הזמן שלו: על מינוי קטש למאמן הנבחרת
כדי שמאמן יוביל קבוצה או נבחרת להצלחה הוא זקוק לכמה דברים: שקט, שיטת משחק קבועה, ומטרות לטווח ארוך. לעודד קטש יש כמעט הכל, עכשיו רק צריך שעמוס פרישמן, יו"ר ועדה מקצועית שסוף סוף בא מהפרקט עצמו, יסדר לו סביבת עבודה נוחה ונקייה
כברת דרך ארוכה והפכפכה עבר עודד קטש מאז פרשת "התעודה שלא הייתה" והאישור החריג לאמן את גליל עליון ב-2004, ועד כניסתו לרשימת המאמנים הבכירה ביותר, זו שקיבלה את המושכות בנבחרת ישראל: שאלתיאל, עמיאל, רוזין, שלח, חמו, קליין, שרף, קצורין, שיבק, אדלשטיין.
את קריירת האימון התחיל קטש כשחקן-כוכב לשעבר, מיוסר על שלא מימש את הכישרון העצום שלו בגלל פציעה. בשנים הראשונות ניכר היה שלא היה החלטי ומוכוון מטרה, ולא הכניס את עצמו להוויה שהאימון הוא התכלית לחייו. אבל ככל שחלפו השנים הוא שיפר את הרגלי האימון שלו, הוסיף עוד נדבכים מקצועיים לאינסטינקט הבסיסי שלו לכדורסל ולתשוקה למשחק, וקיבל על עצמו את אוהלה של תורת הכדורסל על כל יסודותיה.
עם זאת, עד עכשיו הוא הצליח רק במסגרות שהתאימו לו: מקומות קטנים יחסית, וזה קרה בעיקר כשהיה לו זמן ושקט ללמד ולהדביק את השחקנים בחזונו. כפי שאמר אתמול: "אני מצליח במקומות בהם אני מרגיש נוח". זה הצליח מאוד בגליל ובאילת, ונכשל בתל אביב ובירושלים. את נבחרת העתודה אפשר אולי להשוות לחממה קטנה, כי גם שם הלחץ לא היה גדול והמאמן היה כל יכול. אבל לא ניתן בשלב זה לנבא, להסיק מסקנות או להשוות בין נבחרת העתודה לזו הבוגרת. אלה עולמות שונים לגמרי.
כדי שהנבחרת תצליח, איגוד הכדורסל לא יכול רק לבחור במאמן כמו קטש ולתת לו את המושכות. חשוב לייצר לו את הסביבה הנכונה כדי שיצליח. חשוב שיהיה לו נוח, בדיוק כמו שהוא אוהב, ורצוי שזה יהיה עם הרבה רגש. דבר ראשון: להציב לו מטרות ארוכות טווח, לגרום לו להרגיש שהוא לא נמדד על כל משחק ועל פי תוצאות. להיפך, יש לעודד אותו לבצע את השינוי המיוחל, גם על חשבון הפסדים בטווח הקרוב. הוא צריך לקדם צעירים ולתת להם לשחק גם אם הם עדיין בוסר. לאפשר לו לחתוך שחקנים ותיקים למרות שיוכלו אולי לתרום כרגע מעט יותר. והכי חשוב - להציב לו מטרה ברורה: למשל, בשלב ראשון, להיכנס ל-12 הנבחרות האחרונות באליפות אירופה 2021 עם נבחרת שממוצע הגיל שלה קטן מ-26.
את הגיבוי והצבת המטרות לקטש אמור לספק עמוס פרישמן, יו"ר הוועדה המקצועית, או במילים אחרות: מקבל ההחלטות הראשי באיגוד, שחקן ליגה בכיר ושחקן
הנבחרת לשעבר, איש ניהול חזק וישיר. לראשונה זה זמן רב מקבל אדם מקצועי את ההחלטות המקצועיות באיגוד, במקום עסקנים ופוליטיקאים עמוסי אינטריגות. מנהל שמתבטא בישירות, אבל גם בחיוך (ההסבר לגבי מדוע דן שמיר אינו חלק מסגל האימון). אני מקווה שפרישמן יידע לפתור בין השאר את בעיית שחקני מכבי תל אביב, למרות שאינה תלויה לגמרי רק באיגוד. אבל לא משנה איך, יובל זוסמן ואיתי שגב חייבים להיות בנבחרת של קטש מיומה הראשון.
אני מבין את הצורך ואת הרצון של קטש לאמן גם קבוצה. הוא מעוניין להיות משופשף ולהוריד חלודה. אבל אם נדבר גלויות, אני מקווה שזה לא יקרה. אני מקווה שהאיגוד משלם לו משכורת ראויה, ובוודאי שאם גם יפרשן את מכבי תל אביב ביורוליג (פשרה מעט לא ראויה, שכנראה היתה תנאי מקדים למינוי למאמן הנבחרת כי נסגרה כבר לפני) - כסף לא יהיה הטריגר לאמן קבוצה.
הייתי רוצה שקטש יפתח רעב כל כך גדול לאימון, עד שיטרוף את המגרש ואת שחקניו בכל משחק. שיילך למשחקי הליגה ויזהה שניים-שלושה שחקנים שחמקו מתחת לרדאר ויזמין אותם לאימונים אישיים גם אם לא יהיו כלולים בסגל ה-24 שיישלח לפיב"א תוך חודש. קטש צריך לפתח שיטת משחק ייחודית לנבחרת, שיהיה לו זמן לטחון אותה דק דק ולהתאים אותה בדיוק לסגל השחקנים. הכדורסל שלנו זקוק למישהו שיאהב אותו ויתייחס אליו כמו שעודד אוהב את המשחק.
פורמט המשחקים של אליפות העולם הקרובה מייצר בעיה לכל מאמן: מתאספים כמה ימים לפני כל משחק, עושים שני אימונים ועולים לשחק משחק בודד. הרבה מקום ללימוד אין כאן. חלק גדול משחקני הנבחרת יגיעו קצת מתוסכלים בגלל מעמדם הרעוע בקבוצתם עמוסת הזרים. תפקיד המאמן במקרה הזה מתאים כמו כפפה לידית של קטש: להיות מנהיג ומגדלור, לייצר נינוחות ולתת השראה, להפגין שליטה ולפזר כריזמה כדי להוציא מקסימום מכל שחקן. בשביל זה הביאו אותו.
לגבי הכדורסל עצמו, יש לנו מאמן שאף פעם לא שינה את עצמו ואת גישתו למשחק כתוצאה מלחץ של הנהלה כזו או אחרת, ומעולם לא הוטרד מביקורת. הרי במשך ארבע שנים לא יצמחו כאן אתלטים של 2.12 מ', ולכן הכדורסל של הנבחרת צריך לעבור ריוויזיה שתתאים למגבלותיו הגופניות. הגנות לוחצות, הנעת כדור מהירה, ריצה בכל הזדמנות וזריקה משלוש כאופציה שניה אחרי מתפרצת.
צריך לשחק כדורסל פשוט ובסיסי, זה שהיה לחם חיקו של קטש השחקן וזה ששימש כתשתית עבור קטש המאמן. לכדורסל המקצועי יש תפקיד משני בתהליך הזה. נקווה שהתפקיד הזה, שהרבה פעמים מסנדל ומשתק מאמנים, לא יגביל את הדימיון הפורה והחלומות של עודד.
לפנייה לכתב/ת 
