רוחות סוערות בטהרן וחבר אמיתי בוושינגטון

זמן קצר לפני חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן ביולי 2015, הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני חתימה על הסכם רע שלא יביא לתוצאות המיוחלות ולא ירסן את המדיניות התוקפנית של איראן. בירושלים גבר החשש כי במעטה ההסכם, איראן תוכל להמשיך בשלה. אך נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, התעלם מהדברים וחתם על ההסכם שביטל את לחץ הסנקציות הכלכליות על איראן והכשיר למעשה את פרויקט הגרעין.

חיוכיו של נשיא איראן, חסן רוחאני, התרווחו עוד יותר. הוא ניצח גם בזירה הבינלאומית ולא פחות חשוב מכך בזירה הפנימית במאבקיו מול השמרנים. אך מאז נבחר נשיא אמריקני חדש, דונלד טראמפ, המדיר שינה מעיניו של רוחאני. מה שהביא את הנשיא האיראני למהר ולבטל את דבריו של עמיתו. "האם נשיא אחד יכול לבטל הסכם? האם הוא (טראמפ) אינו יודע שזה איננו הסכם בין איראן וארה"ב והוא אינו יכול לנהוג בו כרצונו?", אמר רוחאני בציניות.

אולם דבריו החריפים של טראמפ, יצרו מעין חזית אחידה בקרב המשטר האיראני נגד ארה"ב. אך מתחת לפני השטח הרוחות בטהרן סוערות עוד טרם הגעת החורף. באופן פרדוקסאלי, הסימון של משמרות המהפכה על ידי הנשיא טראמפ כגורם שיש להטיל עליו סנקציות - רק חיזקו אותו.

ראשית, היום יותר מתמיד משמרות המהפכה מחזקים את מעמדם כחלוץ העומד בפני התעצמותה של ארה"ב במזרח התיכון. מכאן שיש סיבה לחזק אותם כלכלית וצבאית כפי שהם דורשים מהנשיא האיראני, שמצמצם את תקציביהם באופן שיטתי מאז נבחר. במצב זה, גם לרוחאני יהיה קשה לעמוד בלחץ השמרנים.

שנית, במאבק הפנימי בזירה הפוליטית באיראן, השמרנים יכולים להטיח בפניהם של הרפורמיסטים בגאווה: "אמרנו לכם!". הרי, כבר ב-2015 הזהירו השמרנים כי לא ניתן לסמוך על ארה"ב. אפילו המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, לא היה שלם עם החלטתו שלו, לחתום על ההסכם עם "השטן הגדול" - הלא היא ארה"ב. החזרה מהסכם הגרעין וביטולו מוכיח כי הצדק נמצא עימם.

בהקשר הזה, מעניינים דבריו השבוע של יו"ר המועצה לקביעת האינטרס והמועמד המוביל לרשת בבוא העת את חמנהאי, איתאללה האשמי שהרודי באומרו כי המדיניות של הנשיא טראמפ מתואמת לחלוטין עם ישראל והלובי הציוני. "הפרישה של שתי המדינות מאונסק"ו, היא עדות נוספת לכך", אמר שהרודי. בסופו של דבר הבית הלבן מעוניין להגן על בת בריתה "השטן הקטן" - הלא היא ישראל.

התיאום בין וושינגטון וירושלים מטריד את המשטר האיראני, שמרנים ורפורמיסטים כאחד. הם העדיפו נשיא אמריקני שמתעלם מאזהרותיו של ראש ממשלת ישראל. כעת, הם מבינים כי עליהם להיות זהירים יותר. להשהות במידה מסוימת את פרויקט הגרעין ופיתוח הטילים ולמתן את צעדיהם בזירה הבינלאומית. נאומו של טראמפ חיזק את משמרות המהפכה בזירה הפנימית, אך החליש אותו בזירה הבינלאומית. נאומו אולי חיזק את החוסן הלאומי של איראן כלפי איומים מבחוץ, אך החליש את הנשיא רוחאני כלפי לחצים מבפנים. כך שבסיכומו של דבר נראה כי נאומו של הנשיא טראמפ השיג את מטרתו. וכאשר כך הם פני הדברים, בישראל ניתן להיות מרוצים. היום יש לישראל חבר אמיתי בבית הלבן.