הזמר קובי פרץ נכנס לכלא לריצוי עונשו
הזמר, שנידון בתחילה לשנתיים מאסר בגין הרשעתו בעבירות מס ולאחר מכן קוצר עונשו לשנה וחצי, התייצב בכלא מעשיהו וסירב לדבר. לאחר הליך קליטה וראיונות יחל בריצוי העונש. לקראת סיום ריצוי שני שלישים ממאסרו יוכל לפנות לוועדת השחרורים ולבקש שחרור מוקדם
מאחורי הסורגים: הזמר קובי פרץ התייצב הבוקר (א') בכלא מעשיהו לתחילת ריצוי 18 חודשי מאסר שנגזרו עליו בגין הרשעתו בעבירות מס. פרץ נכנס לכלא מלווה במשפחתו ובעורכי דינו וסירב לדבר. פרץ נידון תחילה לשנתיים מאסר, אך בערעור קוצר עונשו לשנה וחצי. בתחילת החודש דחה הנשיא ראובן ריבלין את בקשתו של הזמר לחון אותו.
פרץ עבר מיון מוקדם בשירות בתי הסוהר, ובסיומו הוחלט כי ירצה את עונשו בכלא מעשיהו. המיון המוקדם חסך לפרץ כליאה מיידית במעבר בכלא ניצן, שם התנאים נחשבים קשים במיוחד, בעיקר למי שמרצה את המאסר הראשון. עם כניסתו בשערי כלא מעשיהו הוא יעבור הליך של קליטה, שבמהלכו יקבל ציוד, יעבור ראיונות עם סגל הכלא, בין היתר עם קצין המודיעין ועובדת סוציאלית, ובסיום הקליטה והשיחות יוחלט באיזה אגף הוא ייכלא.
עורכי דינו של קובי פרץ, חיים לוי וציון אמיר, מסרו בעקבות כניסתו לכלא: "קובי פרץ התייצב היום לריצוי מאסרו בלב כבד ודואב, וזאת לאחר ניהול מאבק ארוך נחוש וממושך להוכחת חפותו. למרבה הצער, בית המשפט השלום קבע את אשמתו ולמרות שבית המשפט המחוזי הקל מעט בעונשו. הוא נכנס לכלא עם תחושות קשות בפרט לאור הפרידה ממשפחתו ומשלושת ילדיו הקטנים. יחד עם זאת, קובי פרץ מכבד את הכרעת בית המשפט, אף על פי שחלק עליה, עם כל הכרוך בכך. אין ספק, שהוא יהיה אסיר למופת ויכבד את כל אשר יידרש ממנו במסגרת שב"ס, עד לשחרורו, מוקדם ככל שרק ניתן". את פרץ מלווה גם עורכת הדין שני אילוז.
כמו כל אסיר שמרצה עונש מאסר בכלא לראשונה, צפוי שפרץ יהיה בהלם ולפיכך יהיה בהשגחה. לקראת סיום ריצוי רבע ממאסרו הוא יוכל להגיש בקשה ראשונה לחופשה ראשונה, ואם התנהגותו תהיה טובה, אם לא יהיה מידע שלילי עליו ואם ישתף פעולה בסדנאות השונות - הוא יוכל לצאת לחופשה. לקראת סיום ריצוי שני שלישים ממאסרו הוא יוכל להגיש בקשה לוועדת השחרורים לשחרור מוקדם.
במאי 2016 נשלח פרץ לשנתיים מאסר לאחר שהורשע בשורת עבירות מס ובהעלמת מס בשווי מיליוני שקלים. האישום התייחס לשנים 2009-2005, אז הופיע פרץ בהופעות חיות, הקליט ומכר דיסקים, הפיק רינגטונים והופיע ברדיו ובטלוויזיה. בכתב האישום נגדו נטען כי הוא ואמרגנו יוחאי יעיש סיכמו שיעיש יקבל את ההכנסות של פרץ מההופעות ויעביר לזמר 50 אחוז מהרווחים.
כדי לחמוק מתשלום מס הציג פרץ לאחר מכן מצג כוזב על הכנסותיו. פרץ, כך נטען, דרש מאמרגנו לחתום על חוזה למראית עין בלבד, שבו נתונים פיקטיביים של תאריכים והכנסות. נרשם כאילו פרץ קיבל 7,000 שקלים בחודש, ומשנת 2003 - קיבל 12 אלף שקלים בחודש בלבד.
בהכרעת הדין הטיחה בו השופטת לימור מרגולין-יחידי מבית משפט השלום בתל אביב דברים קשים ביותר: "עדותו לא עוררה אמון. הנאשם שיקר לחוקרים ולבית המשפט בנושאים מהותיים ובהם הכספת ומסר גרסאות סותרות. האמון הניתן בתשובותיו נמוך מאוד".
לאחר גזר הדין ערער פרץ לבית המשפט המחוזי בתל אביב. ביוני השנה קיבלו השופטים את ערעורו חלקית ודחו את ערעור המדינה להחמיר את עונשו של הזמר. "דומה שכל הנסיבות מוליכות למסקנה שמדובר בהעלמת מס מתוכננת ומתוחכמת", אמרה השופטת דבורה ברלינר בהכרעתה במחוזי. "איננו מתעלמים מכך שקיימת ענישה מחמירה יותר, אבל ענישה של 18 חודש מייצגת את קו פרשת המים".
גם לאחר ששתי ערכאות קבעו שביצע שורת עבירות מס, פרץ פנה לנשיא ריבלין שיחון אותו, אך זה דחה את הבקשה. הדחייה נעשתה בהתאם להמלצת שרת המשפטים איילת שקד. בתשובתו הדגיש ריבלין כי מוסד החנינה איננו ערכאת ערעור והוא נועד למקרים בודדים וחריגים בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
