האיש שהקדים את מסי ורונאלדו / "מר עולם"
יש צעירים שיתקשו לתפוס את זה, אבל לפני תקופת השלטון של הארגנטינאי והפורטוגלי לשחקן הטוב בעולם קראו קאקה. בגיל 35 הוא הודיע על עזיבת אורלנדו סיטי מה-MLS וכל הסימנים מראים שהוא קרוב מתמיד לפרישה - הזדמנות טובה להיזכר בימיו הגדולים ובמה שהשתבש בדרך
הצעירים מבין חובבי הכדורגל לא מסוגלים לתפוס שהיו זמנים שבהם שני השחקנים הטובים בעולם לא היו לאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו (ולא משנה עכשיו הסדר הפנימי ביניהם).
כבר עשר שנים שהצמד-חמד הזה נמצא בטופ העולמי ולא מאפשר לאף אחד להתקרב. מאז 2008 "כדור הזהב" הוא נחלתם הבלעדית של הארגנטינאי והפורטוגלי. ותמיד, למעט מקרה בודד, כאשר אחד מהם זוכה בתואר השחקן הטוב בעולם, השני מסיים במקום השני במשאל השנתי. זה מה שיקרה כמעט בוודאות גם השנה.
אבל בואו נחזור עשור לאחור במנהרת הזמן, לשנת 2007. גם אז רונאלדו בן ה-22 ומסי בן ה-20 היו על הפודיום של "כדור הזהב", רק שאז הם סיימו כסגניו של קאקה , שהיה אז השחקן הטוב בעולם.
ב-2007 קאקה אכן היה על גג העולם. הקשר הברזילאי סחף אז את מילאן לזכייה בליגת האלופות וגם היה מלך השערים של הצ'מפיונס ליג, עם 10 כיבושים. בניצחון 1:2 בגמר מול ליברפול הוא לא הבקיע, אבל בישל ל"פיפו" אינזאגי את השער השני והיה השחקן החשוב ביותר בקבוצה של קרלו אנצ'לוטי.
כל מי שראה את התצוגה המופלאה שלו בחצי הגמר מול מנצ'סטר יונייטד (עם כריסטיאנו רונאלדו בהרכב), בגשם הסוחף בסן סירו, זוכר שחקן ענק שעשה הכל על המגרש. הוא היה המנהיג, ההשראה, היוצר והמסיים. זה היה משחק שבו קאקה היה בלתי ניתן לעצירה בדרך לניצחון 0:3 ענק.
אגב, שנתיים קודם לכן קאקה בישל שניים משלושת השערים של מילאן בגמר באיסטנבול מול ליברפול, המשחק שבו האיטלקים הובילו 0:3 במחצית אבל הפסידו בדו-קרב הפנדלים.
קאקה היה הקשר ההתקפי האולטימטיבי: מהיר, חזק, עם טכניקה נהדרת ובעיטה עוצמתית. הוא היה מוביל את הכדור עם ראש מורם וטון של אלגנטיות, חולף בקלילות על פני שחקני היריב ואז מוסר כדור מדויק על המילימטר או מפציץ את השער ממרחק. למרות שכמעט תמיד הוא היה השחקן הטוב על המגרש, הוא מעולם לא ניסה לגנוב את ההצגה בכוח.
השבוע נזכרו כולם בקאקה, כשהודיע על פרישתו מאורלנדו סיטי, הקבוצה האמריקנית בה שיחק בשלוש השנים האחרונות. קאקה נפרד בדמעות מאוהדי אורלנדו, אחרי ההפסד הביתי 1:0 לקולומבוס קרו, ועל אף שלא הודיע על פרישה סופית מכדורגל, בגיל 35 הוא קרוב מאוד לתלות את הנעליים לתמיד.
פרישה מחוץ לאור הזרקורים
"היום היה יום מיוחד עבורי", אמר קאקה לאוהדים, "כי כל היום הזכירו לי את שלוש השנים האחרונות, כל מה שקרה בעיר, במועדון. היום אני רוצה להודות לכם. אני אתגעגע אליכם ואשאר אוהד של הקבוצה לנצח".
קאקה, או ריקי, כפי שבארצות הברית קראו לו כולם, רצה לסיים את שלוש השנים שלו בליגת ה-MLS עם ניצחון, עם שער, אבל זה פשוט לא קרה. הוא אמנם הבקיע 25 שערים ב-78 משחקים במדי אורלנדו, אבל לא הצליח להעלות אותה אפילו פעם אחת לפלייאוף של הליגה האמריקנית.
