ארץ הטרור בחצי האי: דאעש חי וקיים בסיני
ברקע התבוסות בסוריה ובעיראק מצא דאעש זירה שמאפשרת לו לרשום הישגים ולסבך את חמאס. ישראל עוצמת עין לנוכח כמות הנשק שצבא מצרים מכניס לסיני - ובמקביל נקלעה לדילמה אם להגיב לירי אסטרטגי של דאעש. ירי כזה, שהפעיל "צבע אדום" באשכול, חיזק את תדמית ארגון הטרור הרצחני
דאעש ביצע הלילה מהלך אסטרטגי כפול מאזור סיני. הוא ירה רקטות לשטח המיושב של ישראל בעוטף עזה וכמה שעות אחר כך תקף את הצבא המצרי בפעולה גדולה מאוד באיזור שייח זוויד ליד אל-עריש. שתי הפעולות, שעליהן הארגון לקח אחריות, קשורות זו בזו והן נועדו לשתי תכליות: האחת היא להפגין שדאעש, למרות שהוא מוכה במעוזיו בסוריה ובעיראק ומגורש מהם, עדיין חי וקיים, והתכלית השנייה היא לשבש לחמאס את הסכם הפיוס עם פתח ואת הקשר ההולך ומתהדק עם מצרים.
גם הסכם הפיוס בין שני הארגונים הפלסטיניים ובעיקר הסכם שיתוף הפעולה עם מצרים מנוגדים לאינטרסים של דאעש, ולכן הירי לישראל, לעוטף עזה, אמור להעלות את המתיחות ואולי, כפי שמקווה חמאס, לגרום להסלמה ועימות צבאי פעיל בין ארגון הטרור העזתי לישראל. הפעולה של דאעש נועדה להשיג תכלית נוספת והיא למשוך פעילים של הארגון שבורחים עכשיו מסוריה ועיראק ומחפשים להם זירת פעילות חדשה בשליחות דאעש והאידיאולוגיה הסלפית שלפיה הוא פועל.
דאעש נאלץ היום לוותר ויתור כואב על חלק מרכזי באידיאולוגיה הדתית שלו, המבדלת אותו מאל-קאעידה ומארגונים סלפיים אחרים - ויתור על רעיון הח'ליפות. הטריטוריה שהוא השתלט עליה בסוריה ועיראק והכריז עליה כעל האזור שבריבונות ה"ח'ליפות" ובשליטתו של הח'ליף אבו בכר אל-בגדדי נכבשה מידיו. בעיראק עשו זאת כוחות הממשלה בסיוע כבד של האמריקנים, הכורדים ומיליציות שיעיות ששלחה איראן. בסוריה עושה את זה בעיקר מיליציה כורדית ערבית שמגובה ופועלת בחסות ובסיוע האמריקנים.
רעיון הח'ליפות היה אחד הדברים שאפשר לדאעש לצבור הון רב כתוצאה משעבוד האוכלוסייה באזור, מכירת נפט מהבארות שעליהם השתלט, כופר עבור בני ערובה והטלת מיסים על האוכלוסייה. כל זה מצטמצם כעת ומאיים להיעלם. מעוז אחרי מעוז של דאעש באזור שהוגדר כח'ליפות נשמטים מידיו ונכבשים, בין השאר גם על ידי צבא סוריה בגיבוי רוסי ואיראני.
הערוצים החלופיים
באגף המודיעין של צה"ל העריכו מזמן שדאעש יפנה במצב כזה לשני ערוצים חלופיים: האחד, פיגועים המוניים באירופה המערבית, בצפון אמריקה ובאפריקה. פיגועים אלה מבוצעים לא רק על ידי אנשי דאעש שחזרו או ברחו מסוריה ועיראק אלא גם על ידי מקומיים שפועלים בהשראת פרסומי דאעש ברשתות החברתיות. "פיגועי השראה", מכנים זאת במערב. הפיגועים הללו מאפשרים לדאעש להמשיך לצבור יוקרה ותומכים חרף המפלות שהוא סופג במזרח התיכון.
הערוץ השני הוא ביזור פעילות דאעש אל מחוץ לסוריה ועיראק. אנשי דאעש ניסו להפוך את לוב למרכז שלהם וזה לא צלח. נותרו להם עכשיו בעיקר סיני ואזור הפעילות של בוקו חראם באפריקה. חצי האי סיני, למרות שהוא אזור מוגבל שממשלת מצרים נלחמת בו ללא הרף נגד הארגון האיסלמיסטי, הוא עדיין מקום אטרקטיבי שבו דאעש רושם מפעם לפעם הישגים.
הוא גם מאיים על תעלת סואץ והאוניות שעוברות בה ויכול להרחיב משם את פעילותו אל תוך מצרים. באחרונה התקוממו כמה ראשי שבטים בדואים בסיני, בעיקר בדרום ובמרכז, נגד פעילותו של דאעש בעקבות הבטחות שקיבלו מהממשל המצרי ומפני שדאעש פורם את המרקם השבטי-משפחתי-מסורתי שאפיין את שבטי הבדואים בסיני עד כה. ראשי השבטים הצליחו להגביל את פעילות דאעש בדרום ובמרכז סיני, אבל בצפון סיני דאעש עדיין פועל ומוציא לפועל פיגועי התאבדות והתקפות מוצלחות על הצבא והמשטרה המצריים. ההתקפות האלו מתאפיינות לא רק ברצחנות אלא גם בתחכום, וכיוון שהן מתבצעות בכמה מוקדים בעת ובעונה אחת, כמעט תמיד הן מצליחות לגבות מחיר כבד מכוחות הביטחון המצריים.
