המסיבה מתחילה / לקראת פתיחת ה-NBA
שילובים מטורפים של כוכבי-על בקבוצה אחת, ישראלי שחולם על תואר, קרב ראש בראש בין לברון למי שהיה יד ימינו, ובעיקר אלופה שנראית גדולה על כולן. אורן רוזנשטיין ויאיר קטן עושים סדר לקראת פתיחת עונת ה-NBA - וכרגיל, לא מסכימים על כלום
עם כל קבוצות העל, מי מציוותי הכוכבים יקרוס קודם?
קטן: רובם המוחלט של הניסויים החדשים התבצע רק הקיץ, אבל הבעייתי מכולם הוא הציוות שכבר היה לו זמן לרוץ – דמרקוס קאזנס ואנתוני דייויס. צמד הגבוהים הטוב בליגה, בעידן שבו לא צריך שני גבוהים דומיננטיים על המגרש. העניין לא נראה טוב במיוחד ברגעים הראשונים של השידוך בעונה שעברה, וסביר להניח שכל העסק יגיע השנה לפיצוץ, גם בגלל חוסר ההתאמה ביניהם וגם בגלל שהסגל הנורא של ניו-אורלינס ייצור מצב שבו הלחץ על שניהם גבוה מדי. קאזנס יישלח הלאה, כי הפליקנס לא יהיו מוכנים לוותר על דייויס.
רוזנשטיין: נו, באמת. מדובר בשני גבוהים ניידים שאחד מהם קולע מעולה מבחוץ והשני מספיק אתלטי לשמור על כל עמדה. זה השילוב הראוי, למרות שבינתיים הם באמת נראים כמו זוג פילונים בחנות חרסינה. שני צמדים ושלישייה אחת מעוררים אצלי סימן שאלה גדול: ראסל ווסטברוק, פול ג'ורג' וכרמלו אנתוני באוקלהומה סיטי, כי אנתוני בעמדה ארבע הוא חור בריבאונד ובהגנה, וכמה זמן ייקח עד שהוא יירד לספסל ויתחיל להרוס? כריס פול וג'יימס הארדן בקליפרס, כי גם הם על נישת ה"כדור תמיד אליי" ואיך יסתדרו? וגם בן סימונס וג'ואל אמביד מפילדלפיה, הראשון אוברייטד והשני, אגב חרסינה, ייפצע בעוד 3, 2, 1...
מי הקבוצה שתהיה הכי קרובה ברמתה לגולדן סטייט?
רוזנשטיין: ממש לא בטוח שקליבלנד נחלשה בגלל עסקת קיירי ארווינג. אם אייזיאה תומאס בריא, הוא לא פחות קטלני, ויש גם בונוס של כמה שחקנים שיעבו את הסגל. אבל אני בוחר בבוסטון: למרות שארון ביינס כסנטר זו בדיחה, יש בסגל 15 שחקנים טובים מאוד. בהכנה ההרכב השלישי שלהם קרע את ההרכב הראשון של פילדלפיה (בלי אמביד). בעונה הסדירה הם יהיו מפחידים. בפלייאוף, שם הכוכבים מדברים, זה כבר יהיה קשה.
קטן: תעשה לי טובה, המזרח בנוי על כדורסל מכוער יותר - והעיקר הניצחון. הטובות מורידות את הרמה כדי לקחת משחקים. אני עם אוקלהומה סיטי, שברמת הפוטנציאל יכולה להיות מדהימה, הרבה מעבר לתקרה של קבוצות מסודרות יותר. ווסטברוק, ג'ורג' וכרמלו הם לא חזות הכל. יש חלקים בריאים מעידן דוראנט שעוד מחכים שם, כמו סטיבן אדאמס, לצד חלקים שנשארו מעידן הקרח, כמו ניק קוליסון.
מי תגיע לגמר מהמזרח?
קטן: כמו שבשנים האחרונות לא היה ספק בנוגע לציוות של קליבלנד וגולדן סטייט בגמר הפלייאוף, כך אנחנו נמצאים במסלול הבטוח אל המץ'-אפ בין בוסטון לקליבלנד, קיירי ארווינג ולברון ג'יימס. והגיע הזמן לומר - מספיק: שיטת לברון, הידועה כ"הצף את הסגל באגדות קשישות", כבר לא תופסת. הכוח הצעיר שיוביל קיירי שווה השנה מפגש עם הווריורס.
רוזנשטיין: בעונה הסדירה בוסטון תעבור את קליבלנד. בפלייאוף? אם יהיו פציעות זה ישחק לטובת בוסטון העמוקה. אם לא, אל תזלזלו בניסיון. לברון לבדו שווה גמר מזרח, ויש מסביבו קאדר לא רע בכלל.
איך תיראה העונה של כספי?