אוהדי אורלנדו יזכרו ממנו במיוחד את מה שקרה ב-8 במארס 2015, כשאורלנדו סיטי קיימה את משחקה הראשון אי פעם, מול ניו יורק סיטי לעיני 62,510 צופים ב"סיטרוס בול". ניו יורק הובילה 0:1 ובדקה ה-91 קיבלה אורלנדו בעיטה חופשית. הכוכב הברזילאי התכבד בכיבוש השער הראשון הדרמטי. זה לא היה שער קלאסי; הכדור החופשי שבעט פגע באחד משחקני החומה והיטעה את השוער - אבל זה היה שער היסטורי.
שנתיים וחצי לאחר מכן הוא החליט לעזוב. כאשר שני ילדיו, לוקה סליו ואיזבלה לצידו, אמר קאקה: "החלטתי שלא לחדש את החוזה באורלנדו. אחת הסיבות לכך היא המשפחה שלי, שחשובה מאוד עבורי. לחיות במדינה אחרת, רחוק מהילדים שלי, זה לא דבר פשוט. זה משהו שאני חייב לעצמי".
קאקה היה נשוי לקרוליין, אהובתו מאז שהיו ילדים, עד לפני כשנתיים - אז החליטו להיפרד. מאז שני הילדים חיים עם האם בברזיל, מצב שהיה קשה מאוד עבור קאקה.
בעיות כלכליות כמובן שאין לו. קאקה היה השחקן בעל השכר הגבוה ביותר בליגה האמריקנית כשחתם על החוזה שהבטיח לו 7.2 מיליון דולר בשנה. בכך הוא הוריד למקום השני את קלינט דמפסי, שהרוויח אז 6.7 מיליון.
טעות בכיוון
בכדורגל האמריקני הוא היה הכוכב הגדול ביותר - בכל זאת שחקן שזכה פעם ב"כדור הזהב" - אבל מבחינת העולם הגדול הוא כמעט ונעלם. אין מה לעשות, למרות שה-MLS היא ליגה טובה ואיכותית, היא לא מקבלת חשיפה גלובלית. גם משום שהמשחקים מתקיימים בשעות קשות לצפייה עבור חובב הכדורגל האירופי, וגם בשל העובדה שזו ליגה בלי מסורת. אבל ההיעלמות היחסית של קאקה לא התחילה רק כשעבר לארצות הברית, אלא הרבה לפני כן.
ב-2007 קאקה אכן היה על גג העולם והוכתר ככדורגלן מספר אחת בתבל, אולם שנתיים בלבד לאחר מכן, כשהוא המלך הבלתי מעורער של מילאן ושל הכדורגל האיטלקי, הוא החליט לעזוב. אחרי שהבקיע 95 שערים ב-270 משחקים במדי הרוסונרי בין 2003 ל-2009, קאקה התפתה להצטרף לקבוצת הגלקטיקוס החדשה שהקים פלורנטינו פרס בריאל מדריד.
בקיץ 2009 חתם קאקה בריאל מדריד, ששילמה עבורו 67 מיליון אירו. באותו זמן זה היה הסכום השני הכי גדול ששולם אי פעם על שחקן כדורגל. רק הרכישה של זינדין זידאן עלידי ריאל, שמונה שנים קודם לכן, הייתה גבוהה יותר.
אולם רק מספר שבועות לאחר מכן נשבר שוב שיא ההעברות העולמי על ידי ריאל מדריד, כאשר כריסטיאנו רונאלדו נרכש ממנצ'סטר יונייטד ב-90 מיליון אירו. בכלל, זה היה קיץ משוגע מבחינת הקבוצה הספרדית, שרכשה תשעה שחקנים בסכום כולל של 260 מיליון אירו. היום זה אולי נשמע סכום סביר, אבל לפני שמונה שנים זה נשמע מטורף - להוציא רבע מיליארד יורו בקיץ אחד?!
חוץ מרונאלדו וקאקה הצטרפו באותו זמן לריאל בין היתר גם גם קארים בנזמה וצ'אבי אלונסו. זו הייתה בהחלט קבוצת גלקטיקוס, שהייתה אמורה לעצור את ההגמוניה של ברצלונה ופפ גוורדיולה. קאקה, אז בן 27 ובשיא כוחו, אמור היה להיות אחד העוגנים המרכזיים בריאל מדריד המתחדשת, אבל הדברים לא התפתחו על פי הצפוי.
