איך סיפור נולד? הצצה לסרט על חייו של אתגר קרת
בסרטם "אתגר קרת: מבוסס על סיפור אמיתי", יוצרי הקולנוע ההולנדים סטפן קאס ורוטגר לם מספקים מבט מקרוב על הסופר האהוב עליהם. אז מתי תוקף אותו הצורך לספר סיפור? ולמה מסרו לו מזוודה ובה 270 אלף יורו? צפו בקטעים מתוך הסרט
מה ישאר מהסיפורים של אתגר קרת אם תקחו מהם את שיבושי השפה שאפשר לעשות רק בעברית? ואם תנתקו אותם מההקשרים המקומיים שברורים בעיקר לקורא הישראלי? כנראה לא מעט. מספיק בשביל לגרום לשני הולנדים להתאהב עד מעל לראש בכתיבה של קרת ובעולם שהוא מעמיד ביצירה שלו.
"אתגר קרת: מבוסס על סיפור אמיתי" הוא סרט דוקומנטרי שעוקב אחר דמותו של הסופר ומוקרן בימים אלה בפסטיבל חיפה ובשבוע הבא בתיאטרון הקאמרי בתל אביב (הקרנה שתכלול שיחה עם הסופר). מי שעומד מאחוריו הם שני יוצרי קולנוע מהולנד, סטפן קאס ורוטגר לם, שביקשו להתחקות אחר הכותב שהם מעריצים. הם עקבו אחריו בסיבוב המכירות בארצות הברית לספרו האוטוביוגרפי "שבע השנים הטובות" (שיצא בכמה ארצות שונות אבל לא בארץ - החלטה שקרת נימק בעבר כשהסביר כי הוא לא מעוניין בחשיפה שכרוכה בדבר), חיו איתו ועם סביבתו הקרובה בתל אביב לזמן לא קצר, ראיינו סופרים גדולים על כתיבתו, בהם ג'ונתן ספרן-פויר, ובין כל אלה שילבו קטעי אנימציה לסיפורים שונים שלו.
באחד הקטעים בסרט, קרת מספר לאיירה גלאס, חבר שלו ומנחה התוכנית האמריקנית "This American Life", שיש קשר מעניין בין הדברים האמיתיים שקרו בחייו ובין הצורה שאליה הם התגלגלו לאחר שהפכו לסיפור. הוא בוחר לספר על מקורות הסיפור "בוקר בריאות", מקובץ הסיפורים הקצרים האחרון שלו "פתאום דפיקה בדלת", שבמרכזו דמותו של מירון, שמנסה למלא את הריקנות והבדידות שהוא מרגיש לאחר שחברתו עזבה אותו באמצעות שיחות עם אנשים זרים מבית הקפה, כשבכל ארוחת בוקר הוא בוחר לעצמו זהות אחרת.
בסרט, קרת מספר כי בזמן שהיה מרצה אורח בברלין, הוא קבע פגישה עם המו"ל הגרמני שלו. הוא לא ידע איך הוא נראה ולכן הסתכל אל הדלת עד שקלט אדם שהיה נדמה לו שמחזיק בחזות של מו"ל. הוא סימן לו, וזה התיישב לידו. כמובן שבסופו של דבר התברר שזה לא היה המו"ל, אך עד אותו רגע, אי ההבנה המתמשכת בין השניים הובילה לסיטואציה משונה מאוד, שהייתה יכולה להיכתב בתור סיפור קצר כפי שהיא, אך קרת בחר להשתמש בה קצת אחרת.
בקטע אחר בסרט, קרת משתף כי הדחף ליצור מופיע כשהוא נתקל בחוויה שמעוררות בו רגש שהוא לא מצליח לחלוק עם האנשים שסביבו. כדי להמחיש את הנקודה הזו, הוא מתאר בווידאו שלמטה תמונה עדינה, הממחישה את הכוח הבלתי ניתן להסבר שיש לסיפורים עלינו.
