פתיחה צורמת לשנת הלימודים האקדמית: שביתת מרצים במכללות הציבוריות
כ-2,000 מרצים מהסגל הבכיר ב-17 מכללות ציבוריות מוחים על תנאי העסקתם ולא יפתחו הבוקר את שנת הלימודים. ההשבתה תפגע בכ-55 אלף סטודנטים. מרצה במכללה האקדמית צפת: "התייחסות משפילה של משרד האוצר". האוצר: "הגשנו הצעת פשרה ראויה והוגנת"
יותר מ-309 אלף סטודנטים וסטודנטיות ב-62 מוסדות להשכלה גבוהה יפתחו הבוקר (א') באופן רשמי את שנת הלימודים האקדמית - או לפחות חלקם. נכון לאתמול בשעות הערב, צפויה שביתה ב-17 מכללות ציבוריות, שבהן הסגל הבכיר משבית את הלימודים. גם במכללת בית ברל לא יפתח הסגל הזוטר את שנת הלימודים האקדמית ובשני המקרים המרצים מוחים על תנאי העסקתם.
השביתה המשמעותית ביותר היא של הסגל הבכיר במכללות הציבוריות. מדובר בכ-2,000 מרצים ומרצות במעמד ד"ר ופרופסור שמלמדים ב-17 מכללות ציבוריות בארץ, ובכ-55 אלף סטודנטים וסטודנטיות שלא יפתחו את שנת הלימודים האקדמית. למרות השביתה, המכללות הציבוריות יהיו פתוחות היום והסגל הזוטר שאינו שובת ימשיך ללמד.
המרצים והמרצות מלינים מזה תקופה ארוכה על תנאי העסקתם ודורשים להשוותם לאלה של מקביליהם באוניברסיטאות. בפועל, שכרם של המרצים באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות זהה, אלא שלדברי המרצים במכללות הם עובדים כפול (12 שעות שבועיות לעומת 8-6 שעות שבועיות באוניברסיטאות) מה שמוריד את שכרם משמעותית. הם מלינים גם על כך שהם לא זכאים לשבתונים ולתקציבי מחקר.
בימים האחרונים התקיימו כמה פגישות בין המרצים לנציגי משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, אלא שכל הפגישות הסתיימו בלא כלום. במסגרת הפגישות הציגו המרצים את דרישותיהם: השוואת שעות העבודה לזה שבאוניברסיטאות, עדכון השכר והצמדתו לטבלאות השכר באוניברסיטאות, שיפור מנגנוני צבירת הוותק - לרבות עליית שכר בגין ותק, הגדלת התקציב המוקדש להצטיינות הוראה ופעילות במכללה בגובה של 13.5%, והסדרת שבתונים כמקובל באקדמיה.
ד"ר אפרת קנולר, מרצה במכללה האקדמית צפת, אמרה ל-ynet: "לצערנו, לא תיפתח שנת הלימודים ב-17 מכללות ציבוריות ברחבי הארץ וזאת בשל התייחסותו המשפילה של משרד האוצר לסטודנטים והמרצים בפריפריה. אנחנו קוראים לשר האוצר ולשר החינוך לעמוד במילתם לצמצום הפערים החברתיים והגיאוגרפיים, ולהביא לסיום השביתה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ועד ראשי המכללות האקדמיות, הוועדה לתכנון ותקצוב, והמועצה להשכלה גבוהה בשיתוף משרד האוצר, הניחו בפני ארגון הסגל הבכיר של המכללות הציבוריות הצעת פשרה ראויה והוגנת בניסיון למנוע את השביתה המתוכננת, ולאפשר ל-55 אלף הסטודנטים לפתוח את שנת הלימודים. צר לנו שחברי הסגל הבכיר החליטו להתעלם מההצעה ובחרו לנטוש את שולחן המשא ומתן".