ריאל שוב סיימה רק כסגניתה של ברצלונה הנפלאה. קאקה סיים את עונת הבכורה שלו במדים הלבנים עם תשעה שערים ושמונה בישולים בלבד בכל המסגרות. לא למספרים הללו פילל פלורנטינו פרס כששילם כל כך הרבה כסף למילאן. העונה השנייה של קאקה בסנטיאגו ברנבאו הייתה אפילו רעה יותר. הוא עבר ניתוח שהשבית אותו לשמונה חודשים וגם כשחזר לשחק התקשה לבסס את מקומו בהרכב של המאמן החדש, ז'וזה מוריניו.
לא חזר לעצמו במילאן
רק בעונה השלישית שלו בריאל הפך קאקה לשחקן משמעותי. הוא היה שותף לזכייה באליפות ובסך הכל תרם שמונה שערים ו-14 בישולים. הרגע העצוב ביותר היה בחצי גמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן, כשהיה אחד משלושת מחמיצי הפנדלים (יחד עם רונאלדו וסרחיו ראמוס) שהביאו להדחה הכואבת.
את ארבע השנים שלו בריאל סיים קאקה באכזבה רבתי. את עונת 2012/13 סיימה ריאל ללא שום תואר והוא עצמו הפך לשחקן שולי, שכבש חמישה שערים לאורך העונה כולה. זה היה המספר הנמוך ביותר מאז שעלה לבוגרים של סאו פאולו בגיל 18.
קאקה ניסה לשקם את הקריירה הדועכת שלו במקום בו הצליח יותר מכל: מילאן. הרוסונרי שמחו מאוד לקבל בחזרה את הבן האובד. הוא קיבל את החולצה מספר 22 שלו, כמו בימים היפים, וגם מונה לסגן הקפטן.
אבל על המגרש זה כבר לא היה קאקה הישן והטוב. הוא נפצע כבר במשחקו הרשמי הראשון, ולמרות שהבקיע בליגת האלופות גם נגד ברצלונה וגם נגד אתלטיקו מדריד, זה לא היה זה. מילאן נכשלה בליגה, לא העפילה אפילו לליגה האירופית וקאקה הבין שהגיע הזמן לעזוב את הכדורגל האירופי.
אסור לשכוח, מדובר גם באחד הכוכבים הכי גדולים אי פעם של נבחרת ברזיל. במונדיאל 2002 שבו זכתה ברזיל הוא היה עדיין שחקן סגל צעיר ושותף רק ל-25 דקות בטורניר ביפן ובדרום קוריאה, אך ב-2006 ו-2010 קאקה כבר היה אחד הכוכבים הגדולים של הסלסאו. הוא רשם 92 הופעות במדים הלאומיים, כמו פלה וריבלינו, והבקיע 29 שערים. והוא אחד מארבעה שחקנים בלבד שזכו בגביע העולם, בליגת האלופות ובכדור הזהב (האחרים הם זינדין זידאן ועמיתיו לנבחרת רונאלדיניו וריבאלדו).
למרות דעיכת הקריירה, קאקה נשאר כל הזמן אחד הכדורגלנים הפופולריים ביותר בעולם. ב-2012 הוא הפך לספורטאי הראשון עם 10 מיליון עוקבים בטוויטר ונכון למאי 2017 הוא מדורג שמיני בעולם במדד הרשתות החברתיות (אינסטגרם, פייסבוק וטוויטר), עם 69.6 מיליון עוקבים.
ריקרדו איזקסון דוס סאנטוס לייטה - אם נקרא לקאקה רגע בשמו המלא והרשמי - חזר בינתיים לברזיל כדי להיות עם ילדיו ולחשוב על הצעד הבא שלו. יש שמועות שהוא מתכנן חזרה סנסציונית נוספת למילאן, אבל קשה להאמין שמהלך כזה אפשרי, גם במצבה הקשה של הקבוצה. אז הקריירה שלו לא התפתחה כמצופה, אבל כל מי שזכה לראות את קאקה בפעולה בימיו הגדולים, לעולם לא ישכח אותו.
לפנייה לכתב/ת 
