לא להיות אוטונומיה בכאילו: "קטלוניה בשלה להיות מדינה"
מחר תתכנס הממשלה הספרדית, שצפויה להפעיל את נשק היום הדין - סעיף 155 שישלול את מעמד האוטונומיה לקטלוניה. עיתונאים ספרדים שהגיעו לסיור בישראל הסבירו בשיחה עם ynet כי הבעיה המרכזית היא היעדר הדיאלוג בין קטלוניה לממשלה במדריד, אך גם כסף מהווה בעיה. "לא יהיה קל, אבל זו ההרפתקה שלנו", הדגישה עיתונאית מקטלוניה
מחוגי השעון הגדול בבניין עיריית ברצלונה עמדו להורות אתמול (יום ה') על השעה 10:00 (שעון מקומי). אך רגע לפני הצלצול הספיק נשיא קטלוניה קרלס פוג'דמון להעביר מכתב לממשלה שיושבת במדריד. מכתבו של הנשיא הקטלאני בן ה-54 נועד להשיב לדד-ליין שהציבו לו הספרדים ולומר להם אם המחוז העשיר והסורר בראשותו הכריז באופן רשמי על עצמאות או לא. בתוך כך, הודיעה המפלגה הסוציאליסטית שהיא המפלגה הגדולה באופוזיציה כי ישנה הסכמה בינה לממשלה על קיום בחירות בקטלוניה בחודש ינואר כחלק מהפעלת סעיף 155 לביטול האוטונומיה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של ynet
כמו לפני שבוע, גם הפעם החליט פוג'דמון להימנע מתשובה ברורה, קרא לדיאלוג בין הצדדים ואיים בהכרזת עצמאות חד-צדדית: "אם הממשלה ממשיכה למנוע דיאלוג ושומרת על הדיכוי, הפרלמנט של קטלוניה יקדם, אם יראה לנכון, את ההצבעה על הכרזה רשמית של עצמאות".
נשק יום הדין של ספרד: סעיף 155 לחוקה
הפעלה של סעיף 155 היא צעד נדיר ביותר שלא רואים כל יום. למעשה, כשמחוז אוטונומי בספרד מודיע על התנתקותו ממדינת האם, לממשלה הספרדית יש לגיטימציה חוקית להפעיל את סעיף 155, להשתלט על המחוז, לשלול לו את האוטנומיה ולמשול בו בצורה ישירה. אם אף צד לא יירד בקרוב מהעץ אז גבוהים הסיכויים להשתלטות ספרדית על קטלוניה שעלולה לגרום לאלימות באזור. אם בתחילת החודש ניסתה המשטרה הספרדית למנוע בכוח את משאל העם הקטלאני לעצמאות, הכתה מצביעים - בהם נשים וקשישים - וירתה לעברם כדורי גומי (כאלף נפצעו), הרי שההתנגשות הבאה בין הצדדים עלולה להיות אלימה פי כמה וכמה.
החדשות הדרמטיות מקטלוניה הגיעו עד לים המלח. שם, במקום הנמוך ביותר בעולם, התעדכנו עיתונאים מספרד בנעשה בארצם והתקשו להסתיר את דאגתם. כריסטינה גיברט, עיתונאית פרילנס מקטלוניה, אמרה ל-ynet שהיא מקווה שספרד לא תפעיל את סעיף 155 ותשתלט לחלוטין על מחוז מגוריה. "אנחנו לא רוצים לחשוב שנגיע למצב כזה. אני מניחה שהאיחוד האירופי פועל ומתווך בין הצדדים כדי לפתור את המצב. אני מקווה מאוד שהוא עושה זאת", היא אמרה והביעה תקווה שבסופו של דבר יבחרו הצדדים בדיאלוג ולא בהחרפת הסכסוך ביניהם. "אצלנו אף פעם לא משעמם. המצב מסתבך כל שעה, כל יום", היא אמרה, אך ציינה שהספרדים כבר הציבו שני אולטימטומים לקטלאנים שהסתיימו - בשבוע שעבר והיום - ועכשיו עם העבירו את הדד-ליין החדש שלהם ליום שבת. לדבריה, הדבר עשוי להעיד על כך שהצדדים מנהלים שיחות משא ומתן חשאיות, הרחק מהציבור, הרחק מהתקשורת. "איש לא יודע מה יהיה", אמרה העיתונאית הקטלאנית. "אולי האולטימטום יעבור שוב למועד אחד, לשבוע הבא אולי. אנחנו זקוקים לזמן. הפיתרון למצב הוא משא ומתן".
