השקיעה העקבית של נבחרת ישראל

בדקתי את תוצאותיה של הנבחרת הלאומית בכחול ולבן בששת הקמפיינים האחרונים, וראיתי כי מאז מוקדמות יורו 2008 רק הידרדרנו. הנתונים לפניכם:

במוקדמות יורו 2008 שוחקה בפעם האחרונה השיטה של שבעה דרגים ושבע קבוצות בבית אחד. היינו רחוקים נקודה אחת מהעפלה היסטורית ליורו, אך לא השגנו אותה. השגנו בקירוב 1.92 נקודות בממוצע למשחק, כשאנו במקום השלישי, מפגרים רק בהפרש שערים אחרי הקבוצה מהדרג הראשון, אנגליה. בשני המשחקים מולה הובסנו 3-0 וחילצנו 0-0. את המדורגת אחרונה, אנדורה, ניצחנו 4-1 ו-2-0. הרשתנו אחד ושני שליש שערים בממוצע למשחק, וספגנו שער אחד למשחק.

במוקדמות מונדיאל 2010 דורגנו בדרג השני. השגנו 1.6 נקודות בממוצע למשחק, כבשנו 2 שערים למשחק לעומת, בפעם השנייה ברצף, ספיגה של שער למשחק. מול יוון, המדורגת ראשונה, סיימנו ב-1-1 והפסדנו 2-1. את לוקסמבורג, המדורגת אחרונה ניצחנו 3-1 ודרסנו 7-0. בקמפיין הזה, שהיה יחסית רע מבחינת מיקום סופי, היינו רחוקים 4 נקודות מהפלייאוף, נקודה אחרי לטביה.

הולכים אחורה(צילום: ראובן שוורץ)

במוקדמות יורו 2012 דורגנו בדרג השלישי. גם פה סיימנו עם 1.6 נקודות למשחק, אך מאזן השערים היה הרבה יותר רע: 1.3 שערי זכות למשחק, 1.1 שערי חובה למשחק. לקרואטיה, המדורגת ראשונה, הפסדנו פעמיים, אך בהפרשים נמוכים. את מלטה, המדורגת האחרונה, ניצחנו פעמיים, אך גם פה ההפרשים לא עלו על שני שערים. גם לקמפיין הזה הוגרלנו עם לטביה, אך סיימנו עם 5 נקודות מעליהם. אך כאן התחלנו להתרחק מהמקומות המובילים לפלייאופים וישירות לטורנירים.

במוקדמות מונדיאל 2014 המשכנו להתברג בבתים דרך הדרג השלישי. פה נעצרנו על 1.4 נקודות בממוצע למשחק, כשנתון זה משתנה לכל אורך התקופה לרעה. מספר השערים שספגנו זהה למספר הנקודות שהשגנו, כשאנחנו כובשים 1.9 נקודות בממוצע למשחק. עם פורטוגל, המדורגת ראשונה, סיימנו בחוץ בתיקו 1-1 ובארץ, במשחק די זכור, ב-3-3 דרמטי. את לוקסמבורג האחרונה הבסנו 3-0 ו-6-0, וסיימנו במקום השלישי.

במוקדמות יורו 2016 דורגנו בפעם האחרונה בדרג השלישי, אך סיימנו במקום הרביעי (אחרי בלגיה, וויילס ובוסניה). סיימנו עם 1.3 נקודות למשחק, כבשנו 1.6 שערים למשחק וספגנו 1.4. את בוסניה, המדורגת ראשונה, הבסנו 3-0 במשחק הזכור בסמי עופר, אך יתרון שלנו במשחק החוץ הפך להפסד 3-1. את אנדורה הבסנו 4-0 ו-4-1.

מוקדמות מונדיאל 2018: את הקמפיין האחרון אתם לבטח זוכרים, אז רק אזכיר את הנתונים: 1.2 נקודות בממוצע למשחק, שער זכות למשחק ושער חובה וחצי למשחק. הפסד ותבוסה לספרד, המדורגת ראשונה, ושני נצחונות מינוריים על ליכטנשטיין, המדורגת אחרונה. סיימנו במקום הרביעי, המקום בו דורגנו, וזה, כמעט ללא ספק, הקמפיין הגרוע ביותר בעשור האחרון.

את הכתבה הזאת כתבתי לאחר שקראתי שאלישע לוי אמר שנבחרת ישראל לא מידרדרת, אלא נשארת במקום. במבט ראשון זה נראה כאילו הוא טעה, אבל כשחושבים על זה יותר לעומק, רואים כי יכול להיות שאנחנו נשארים במקום, אולם במקביל שאר הנבחרות האירופיות מתקדמות. בין אם אנו מידרדרים, בין אם אנו נשארים במקום ואירופה מתקדמת ובין אנו פשוט מתקדמים בקצב איטי יותר – אף אחד מהמצבים האלו לא טוב.

ובונוס: אם נמשיך בקצב הזה אז בקמפיין הבא, מוקדמות יורו 2020: נשיג בקירוב עשר נקודות, כשאנו כובשים תשעה שערים, וסופגים 16.