בלתי שביר: שיאי העולם עומדים במבחן
בימון שיפר את השיא בקפיצה למרחק ב-55 סנטימטרים, פאוול שעבר את התוצאה שלו ב-1991 עשה זאת תוך שיפור ענק וכמעט בלתי מוסבר של שיאו האישי. שנים אחר כך, רנו לאבילני קבע שיא מדהים בקפיצה במוט שמעלה תהיות. עד כמה שיאי העולם באתלטיקה אמינים? כתבה ראשונה בסדרה
בולט. אז כמה מהשיאים באמת כשרים?(צילום: getty images)
תעצמו עיניים ותתמקדו בשתי המילים "שיא עולם". שיא, כלומר תוצאה שאף אחר, מלבד קובע התוצאה, השיג אותה. עולם - שש היבשות בכדור הארץ שלנו. כבוד לבעל התוצאה, גאווה לעמו, ברכה לספורט כולו. ועכשיו נעבור לצד האחר של הנושא: האם חשבתם כמה מ-42 שיאי העולם לגברים ונשים הושגו באמצעים כשרים בלי יתרון כלשהו או עזרים כלשהם של הקובעים וכמה מהשיאים האלה בכלל הגיוניים?
אחרי שהכנו טבלאות בעבודה מאומצת לבדיקת מהימנות והיגיון השיאים מצאנו, לפחות כותב שורות אלה (כל אחד מכם יכול להחליט אחרת), שרבע ואולי אפילו חצי מהשיאים בלתי הגיוניים ולא רלוונטיים באמצעי הבדיקה של עכשיו.
קודם כל, עקב הסיבה שעד שנות ה-80 לא היו בדיקות סמים רציניות וגורמים במזרח גרמניה אישרו כידוע את המידע על שימוש קבוע בסמים אסורים גם בשנות ה-90 (למרות המפץ הגדול אחרי גילוי הסמים בשתן של בן ג'ונסון - קו פרשת המים בניקיון הספורטאי באשר הוא), עדיין נערכו הבדיקות באמצעים פרימיטיביים יחסית בהשוואה לתקופה שלנו. אי אפשר היה למשל לבדוק 10 שנים לאחור על פי הדרכון הביולוגי.
מכיוון שלא רציתי לעייף אתכם יותר מדי החלטתי לחלק את הכתבה לשני חלקים, גברים ונשים. לקרוא את כל הנתונים לגברים ונשים, משימה לא קלה. בזמן הקרוב תופיע הכתבה על שיאי העולם לנשים, שבה היו, להערכת רבים, רמאויות במספרים גדולים עוד יותר. תקופת טרם נפילת חומת ברלין והתפרקות המזרח הסוציאליסטי.
לטעמי, הטבלאות כאן נותנות את התמונה האמיתית ורבים מהקוראים יוכלו לתרגם אותן בעצמם לשפת המסקנות. בכתבה אתרכז בקיצור בכמה מהתוצאות ונתחיל דווקא בשיא חדש יחסית, מ-2014. השיא המדהים של רנו לאבילני הצרפתי בקפיצה במוט, 6.16 מ'.
במבט חטוף, נראה שההתקדמות תוך שבועיים משיא אישי של 6.05 מ' ל-6.16 מ', שיפור 11 ס"מ (!) מסוף ינואר עד אמצע פברואר 2014, עוברת גם את רף הפנטזיה. לא פחות מחשידה מכך העובדה שהצרפתי לא הצליח מאז להתקרב אפילו לתוצאה. בעליל, נראה לא ממש טבעי, מה שמפתח תיאוריית קונספירציה איך זה קרה.
מאחר שהתברכנו בארץ בכמה קופצי מוט מעולים, פניתי לסגן אלוף העולם לשעבר, אלכס אברבוך, האיש שהיה שם למעלה. האתלט הגבר הישראלי שהשיג בשקלול הקריירה את ההישגים הכי גדולים שלנו. אברבוך דיבר בפתיחות על עניין לאבילני. הוא דווקא מאמין, או רוצה להאמין, שהתוצאה המדהימה בדונייצק, בתחרות המסורתית של סרגיי בובקה, הושגה באופן טבעי.
"אני לא יודע את כל מה שקרה מאחורי הקלעים של התוצאה הזו ויכול להיות שהפקפוק שלך מוצדק", אומר אברבוך. "מצד שני, ראיתי על פניו של לאבילני אחרי הקפיצה, שהוא פשוט לא מאמין בעצמו שזה קרה. התגובה האנושית שלו נתנה הרגשה שזה משהו אמיתי לגמרי".