"אנחנו צריכים לדבר זה עם זה"
מאריבל גארידו, עיתונאית לשעבר בעיתון "פואבלו" במדריד, מתגוררת בסביליה, בירת הקהילה האוטונומית אנדלוסיה שבדרום-מערב ספרד. היא מודאגת מהודעת הממשלה במדריד על הפעלת ההליך להשתלטות על קטלוניה ומהאפשרות לפרוץ אלימות באזור. "אני לא מרוצה בכלל מהמצב", היא אמרה ל-ynet. "אנחנו צריכים לדבר זה עם זה. אנחנו צריכים להגיע להסכמות. כל האוטונומיות צריכות לדבר עם מדריד ומדריד צריכה לדבר עם כולן". לעיתונאית מסביליה אין מושג מה באמת יקרה ביום שבת. היא כן יודעת, וחוזרת על כך כמה פעמים, שהצדדים הנצים צריכים לפנות לדיאלוג. "אנחנו צריכים לעצור את המצב הזה", היא אומרת. "קטלוניה נחוצה מאוד לספרד".
התיירים הישראלים נוהרים בהמוניהם במהלך השנה לברצלונה ולא בטוח שרובם מודעים לקרע ארוך השנים שקיים בין המדינה הספרדית לבין האוטונומיה הקטלאנית. אי אפשר להאשים אותם. הם מטיילים בעיר יפהפייה שעברה מהפכה תדמיתית גדולה מאז המשחקים האולימפיים ב-1992, אוכלים טוב, רואים את בארסה ומסי באצטדיון הכדורגל קאמפ נואו, מבקרים במוזיאונים ובכנסיות ובעיקר - שוכחים מטרדות היום ומהסכסוך הישראלי-פלסטיני אצלם בבית. אבל אם תשאלו כל קטלאני על הסכסוך עם מדריד הוא יידע לדקלם אותו מתוך שינה.
במשאל העם שנערך בקטלוניה ב-1 באוקטובר הצביעו 92 אחוזים מהמצביעים בעד עצמאות מספרד. בעקבות ההצבעה טענו הקטלאנים ונשיאם פוג'דמון שיש להם את המנדט להכריז על עצמאות המחוז העשיר. מנגד, בית המשפט החוקתי בספרד קבע שמשאל העם בלתי חוקי ובספרד וגם בקטלוניה היו מי שטענו שלמרות שיעור התמיכה הגבוה בעצמאות קטלוניה, האמת היא שרק 43 אחוזים מהמצביעים הרשומים השתתפו בהצבעה ולכן לקטלאנים לא באמת ניתן מנדט להכריז על עצמאותם.
"השלטון בספרד לא מכיר בנו"
לאורח זר שמביט מהצד לא כל כך ברור מה רע לקטלאנים ומדוע הם נחושים כל כך להיפרד מספרד. "האוטונומיה שיש לכם לא מספיקה לכם?", נשאלת העיתונאית הקטלאנית כריסטינה. היא משיבה: "בשביל לענות על השאלה הזו צריך להכיר את ההיסטוריה שלנו. לפני 500 שנה היו שתי מדינות - קסטיליה וקטלוניה - והן החליטו להתאחד ולהקים מדינה פדרלית". לדבריה, מדריד תמיד רצתה להיות חזקה יותר מקטלוניה מבחינת תקציבים וכלכלה ועוצמה צבאית. "ב-2006 הכירו בנו כאומה ונתנו לנו אוטונומיה גדולה יותר בשפה, בתרבות ובכלכלה", מספרת העיתונאית הקטלאנית. "אלא שבית המשפט החוקתי בספרד פסק שהמעמד האוטונומי שלנו איננו חוקי ולמעשה השלטון במדריד לא מכיר בנו ובמעמד האוטונומי שלנו ולכן אנחנו רוצים עצמאות מספרד".
