בלי רקטות, מנהרות ונשק: החורים בפיוס הפלסטיני
חמאס ופתח חתמו על הסכם שבמסגרתו תשוב ממשלת האחדות לפעול בעזה - אבל למרות שאבו מאזן התעקש שמודל חיזבאללה בלבנון לא יקום ברצועה, נותרו שאלות רבות פתוחות. גם בישראל ממתינים: "נבחן את ההתפתחויות בשטח ונפעל בהתאם"
אלו שרוצים לנתח בצורה נכונה את הסכם הפיוס השלישי בשש השנים האחרונות שנחתם היום (ה') בקהיר בין משלחות פתח וחמאס, צריכים לעשות עבודה הפוכה - כלומר לבחון את כל מה שלא נאמר בנאומים ואת מה שלא נכתב בהודעת הסיכום.
ראשית - הצדדים החליטו להתחיל מהקל, אולי אפילו מהקל ביותר. לפיכך הם דנו ביומיים האלה בדרך שבה תשוב ממשלת האחדות הפלסטינית לפעול ברצועת עזה, במקביל לתפקודה בגדה המערבית. הצדדים החליטו שהממשלה תשוב לנהל את רצועת עזה לא יאוחר מהראשון בדצמבר. כלומר החל מתאריך זה אבו מאזן יהיה אחראי באמצעות ראש ממשלתו ושריו על החינוך, הרווחה, התיירות ועוד. הוא גם יקבל את האחריות על החשמל, בניית הכבישים והביוב.
בנוסף הרשות הפלסטינית תקבל את השליטה על המעברים בין הרצועה לבין ישראל ומצרים. שני המעברים לישראל יועברו לידיה עד לראשון בנובמבר, אלא שמי שמכיר את המצב יודע היטב שהרשות הפלסטינית כבר שולטת (ללא אנשי ביטחון חמושים) במעברי ארז וכרם שלום. לחמאס יש במעבר ארז מוצב מרוחק מעט יותר בעומק השטח וכל מי שיוצא מהרצועה ונכנס אליה חייב לעבור גם דרכו ודרך פקידיו ואנשי הביטחון שלו. אז מה יעלה בגורלו של אותו מוצב של חמאס? אף אחד לא יודע.
ומה באשר למעבר רפיח שנחשב למשמעותי ביותר בשל היותו שער היציאה היחיד לעולם עבור תושבי עזה? הוסכם והוצהר היום שהרשות הפלסטינית תקבל גם את השליטה עליו. אבל בהודעת הצדדים נאמר כי בשל ייחודו והצורך לשפצו כדי להביא להפעלתו המחודשת, אנשי הרשות הפלסטינית לא ייכנסו אליו במועד שצוין, 21 בנובמבר. מתי כן? גם לזה אין תשובה.
בשבועיים האחרונים פמפמו בכירי פתח ובראשם אבו מאזן כי הם לא יקבלו הסכם פיוס ללא שליטה ביטחונית מלאה על רצועת עזה. מודל חיזבאללה בלבנון לא יהיה כאן, הם אמרו. והנה נחתם היום ההסכם והמילים נשק, זרוע צבאית, רקטות, גדודי עז א-דין אל-קסאם ומנהרות לא הוזכרו כלל. הסיבה היא שמצרים ביקשה להשאיר בינתיים את המכשול הגדול ביותר בצד. אז ההסכם נחתם ואף אחד לא דיבר על הפיל הענק שבחדר. עדיין לא ברור כמה זמן תחזיק השתיקה הזו.
שאלה נוספת נוגעת למנגוני הביטחון של חמאס - ספק גדול אם הם יתמזגו במודיעין הכללי ובביטחון המסכל הפלסטיני שהתאמצו מאוד בעשור האחרון כדי ליצור לעצמם מוניטין טוב שמוערך על ידי כלל שירותי המודיעין בעולם, כולל זה של ישראל. גם חידוש עבודתו של הפרלמנט הפלסטיני המשותק לא נדונה עדיין, ולצד זאת נעלמה פתאום דרישת חמאס לקיום בחירות חדשות אליו ולנשיאות. והאם הרשות הפלסטינית תפסיק לעצור פעילי חמאס בגדה?
את כל המוקשים שקשה לפרק, בחרו הצדדים - כנראה עקב דרישת מצרים - להשאיר בצד. אבל המכשולים הללו לא ייעלמו והרי הם מה שהובילו בסופו של דבר לכישלון שאר הסכמי הפיוס בעבר. הציבור הפלסטיני שבע הצהרות וחגיגות ונדמה שהפעם לצד הריקודים עולים קולות של ביקורת וחשדנות רבה באשר לסיכויי ההצלחה של ההסכם הנוכחי. האם ההסכם יישאר על הנייר והאם ייעצר בניהול האזרחי של עזה ולא יתקדם? דבר אחד ברור - הוא מלא חורים, סימני שאלה ותהיות.
עזאם אל-אחמד, מחזיק תיק הפיוס בפתח שחתם על ההסכם לצידו של סגן מנהיג חמאס סאלח אל-עארורי, התאמץ במסיבת העיתונאים להראות שהפעם זה יהיה שונה. "אבו מאזן אמר לנו - אל תשובו אם לא הגעתם להסכמות". אז הם הגיעו להסכמות, רק שלא ברור מה טיבן ומה יעלה בגורלן. בסרט של החיבוקים, הנשיקות ומחיאות הכפיים כבר היינו.
גם בישראל מתכוונים לחכות ולבחון את ההתפתחויות בשטח, אחרי החתימה בקהיר. בלשכת ראש הממשלה אמרו כי "כל פיוס בין הרשות הפלסטינית לבין החמאס חייב לכלול עמידה בהסכמים בינלאומיים ועמידה בתנאי הקוורטט, ובראשם הכרה בישראל ופירוק חמאס מנשקו. המשך חפירת מנהרות, ייצור טילים וייזום פעולות טרור כנגד ישראל מנוגד לתנאי הקוורטט ולמאמצי ארצות הברית לחידוש התהליך המדיני".
בנוסף אמרו בירושלים כי "ישראל דורשת את קיום התנאים הללו וכן את שחרורם המיידי של חללי צה"ל אורון שאול והדר גולדין ז"ל והאזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד המוחזקים בידי חמאס באכזריות. כל עוד חמאס לא יתפרק מנשקו וממשיך לקרוא להשמדת ישראל, ישראל רואה בו אחראי לכל פעולות טרור שמקורן בעזה. ישראל עומדת על כך שהרשות לא תאפשר מאחז כלשהו לפעולות טרור של החמאס משטחי הרשות ביו"ש וכן מעזה, אם אכן הרשות הפלסטינית תקבל אחריות על שטחה. ישראל תבחן את ההתפתחויות בשטח ותפעל בהתאם".
לפנייה לכתב/ת 