"תגובה שלו הייתה אמיתית". לאבילני בהלם(צילום: EPA)
אברבוך מסתמך על שני מקורות: המאמן ויטאלי פטרוב, שהיה מאמנו של בובקה מגיל 15 והידע הפרטי שלו עצמו כמתחרה. "פטרוב אמר מה שאני הרגשתי כאתלט: לפעמים אתה תופס יום מיוחד. במקרה של לאבילני, היה מדובר בתנאים אופטימליים לתחרות, מוט מעולה ואנרגיה מושלמת. לפי פטרוב, אם בובקה לא היה מנסה לשפר בכל אחת מ-35 שבירות שיא העולם שלו (באולם ובאצטדיון) רק בסנטימטר אחד כדי לזכות בבונוסים, הוא היה יכול לקפוץ בקריירה 6.20 ואולי אפילו יותר".
אבל 11 ס"מ ללאבילני בשבועיים, לא דמיוני מדי?
"אחרי שהשיג 6.08 מ' בבדגוץ' בינואר 2014, הוא הרגיש כנראה שהוא נמצא בתקופה מיוחדת והחליט לנצל את הכושר הזה כדי ללכת על כל הקופה. אם לא עכשיו, אז מתי? האולם בדונייצק (גם אברבוך ניצח שם באחת השנים. א.פ) והמוט היו מושלמים, חבל שהתחרויות שם נפסקו בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הופתע או לא, אבל זה הצליח לו. לפי מה שידוע לי זו הייתה קפיצה אמיתית".
אמין או לא? לאבילני עם השיא החדש(צילום: AP)
אז לאבילני השיג יותר מבובקה שהיה מוכשר ממנו?
"בובקה היה באמת בעל נתונים מדהימים. 1.85 מ', מהירות עצומה, שליטה בכל פרט. מסכים שהיה יכול לעבור 6.20 מ'. לאבילני? יש לו תכונות של לוליין קרקס והוא משתמש בהן בקפיצה במוט".
השיא השני שכדאי להתייחס אליו במיוחד הוא בקפיצה למרחק. ונתחיל עם התוצאה השנייה בהיסטוריה, שסיפקה את אחד הרגעים המרגשים והאגדיים בתולדות הספורט. לפני 49 שנה, באולימפיאדת מקסיקו 1968, שיפר בוב בימון את שיא העולם ב-55 ס"מ (!) בקפיצה שהקפיצה את התוצאה ל-8.90 מ'. נכון שנעזר בתנאי הגובה של מקסיקו סיטי הנותנים יתרון גדול לספרינטרים ולקופצים האנכיים, נכון גם שמד הרוח הורה על 2.0 מ' לשנייה, רוח אופטימלית לאישור שיא, אבל 55 ס"מ?
שיפר אז את השיא ב-55 ס"מ. בימון(צילום: GettyImages)
תמיד יהיה נחמד לזכור את השיא העתיק הזה שהחזיק מעמד 23 שנים ואלמלא מייק פאוול מארה"ב ב-1991 שהוסיף 5 ס"מ, היה לנו שיא עולם בן 49. מצד שני, לכו תדעו אם מודדי הרוח דייקו או שפשוט "סידרו" את העניין והפכו אותי לחוקי והיסטורי.
השאלה הזו עולה בעקבות דוגמית של סיפור קטן-גדול על יושרה ואמינות של שופטים בקפיצה למרחק. דבר שקרה באמת באליפות העולם ברומא 1987. השופטים האיטלקים שמדדו הוסיפו לאיטלקי חצי מטר (!) כדי שיזכה במדליית הארד לפני לארי מייריקס מארה"ב. רבים ובהם גם כמה ישראלים שצפו בתחרות מקרוב, הבחינו בתרמית ולמרות זאת האיטלקי ג'ובאני אוונגליסטי עמד על הפודיום כאילו דבר לא השתבש. בסופו של דבר, לאחר ערעור, הוחלט לפסול את התוצאה של אוונגליסטי ולזכות את מייריקס במדלייה. וזה קרה ממש באליפות העולם, לא באיזו תחרות זניחה, מה שתמיד ייצור קונספירציות כאלו או אחרות.
השיאן המכהן. מייק פאוול(צילום: Getty Images)
גם השיא של פאוול, בטוקיו 1991, הושג תוך שיפור ענק של 25 ס"מ לשיאו האישי, שיפור שמעורר אי אלו תהיות ומחזיק מעמד כבר 26 שנה. לזכותו ייאמר כי גם קרל לואיס שדורג שני (8.91 מ' ברוח מעל למותר ו-8.87 מ' ברוח חוקית) הגיע באותה תחרות לשיאו, דבר המעיד על התנאים המצוינים בתחרות. עוד קנה מידה: רק שניים קפצו במילניום הזה יותר מ-8.70, שניהם בעשור הראשון שלו: דווייט פיליפס מארה"ב 8.74 מ', ואירווינג סלדאנו מפנמה 8.73 מ'. כל-כך רחוק מתחילת המילניום הקודם.
בכתבה הבאה: על תקינות שיאי העולם לנשים ומדוע נמנעים ממחיקת השיאים הקודמים ופתיחת טבלה חדשה.
פורסם לראשונה 20/10/2017 10:25
לפנייה לכתב/ת 
לאבילני, בולט ופאוול
מומלצים