רוזנשטיין: הדרישה המרכזית ממחליף בקבוצה טובה היא שלא יראו שהוא נכנס. בהכנה, כספי היה בדיוק כזה. הניע כדור מהר, חתך, מסר חכם, קלע. נו, היה הוא עצמו. ניק יאנג, לעומת זאת, סקורר טוב בהרבה, תקע את המשחק, זרק בלי הפסקה וזכה למבטים עוינים מחבריו על המגרש. לכן, כספי יקבל הרבה דקות עד הפלייאוף, בין היתר כי הרבה מהמשחקים ייגמרו ברבע השני.
קטן: אוקטובר: מקושש דקות. נובמבר: מקושש דקות. דצמבר: מקושש דקות. ינואר: הכוכבים מקבלים מנוחה, דופק 30 נקודות. פברואר: מיובש. מארס: מיובש. אפריל: מקושש דקות. מאי: מקושש עצים למדורה (ומסביר ביוטיוב מה זה ל"ג בעומר לתושבי אוקלנד). יוני: הראשון שמחבק את סטף קרי אחרי הזכייה באליפות.
מי השחקן שידהים את כולם?
קטן: הוא אתלטי, מקבל מחמאות על ההגנה שלו, זכה למקום בחמישייה של הסלטיקס, והיה כבר מי ששאל: "האם הציפיות ממנו גבוהות מדי?" אבל נראה שהן לא. הבחירה השלישית בדראפט, ג'ייסון טייטום, הוא שחקן שיכול לתת אימפקט מיידי עבור אחת הקבוצות המסקרנות והחזקות בליגה.
רוזנשטיין: הוא אתלטי, מקבל מחמאות על ההגנה שלו, יזכה ממש בקרוב למקום בחמישייה של הסלטיקס, והיה כבר מי ששאל: "האם זה בן אדם או בולדוג, ואיפה לעזאזל הצוואר שלו?" אבל נראה שאין צוואר. מרקוס סמארט הוריד 20 ק"ג, פיתח יד קטלנית לשלוש והולך להיות השחקן הכי טוב של הסלטיקס העונה. יותר מקיירי, יותר מגורדון הייוורד, יותר מאל הורפורד.
איזו החתמה תתברר כהכי משמעותית?
קטן: הלייקרס התבגרו, והצעד הבולט היה הוויתור על דיאנג'לו ראסל תמורת ברוק לופז מברוקלין. לופז הוא סנטר יעיל במיוחד שיוסיף עוצמה וחוכמה לקבוצה המשתקמת. יש שם שמות מסקרנים, אבל דווקא הסנטר האפור יכול להיות משמעותי בחזרה של הלייקרס לפלייאוף.
רוזנשטיין: חייב להחמיא לך, קטן. פיתחת תחום חדש בניתוח הספורט: ביזאר. ברוק לופז? הוא הרי חלקי חילוף של אחיו. פייר, זו אחת השאלות הקשות. היו המון כוכבים ששינו מיקוד, אבל בוא נעשה מערוף לחברי זוהיר בהלול ונהיה פנטזיסטים: תומאס בקליבלנד, כי אם הוא בריא, הם אלופים.
ומי באמת תהיה האלופה?
רוזנשטיין: יש השנה המון קבוצות שיכולות לקחת אליפות. אם אין פציעות,
גולדן סטייט כנראה מועמדת, גם אם מכוח ההרגל. אבל אני לא אופתע אם אלה יהיו קליבלנד, יוסטון, בוסטון ואפילו אוקלהומה סיטי - כשתמיד צצה עוד איזו הפתעה. לדעתי, לבוסטון יהיה לא קל לנצח את המזרח, אבל אם יגיעו לגמר מול גולדן סטייט, הם הכי ערוכים לשחק סמול-בול עם הורפורד כגבוה יחיד מול גולדן סטייט עם דריימונד גרין בסנטר. לא בטוח שהם פחות טובים בסגנון הזה. בקיצור: יאללה, בוסטון. וכן, אני יודע שקודם כתבתי קליבלנד. אז מה?
קטן: תסלחו לאורן, הוא ראה את "ספייס ג'אם" רק מהחלק שבו באגס באני הבין איך לנצח את החייזרים ופיתח ראייה רומנטית (למרבה הצער, הוא גם צופה בזה כל הזמן, בדיבוב העברי, ובלי הילדים שלו). בעולם מתוקן, החייזרים מנצחים. נראה שאפילו שיקגו של מייקל ג'ורדן, אחרי שלב ההוכחות, לא הייתה פייבוריטית כמו גולדן סטייט. יש לזה סיבה, אתם יודעים. היחידה שתוכל לאיים עליה היא קבוצה משובטת זהה שתופק במעבדה כלשהי. וגם אז ייגמר תיקו.
לפנייה לכתב/ת 
