לא ישתנה דבר: השלכות החלטת הקבינט לא לקיים מו"מ עם הפלסטינים
התיאום הביטחוני ימשיך, המחוות לא ייעצרו וגם התכנון לבנייה מסיבית בהתנחלויות בהקפאה והמתנחלים זועמים. כבר יותר משלוש שנים שלא מתקיים מו"מ כך שההחלטה לא משנה בפועל את הלך הרוח המדיני. הפלסטינים לא מתרגשים וגם אבו מאזן הבין: השלום לא ייחתם תחת הנהגתו
הקבינט המדיני-ביטחוני קבע בתום שתי ישיבות שנמשכו בסך הכול חמש שעות כי המשא ומתן עם הפלסטינים לא יתחדש כל עוד לא יתקבלו שורה של תנאים ובכלל זה: פירוק חמאס מנשקו, החזרת השבויים והנעדרים, הכרה של חמאס בישראל ובהסכמי העבר וניתוק חמאס מאיראן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עדכן את שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן בעמדת ישראל, שעלולה להקשות מאוד על המאמצים האמריקנים להתניע את המשא ומתן על אף שבישראל מדגישים כי בנאומו ביום שישי, הנשיא טראמפ הדגיש שחמאס הוא ארגון טרור. ההחלטה עלולה גם להקשות גם על המצרים, שהם השושבינים של הפיוס הזה, בגלל אינטרסים שלהם שנוגעים בעיקר למאבק בדאעש בתוך סיני.
ישיבת הקבינט התקיימה בשני חלקים: כל חלק נמשך שעתיים וחצי. בפני השרים הופיעו כל הגופים: צה"ל, השב"כ והמוסד. בדיון מעמיק מאוד הבהירו גורמי הביטחון כי הפיוס הפלסטיני נתקבל בקשיים רבים ושהסיכויים לפיוס אמיתי קלושים. החלטת הקבינט מאשררת למעשה את החלטת הקבינט משנת 2014 שהתקבלה גם אז לאחר הקמת ממשלת פיוס פנים-פלסטינית.
בפועל שום דבר לא משתנה. ישראל לא עוצרת את התיאום הביטחוני משום שזהו אינטרס ישראלי מובהק. גם המחוות שעליהם הוחלט לקראת ביקור טראמפ יימשכו. ישראל תמשיך בהעברת כספי המסים לרשות הפלסטינית ולא יוטלו סנקציות על הרשות.
תוכנית קלקיליה תישאר מוקפאת עד להודעה חדשה ובמצב הנוכחי לא תקודם. חרף לחצים של המתנחלים, לא דנו בישיבת הקבינט על בנייה מסיבית בהתנחלויות וגם לא על סלילת הכבישים העוקפים בעלות של 800 מיליון שקל – ובשל כך המתנחלים מתכוונים להעלות מדרגה בפעילות המחאה נגד נתניהו.
אסור לשכוח שעל אף הקביעה שלא יתקיים מו"מ מדיני עד לפירוק חמאס מנשקו, כבר יותר משלוש שנים שלא מתקיים משא ומתן כלל. האמריקנים לא הצליחו עד כה לגבש מתווה ולכן התנאים שעליהם החליט הקבינט פה אחד נוגעים למשא ומתן חדש. מאידך, שרים בכירים אומרים כי מדובר בהחלטה דרמטית, שכן כעת הסיכויים שהאמריקנים יצליחו להביא את הפלסטינים למשא ומתן לא ריאליים.
גורמים מדיניים בכירים אמרו כי ישראל לא יכולה לקבל מצב שחמאס ייכנס לתוך הממשלה הפלסטינית ומצד שני ימשיך להחזיק בנשק ולייצר טילים נגד ישראל. נתניהו אמר בישיבת הקבינט ש"לא ניתן שזה ייהפך לארגון טרור עם מעטפת של מדינה כמו בלבנון".
גורמי הביטחון אמרו שגם אבן מאזן מודאג מכך שיהיה לו חיזבאללה בתוך הבית ושיהיה פה "מצב של לבנון וחיזבאללה". שרים בקבינט אמרו כי בפועל זה מה שיקרה: אבו מאזן ייקח את האחריות האזרחית על עזה וחמאס יישאר ארגון צבאי כמו חיזבאללה בלבנון.
