עלילות "הנסיך הטרויאני שכבש את אשקלון"

בכיתוב שפוענח מסופר על תקופה שבה קונפדרציה מהמאה ה-13 לפני הספירה, שכיום מומחים מכנים "גויי הים", החריבה בזו אחר זו ערים וציביליזציות ברחבי המזרח התיכון. ב"דיילי מייל" הבריטי הסבירו כי ממלכת מירה, שהצטרפה למסע הצבאי הזה, הייתה חלק מאותם גויי ים. לפי הסמלים הנסתרים בלוח האבן העתיק, לממלכה היה תפקיד מכריע בפלישתם למקומות שונים, וכך היא עזרה להביא לסיום תקופת הברונזה במזרח התיכון.

עם זאת, ישנם מומחים שטוענים כי כתובות האבן מזויפות. מכיוון שלוח האבן עצמו נהרס כבר במאה ה-19, הפענוח של הכיתוב למעשה מבוסס על עותקים שלכאורה צוירו על ידי חוקרים באותה העת. כתובת האבן, שבמקור אורכה היה 29 מטרים, נכתבה בשפה הלווית, שכיום רק קומץ מומחים יודעים לקרוא. השפה מנצלת סימנים הירוגליפים מורכבים ביותר כדי לתאר סיפורים, ומסיבה זו טוענים החוקרים במחקר זה כי יהיה קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, לזייף את המקור, ועל כן הממצאים קבילים.

החוקר ההולנדי ד"ר פרד וודהויזן עבד עם קבוצת חוקרים מכל העולם כדי לפענח את הטקסט על האבן, 139 שנה לאחר שנמצאה לראשונה. במגזין "ניוזוויק" הסבירו שהכיתוב מספר איך ממלכת מירה, שהייתה ממוקמת במה שנחשב היום מערב טורקיה ונשלטה על ידי טרויה, הייתה נתונה באותם ימים למרותו של המלך קופנטקורונטס.

הנסיך מוקסוס מטרויה הוביל מבצע ימי עבור הממלכה שכבשה אז גם את אזור אשקלון והקימה שם מבצר, כך לפי לוח האבן. ואחר שמלך טרויאני בשם וולמוס הודח מכיסאו, אביו של המלך קופנטקורונטס, משואיטס, השתלט על טרויה כולה. משאויטס החזיר לשלטון את וולמוס בתמורה לנאמנותו למירה. לאחר מות אביו, קופנטקורונטס הפך למלך מירה, אף שמעולם לא היה המלך של טרויה.

שרידי לוח אבן הגיר העתיק, שהתנשא לגובה 35 סנטימטרים, נמצאו כאמור בשנת 1878 בעיירה בייקוי, שנמצאת במרכז-מערב טורקיה המודרנית. מדובר בכיתוב ההירוגליפי הארוך ביותר מתקופת הברונזה. זמן קצר לאחר שהלוח נחשף על ידי איכרים מקומיים, הארכיאולוג הצרפתי ז'ורז' פרו הצליח להעתיק את הכיתוב - ועל כך הסתמכו החוקרים היום. עם זאת, הלוח עצמו לבסוף נוצל על ידי תושבים מקומיים כאבן לבניית יסודות של מסגד.