קטלוניה ממוקמת בצפון-מזרח ספרד וחיים בה 7.5 מיליון תושבים. היא נחשבת לאחד המחוזות העשירים ביותר בספרד (25 אחוזים מהייצוא הספרדי מקטלוניה ו-19 אחוזים מהתמ"ג הספרדי מקטלוניה) וזו סיבה מספיק טובה בשביל שהשלטון המרכזי במדריד לא לוותר עליה. הספרדים גם לא רוצים ב"אפקט הדומינו" שעלול להיווצר במקרה של עצמאות קטלאנית - למשל דרישה של הבאסקים ושל אוטונומיות אחרות לעצמאות.
"בהרבה מובנים, הממשלה הספרדית מתערבת לנו בעניינים כספיים ואחרים. אם הם יפעילו את סעיף 155 אז קטלוניה תכריז רשמית על עצמאות", הסביר ל-ynet ראמון וייארו, עיתונאי במגזין Cambio 16, במאי סרטי תעודה ועיתונאי לשעבר בעיתון "אל פאיס", ששורשי משפחתו נטועים עמוק בקטלוניה. אף שיש להם שפה, תרבות, מסורת, פרלמנט ומוסדות שלטון שהם מנהלים בעצמם, הקטלאנים עדיין לא מרוצים ממצבם וטוענים לאפליה נגדם מצד השלטון המרכזי במדריד. "יש לנו הכול", אמרה העיתונאית כריסטינה. "אבל מדריד מעולם לא הכירה בנו. לעם שלנו נמאס ממה שקורה. זה אמנם עניין סמלי, אבל חשוב לנו הסיפור של ההכרה בנו".
עושים איפה ואיפה
לדברי העיתונאית הקטלאנית, האפליה מצד הרשויות בספרד באה לידי ביטוי בתחומי חיים שונים. "קחו למשל את סוגיית התקציב", אמרה כריסטינה. "קטלוניה היא המחוז העשיר בספרד, אנחנו משלמים יותר מסים מאוטונומיות אחרות בספרד, אבל התקציב שאנחנו מקבלים לנהל את עניינינו אינו מספיק. בנוסף למסים הגבוהים אנחנו גם לא מקבלים החזרי מס".
בפועל, לדבריה, המצב בשטח הוא שלממשלת קטלוניה אין מספיק כסף להשקיע בתשתיות, בחינוך, בבתי חולים ובשירותים ציבוריים. "בקטלוניה גובים מאיתנו מסים על כל נסיעה של 50 קילומטרים בכבישים ראשיים", אומרת כריסטינה. "בשאר ספרד זה לא קורה".
"אלימות המשטרה? אין לי מילים"
מי שכנראה לא מכנה את הרשויות בספרד "אחים" היא כריסטינה, העיתונאית הקטלאנית. אף שהיא תומכת בדיאלוג עם השלטון המרכזי במדריד, היא טוענת שהספרדים לא משתפים פעולה ולא מוכנים לשבת לשיחות ומשא ומתן ובעיקר - היא לא שוכחת כל כך מהר את המראות הקשים ברחובות ברצלונה וערים אחרות בקטלוניה ביום משאל העם לעצמאות. מצביעים הוכו על ידי המשטרה הספרדית ונפצעו, לא מעט מהם דיממו. "אין לי מילים. אין לי מילים, אני לא יודעת מה לומר. לא יכול להיות שמצב כזה קורה במאה ה-21", אומרת כריסטינה בהתייחסה לאלימות המשטרה הספרדית. "כל העולם היה יכול לראות את המשטרה שמכה אנשים שהולכים להצביע, אנשים בכל הגילים, ההורים שלנו, הסבים וסבתות שלנו, הילדים שלנו. אין לי מה לומר".
