כך הנציח אונסק"ו טריז בעולם הערבי
קטאר ומצרים נמנו עם המדינות שניסו להסתער על ראשות ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. היריבות ביניהן, שמלווה בדם רע, הותירה את הזכייה בידיה של נציגת צרפת היהודייה. צפו ב"יא אללה"
אנחנו רגילים לשמוע על ארגון אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) בעיקר בהקשר של החלטות אנטי-ישראליות. אך בשבוע האחרון, מתברר, אונסק"ו היה על ראש שמחתן של מדינות ערב בכלל והתקשורת הערבית בפרט. ליתר דיוק הוא היווה מעין מיקרוקוסמוס לשסע ולפילוג העמוק בקרב מדינות ערב בימים אלה. במקביל הוא גם ניפץ במידה מסוימת את המיתוס על הגוש הערבי המאוחד באו"ם.
ההצבעה לראשות הארגון הולידה מועמדים מכמה מדינות ערביות ובראשן קטאר, מצרים ולבנון. היריבות בין קטאר למצרים החלה עם הדחתו של נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי, ביולי 2013. מאז עלייתו של א-סיסי לשלטון הפכה קטאר לאחת מהמדינות הכי שנואות על מצרים, שמאשימה אותו בתמיכה בטרוריסטים בארצה ובהם האחים המוסלמים. ביוני האחרון הצליחה מצרים גם לגרור את סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות לחרם משותף וחסר תקדים על קטאר גם כן בשל התמיכה שלה בטרור ברחבי העולם. החרם הזה מוגדר בקטאר כ"מצור", ועד עכשיו הפתרון שלו לא נראה באופק.
כשברקע אותה איבה מרה אחרי כמה סיבובים מורטי עצבים במערכת הבחירות באונסק"ו, המועמדת של מצרים, מושירה ח'טיב, הודחה ובמערכה נותרו רק המועמד הקטארי, הדיפלומט חמד בן עבד אל-עזיז אל-כווארי, והמועמדת של צרפת, אודרי אזולאי, יהודייה ובתו של יועץ מלך מרוקו, מוחמד השישי, לענייני הקהילה היהודית.
לכל אורך הסיבובים, המועמד הקטארי עמד בראש ואחרי ההפסד בסיבוב הלפני אחרון משרד החוץ המצרי אף הפציר באונסק"ו לחקור אם היו אי סדרים במהלך ההצבעה. במילים אחרות, המצרים ניסו לטעון שקטאר עשתה מהלכים לא כשרים וכתוצאה מכך המועמד שלה הצליח להגיע רחוק. אך מצרים לא הסתפקה בזה והחליטה להעניק את תמיכתה ולעודד מדינות אחרות לתמוך במועמדת של צרפת רק כדי שקטאר השנואה לא תזכה.
תחי מצרים וגם קטאר
"לא קטאר! תחי צרפת", תועד כביכול ברשת אל-ג'זירה אחד מאנשי המשלחת המצרית צועק מחוץ לאולם הישיבות בפריז במה שביטא את הסלידה העמוקה של מצרים מהאפשרות שקטאר תזכה. במשרד החוץ המצרי מיהרו להגיב, טענו כי אותו אדם אינו חבר במשלחת המצרית באונסק"ו והאשימו את רשת אל-ג'זירה שוב בהפצת שקרים. "היינו בתוך האולם, אבל שמענו את זה. אני אומר: "תחי מצרים! תחי קטאר! ותחי כל מדינות ערב!", הגיב על כך הנציג הקבוע של קטאר באונסק"ו, עלי זיינל, שגם ניסה להוריד את הלהבות: "זה אקט אינדיבידואלי שלא צריך להסיק ממנו משהו. אנחנו רואים את העניין מנקודת מבט של תחרות מכובדת. העמים הערבים יישארו עמים ערבים שאוהבים אחד את השני".
אך אותה אהבה לא ממש באה לידי ביטוי באותו מעמד ומדינות ערב לא הצליחו לסכם על מועמד אחד מוסכם. מי שאמרה זאת בצורה פומבית היא המועמדת של לבנון, ורה אל-ח'ורי: "אני מצרה על כך שמדינות ערב לא התלכדו סביב מועמד ערבי אחד. ניסיתי לקרב את העמדות ביניהן, אך לא הצלחתי". שר החוץ הלבנוני, אגב, ג'ובראן באסיל, נאלץ להוציא הבהרה שבניגוד למה שנטען מדינתו תמכה במצרים ולא בקטאר אחרי שהסירה את מועמדותה מהמרוץ.
בסופו של דבר ידה של מצרים הייתה על העליונה והמועמד הקטארי שהוביל כל המרוץ הפסיד כאמור למועמדת הצרפתייה-יהודייה אזולאי. את השמחה לאיד בתקשורת המצרית, הסעודית ובאיחוד האמירויות היה קשה לפספס בבוקר שאחרי. "הפגנות המוניות בפריז במחאה על מדיניותה של דוחא. קטאר שילמה שוחד והפסידה את אונסק"ו", נכתב בעמוד הראשי של העיתון "אל-איתחאד", היוצא לאור באיחוד האמירויות. בעיתון הסעודי "עוכאז" נכתב בעמוד הראשי: "קטאר קיבלה סטירה נוספת. אזולאי זכתה בראשות אונסק"ו".
במקביל לשמחה לאיד, המשיכו לעסוק גם באולפנים במצרים וגם בעיתונות המפרצית בנרטיב שלפיו קטאר ניסתה לשחד מדינות כדי לזכות בתהילה באונסק"ו. השיא היה בפרסומים במצרים ובסעודיה על כך שקטאר פנתה לישראל והציעה לה למחוק את מסגד אל-אקצה מרשימת אתרי המורשת האיסלאמיים של הארגון, אם תתמוך בה בהצבעה.
בצד השני של המתרס, הקריקטורות בכלי התקשורת המזוהים עם קטאר הלינו על כך שהפילוג בשורות הערבים הוביל לניצחון המערבי באונסק"ו ובעיקר עקצו את מצרים על כך שהעדיפה לתמוך בצרפת על פני קטאר. שר החוץ הקטארי, מוחמד עבד א-רחמן, צייץ בטוויטר תמונה שלו עם המועמד הקטארי המפסיד, ניסה לנחם והודה לו: "המועמד של קטאר הוביל בארבעת הסיבובים הראשונים והפסיד בפער זעום בסיבוב האחרון בפער זעום. זה ניצחון בפני עצמו עבור קטאר".
ובזמן שכל צד טוען כי ידו הייתה העליונה, נראה שהמערכה האחרונה באונסק"ו רק חידדה את עומק הפילוג והשסע בין מדינות ערב בימים אלה. תמונת מצב קודרת שיהיו שיטענו שקשה לכנותה ניצחון.
לפנייה לכתב/ת 
