלא את הזפק ולהמשיך בריכולי מקור על המצב ועל כך שהילדים משגעים להם את המוח בחופשה בארץ הקודש.
צוללת עם שיריון
האורחת האחרונה בסוכת הטבע היא צבה גילדית באורך של כשני מטר ובמשקל של כ-200 קילוגרם. לפני כשנה וחצי, הסתבכה הזוחלת העצומה ברשת של הדייג ג'מבו מג'אסר א-זרקא. הדייג מיהר לחלץ את הצבה ובעזרת חבריו הסיע אותה לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת. החשד המיידי: הצבה הצעירה בלעה ניילונים.
הצב הימי הגדול בעולם
הצב הגילדי הוא צב הימי הגדול ביותר בעולם. הזוחל הכבד מגיע למשקל של 300-900 ק"ג. למרות משקלו הכבד, הוא נחשב לשחיין מהיר וניזון מפלנקטון, אצות ומדוזות.
בישראל תועדו מאז שנות ה-50 עשרות תצפיות בלבד בצבים הגדולים בים התיכון ובמפרץ אילת. בדומה לשאר מיני הזוחלים הימיים, כדוגמת צבי הים החומים והירוקים, גם הצב הגילדי נתון לאיומים רבים בטבע כתוצאה מציד בלתי חוקי, ביזת קינים בחופי הים, מפגשים קטלניים עם סירות ורשתות דייגים וזיהומים ימיים - בעיקר אשפה כמו שקיות פלסטיק שנראות במים כמו מדוזות.
שילוב של הגורמים הללו הביאו לפגיעה קשה במין הנדיר והוא נחשב לבעל חיים בסכנת הכחדה חמורה. על פי נתוני קרן הטבע העולמית (WWF) הצבים הגילדיים הם בעלי כושר נדידה למרחקים ארוכים וסוד כוחם טמון לא רק בשיריון הקשה אלא ביכולת לצלול לעומק רב.
ידוע כי מרבית הצבים הגילדיים מסוגלים לצלול לעומקים של עד כ-500 מטר, אך מדענים תיעדו צבי ים שצללו לעומק של 1,230 מטר. ב-2009 פרסמו חוקרים מקנדה מחקר בו ניתחו מאות פגרים של צבי ים ענקיים ממין גילדי, שנאספו מרחבי העולם ב-122 השנים האחרונות וגילו כי בשליש מהם נמצאו שאריות פלסטיק במערכת העיכול.
לפנייה לכתב/ת 