בהחלטת הקבינט נכתב: "בהמשך להחלטות קודמות, ממשלת ישראל לא תנהל מו"מ מדיני עם ממשלה פלסטינית הנשענת על חמאס, ארגון טרור הקורא להשמדת ישראל, כל עוד לא יתמלאו התנאים הבאים:
החמאס יכיר בישראל ויפסיק את הטרור בהתאם לתנאי הקוורטט.
פירוק חמאס מנשקו.
השבת חללי צה"ל והאזרחים הישראליים המוחזקים בעזה.
שליטה ביטחונית מלאה של הרש"פ בעזה, כולל במעברים ומניעת הברחות.
המשך סיכול תשתיות הטרור של חמאס ביו"ש על ידי הרש"פ.
ניתוק חמאס מאיראן.
הזרמת כספים וציוד הומניטרי לעזה, רק באמצעות הרש"פ והמנגנונים שהוקמו לשם כך".
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי התנאים שקבעה ישראל דווקא מחזקים את אבו מאזן במגעים שלו לפיוס מול חמאס. "גם אבו מאזן לא רוצה בעזה את מודל חיזבאללה. הוא חושש מהמנהרות. הוא חושש מההתעצמות של חמאס ומהנשק שלו. התנאים האלה נוחים לאבו מאזן", אמרו הגורמים.
אבו מאזן העדיף הימור על פיוס
הרוח החיה מאחורי ניסוח החלטת הקבינט היו השרים זאב אלקין ונפתלי בנט, שדחפו לאמץ את הנוסח של החלטת הקבינט משנת 2014 שקבעה כי ממשלת ישראל לא תנהל מו"מ מדיני עם ממשלת פלסטינית הנשענת על חמאס. השימוש במונח "נשענת" נועד לתת מענה למצב שבו מדובר בממשלת טכנוקרטים בתמיכת חמאס ולא בשרים שמזוהים ממש עם חמאס – בדיוק כמו בממשלה הנוכחית של חמדאללה שהוקמה בפיוס של 2014.
כך ישראל לא תוכל לאפשר לפלסטינים להתחמק מביטול המימון האמריקני בטענה שבממשלה "אין" אנשי חמאס. שרי הימין חשבו בתחילה שראש הממשלה יחשוש מעימות עם האמריקנים ולא ירצה ללכת על קו קשוח מדי מול הפלסטינים. ההערכה הייתה שנתניהו יגרור רגליים ויעדיף שלא לקבל כל החלטה.
בינתיים, ברשות הפלסטינית סירבו להתרגש מההכרזה של הקבינט על השעיית המשא ומתן עמה (או כפי שנכתב בטעות "עם ממשלה פלסטינית הנשענת על חמאס" – את המשא ומתן ניהלה ישראל עם אש"ף ולא עם הממשלה הפלסטינית - א"ל) כי הרי משא ומתן כזה לא התקיים מאז שנת 2014.
אמנם השליחים האמריקנים לא אמרו נואש באשר לאפשרות לשיבה לשולחן המשא ומתן בין הצדדים, אבל הציפיות הפלסטיניות לכך שהעסקה האולטימטיבית תיחתם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הן קלושות עד אפסיות. ניכר שגם אבו מאזן הפנים כי הוא כבר לא יהיה המנהיג הפלסטיני שאיתו ייחתם הסכם שלום בין הצדדים.
לפיכך ההנהגה ברמאללה תמשיך להפנות את פניה לעזה במטרה להשיב לעצמה לאט ובזהירות את מוקדי השליטה ברצועה, מהאחריות האזרחית ועד המעברים. הגישה הזאת הובלטה היטב בהודעתו הערב של דוברו של אבו מאזן על החלטת הקבינט. עזה תחילה, שלום עם ישראל אחר כך.
סיבה נוספת לביטחון העצמי שהצד הפלסטיני מקפיד לשדר היא בשל הגב המאוד חזק ויציב שהם מקבלים בימים אלה מקהיר בכל הנוגע לפיוס. גם האמריקנים, כך נראה, אינם היסטריים נוכח ההסכם הראשוני שנחתם בקהיר. אמנם המכשולים הגדולים עדיין עומדים לפתחם של חמאס ופתח, אבל לעת עתה אבו מאזן כנראה מבין שהימור על הפיוס תוך כדי דריסת רגל בעזה, עדיף מהימור על סבב נוסף של משא ומתן עם הימנית בממשלות ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