לדברי כריסטינה, השימוש בכוח מצד המשטרה הספרדית מעולם לא קרה בקטלוניה. "זה חדש לחלוטין", היא אומרת. "תנועת העצמאות בקטלוניה היא תנועה לא אלימה לחלוטין. אנשים שלנו מעולם לא פעלו באלימות. אנחנו תמיד שואפים לדיאלוג ולא לאלימות. איננו יכולים לסבול את האלימות. בזמן שאנחנו מדברים על דיאלוג הם (הספרדים) עצרו שני מנהיגים שלנו שפעילים במאבק לעצמאות".
"מוכנים לתפקד כמדינה לכל דבר"
לטענת העיתונאית הקטלאנית, אם היום או בעתיד הקרוב תכריז קטלוניה על עצמאות מספרד, היא ללא ספק תהיה בשלה לתפקד כמדינה לכל דבר. "יש משלחת גדולה של אנשים מקטלוניה שעובדת זה יותר משנתיים כדי להכין את המחוז לרגע של עצמאות. הבעיה הגדולה היא איך נוכל לממן את הכלכלה שלנו בחצי השנה הראשונה, אבל הנציגים שלנו עובדים לפתור את זה", היא הודתה בכנות. "אנחנו מוכנים למדינה. הבעיה הגדולה היא הכסף. אנחנו אולי לוקחים הימור כלכלי, אבל אנחנו מוכנים מבחינה משפטית ומבחינת המשטרה, יש לקטלוניה כבר הרבה שנים את המבנה של מדינה - משטרה, שדה תעופה, וכל המוסדות האחרים של מדינה". לגבי הסילוק מהאיחוד האירופי היא לא ממש מודאגת. "אנחנו מוכנים לזה. אנחנו חושבים שזה נכון ושלא יהיה לנו קל בהתחלה, אבל זו תהיה הבעיה שלנו. בכל מקרה, אנחנו נהיה אלה שמסוגלים להחליט על עצמנו. זו ההרפתקה שלנו. יהיה לנו את הכוח לעשות מה שאנחנו רוצים".
סקיז' (SCIJ) הוא ארגון ייחודי שנוסד במהלך המלחמה הקרה במטרה להפגיש אנשי תקשורת משני צדי החומה ולאפשר דיאלוג. הארגון מונה מאות עיתונאים מ-46 מדינות, בהם ראשי עיתונים, אנשי מדיה אלקטרונית ודיגיטלית, פרשנים, כתבים ומומחי תקשורת.
כדי להדגיש את האופי הלא רשמי של הפורום, התגבשה מסורת לפיה מתכנסת אסיפה שנתית מדי חורף באתרי סקי. לוחות הזמנים כוללים מפגשים עם אישים פוליטיים של המדינה המארחת, דיונים בנושאים שעל סדר היום הבינלאומי התקשורתי וכן תחרויות סקי בין החברים.
בנוסף מתקיימים לעתים כינוסים של ראשי המשלחות בתקופות הקיץ והסתיו, במדינות שאינן מדינות סקי. ישראל, שחברה בארגון מאז 1974, מארחת השנה את כנס הקיץ, 30 שנה לאחר הכנס הראשון שהתקיים בארץ, בשנת 1987. זאת במטרה לחשוף בפני כלי התקשורת העולמיים את ההיבטים המובילים של ישראל.העיתונאים מקטלוניה סיפרו ל-ynet שהם הסתדרו יפה מאוד עם עמיתיהם הספרדים, אך הוסיפו שלא ניתן היה למנוע את הוויכוחים הפוליטיים באוטובוסים, בבית המלון או במסעדות. "זה כמו שנאמר שאני אוהדת ברצלונה ומישהו אחר אוהד ריאל מדריד. לעולם לא נגיע להסכמה על משהו", אמרה כריסטינה.
בעוד פחות מ-24 שעות נדע אם הספרדים והקטלאנים הגיעו להסכמה כלשהי שתמנע את החרפת הסכסוך ביניהם. בינתיים, מחוגי השעון בעיריית ברצלונה נעים קדימה בקצב קטלאני עד למועד סיום האולטימטום הספרדי.
לפנייה לכתב/ת 