מצרים מפעילה בסיני את חיל האוויר והשריון שלה ללא הגבלה, וישראל עוצמת עין לעומת כמות הכוחות וכלי הנשק שמצרים מכניסה לסיני בניגוד לנספח הביטחוני של הסכם השלום. מצרים גם הצליחה באחרונה להגיע להסכם עם חמאס, שבאמצעותו היא מנתקת את דאעש מהעורף הלוגיסטי האידיאולוגי ומציר פינוי הפצועים שהיה להם לרצועת עזה.
חמאס תחת יחיא סינוואר, המנהיג החדש של חמאס ברצועה, מעדיף להקל את מצוקת תושבי הרצועה ולהגיע להסכם עם מצרים ולהסכם פיוס עם אבו מאזן מאשר להמשיך את הברית ואת הסיוע שניתן לארגונו. לכן הוא הגביר את אמצעי הביטחון בציר פילדלפי ואינו מאפשר לאנשי דאעש לעבור אל הרצועה ומתוכה. הוא גם עוצר פעילי ארגונים סלפיים המסונפים לדאעש בתוך הרצועה בצורה די אינטנסיבית. כל זה מביא לכך שדאעש חש צורך לפעול נגד אויבי הסניף שלו בסיני, כלומר מצרים, שנלחמת בו בהצלחה מסוימת אך לא מספקת, וחמאס, שמשתף כרגע פעולה עם מצרים כדי להקל על תושבי הרצועה.
הפעולה הלילה אכן הביאה לדאעש את התשואה שקיווה לה, לפחות בטווח הקצר. מעבר רפיח, שהיה סגור ארבעה חודשים, לא נפתח הבוקר, ותושבי הרצועה לא יכולים לצאת ממנה למצרים או לחזור אליה. ההישג השני הוא הירי לעבר ישראל, שמעניק לדאעש נקודות יוקרה בעולם המוסלמי ומחזק את תדמיתו כמי שנלחם לא רק במוסלמים אלא גם ביהודים ובכופרים האחרים.
ישראל נמצאת כרגע בדילמה. הנוהג הוא שכאשר נורית אש או יש חדירה לשטחנו, אם מסוריה ואם מרצועת עזה, השליט באותו שטח מוכרז אחראי וצה"ל פועל נגדו. למשל, על "זליגות" הירי מסוריה מגיב צה"ל בתקיפה מוגבלת של עמדות צבא סוריה. על ירי רקטות מהרצועה, למרות שהירי לא מבוצע על ידי חמאס, מגיב צה"ל בתקיפה מוגבלת של עמדות חמאס.
בסיני המצב אחר. חצי האי הוא אזור מצרי ריבוני, והמצרים ובמיוחד הנשיא והגנרל א-סיסי ואנשיו חרדים לכבודה הלאומי של ארצם ולכן אינם מוכנים שישראל תפעל צבאית בשטחם, אפילו כשמדובר בתקיפת דאעש. ישראל הוכיחה בעבר שהיא ערה לרגישויות של המצרים ונמנעת בדרך כלל מתקיפת מטרות בתוך חצי האי סיני, להוציא במקרה אחד, כאשר נשקפת סכנה מוחשית ומיידית להתקפה או פיגוע שיוצאים מסיני ועלולים לסכן חיי ישראלים, בדומה ל"אירוע גלגלים בוערים" ב-2012. או אז ישראל פועלת מבלי לבקש רשות, אך שומרת על פרופיל נמוך כדי שלא להרגיז את המצרים.
יש הטוענים בדאעש ובעיתונות הזרה שישראל תוקפת חשאית מפקדים וריכוזים של דאעש גם בסיני כשנוצרת הזדמנות מודיעינית לכך. הירי הלילה מסיני לעבר שטח ישראל, שהיה כאמור ירי אסטרטגי מצידו של דאעש, לא נופל באף אחת מהקטגוריות שבהן ישראל - חרף היחסים הטובים שהיא מנסה לשמור עם מצרים - מרשה לעצמה לפעול צבאית בתוך סיני. לכן, בניגוד למה שקורה כאשר אנשי דאעש יורים רקטות מתוך רצועת עזה - כשהירי בא מתוך סיני - ישראל מתאפקת ונותנת למצרים לעשות את העבודה, מה גם שצבא מצרים היום רגיש ביותר לכבודו בגלל האבדות שספג מידי דאעש הבוקר בשייח זוויד.
מה שקרה הלילה עלול לשמש סימן לבאות ועלול לסמן את תחילת העברת הפעילות הצבאית העיקרית של דאעש מסוריה ועיראק לסיני. במערכת הביטחון כבר נערכים לאפשרות הזו.
לפנייה לכתב/ת 
