הפוך לוזון, הפוך
רז מאיר מתופקד באגף השמאלי למרות שהוא ימני מובהק, ארנסט מאבוקה לא מצליח להכניס כדור אחד נורמלי לרחבה, גל אלברמן עסוק יותר מדי במשימות הגנתיות – ומרכז השדה רך כמו חמאה. מאמן מכבי חיפה עדיין מחפש שיטה
נתחיל בחידה קטנה, מתי לאחרונה מכבי חיפה ניצחה במשחק חוץ? התשובה: ארבעה מחזורים לסיום העונה הקודמת, בשיא הגארבג'־טיים, על מכבי פ"ת. הפעם הירוקים לא הצליחו לחזור עם שלוש הנקודות מהמושבה, אבל אם לומר את האמת הם צריכים להגיד תודה על הנקודה לאור מה שהתפתח על המגרש.
אני לא יודע עד כמה זו אשמת המאמן, כי הרי גם לפני גיא לוזון נכשלו לא מעט שמות מוכרים כמו רוני לוי, שכבר הוביל הוביל את המועדון לאליפויות בעבר. משהו במערכת לא עובד, אולי אלו התנאים הטובים מדי, המתקנים המפוארים, דירות הפאר והמכונית החדשות שגורמים לשחקנים להיות מפונקים ונפוחים על המגרש. ובכל זאת, אפשר לזהות כמה טעויות קריטיות של לוזון בהעמדת השחקנים על המגרש:
1. רז מאיר מתופקד כמגן שמאלי למרות שהוא ימני מובהק וקיצוני התקפי במקור. היה לו חלק לא מבוטל בגול הראשון, כשמנור סולומון (חוויה של שחקן) חגג על הקו שלו. הוא גם תקע את ההתקפות מאחר שהיה צריך לא מעט פעמים להעביר את הכדור לרגל ימין, מה שעצר את השטף החיפאי.
2. מרכז שדה רך וקיצוניים שנכנסים לאמצע, מה שיוצר פקק ענק במרכז. במצב כזה המגנים הם החלק הכי חשוב בשיטה, שאמורים לרווח את המשחק, אבל רז מאיר כאמור לא מרגיש נוח בצד שמאל, וארנסט מאבוקה בצד הימני לא מצליח להעביר כדור אחד ראוי לרחבה. גל אלברמן נראה אבוד כי הוא עמוס במשימות ההגנתיות, ולא נשאר לו כוח לנהל את המשחק. מכבי חיפה ניצלה מהפסד בזכות הערמומיות שהכניס גילי ורמוט למשחק, ובזכות רועי קהת, ששפת הגוף שלו משדרת ווינריות ומנהיגות, בניגוד להרבה שחקנים שנראים חסרי אכפתיות.
לסיום, קצת צרמו לי בזבוזי הזמן של מכבי פ"ת. אפשר להבין את הרצון לשמור על תוצאה, אבל ההתנהגות הזאת הורסת את הכיף בכדורגל ולוקחת אותנו עשרים צעדים אחורה. ובפנייה לאוהדי מכבי חיפה, אתם הנכס הגדול ביותר של המועדון, אל תנטשו ותמשיכו להאמין.
לוזון
איור: אופיר בגון
מומלצים