בית ברל: "מפוטרים בכל סמסטר"
גם הסגל הזוטר במכללה האקדמית לחינוך בית ברל צפוי לשבות. מדובר ב-450 מרצים ומרצות שמאוגדים בארגון "כוח לעובדים" ומהווים כ-60 אחוז מסגל ההוראה במכללה. לטענתם, לאחר שנתיים של משא ומתן הם הגיעו עם ההנהלה לנוסח של הסכם קיבוצי המקובל על שני הצדדים, אלא שות"ת (הועדה לתקצוב ותכנון במל"ג) אינה מאשרת אותו. חברי סגל ההוראה הזוטר מועסקים כמרצים מן החוץ - הם מקבלים תשלום עבור שעות הוראה בפועל בלבד, יש להם חוזי העסקה קצרים של שבעה חודשים בשנה בלבד. המשמעות היא פיטורים מידי שנה, חוסר ביטחון תעסוקתי, אי צבירת ותק והיעדר מסלולי קידום.
הלל רומן, מרצה לאומנות וחבר בוועד הסגל הזוטר במכללת בית ברל, אמר: "אנחנו מזדהים עם מאבקו הצודק של הסגל הבכיר במכללות, ובה בעת מעלים הילוך במאבק שלנו. הסגל הזוטר כולל מרצות ומרצים שמפוטרים בכל סמסטר, ללא שום ביטחון תעסוקתי, משמעות לוותק או לניסיון האקדמי שלהם. ממחר נשבית את פעילות כל הסגל הזוטר במכללה והמשמעות היא שמרבית השיעורים לא יתקיימו, לא נשתתף בישיבות ולא ניקח חלק בכל פעילות אקדמית אחרת. אנחנו מקווים שזה יזכיר להנהלה את תרומת סגל ההוראה למכללה, למרות התנאים העלובים בהם אנו מועסקים. לא ברור לנו מדוע ההנהלה לא פועלת לממש הסכם שכבר הסכימה עליו. אין לנו כוונה להסכים לכך ונשבות עד שהמכללה והממונים עליה יקיימו את התחייבותם".
ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון
מנתונים שפרסמה בשבוע שעבר המועצה להשכלה גבוהה עולה כי בשנת הלימודים תשע"ח ממשיכה המגמה של הירידה במספר הסטודנטים שלומדים לתואר ראשון, וכן במספרם של אלה שבוחרים ללמוד באוניברסיטאות לעומת אלה שפונים למכללות. על פי הנתונים, מספרם הכללי של הלומדים לתואר ראשון יהיה 232 אלף לעומת כ-233 אלף בשנה שעברה. באוניברסיטאות ילמדו השנה 74,710 סטודנטים (ירידה של 2.5% מהשנה שעברה), ואילו במכללות ילמדו לתואר ראשון 91,670 סטודנטים (עלייה של 2.3%). לתואר שני ילמדו בשנת הלימודים תשע"ח כ-64 אלף סטודנטים בכלל המוסדות , לתואר שלישי ילמדו כ-11 אלף סטודנטים, וכ-1,200 יעשו לימודי תעודה.
לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה תחומי הלימוד המבוקשים ביותר במכללות האקדמיות הם משפטים, מנהל עסקים, מדעי החברה ומקצועות מתחום ההנדסה. שני התחומים הראשונים נלמדים ברובם הגדול במכללות הפרטיות ומרבית המקצועות במדעי החברה וההנדסה נלמדים במכללות המתוקצבות. בשנת הלימודים תשע"ו חלקם של המועמדים באוניברסיטאות היה גדול יותר בתחומי הנדסה (20%) ומקצועות עזר רפואי (12%), לעומת חלקם במכללות האקדמיות: 14% ו-8% בהתאמה. לעומת זאת, בתחומי עסקים, מדעי הניהול ומשפטים חלקם של המועמדים למכללות האקדמיות גבוה יותר בהשוואה לחלקם באוניברסיטאות: עסקים ומדעי הניהול - 19% לעומת 4.5% ומשפטים - 13% לעומת 4%.
"המסלול שלי מאוד תובעני"
בין הסטודנטים שיחלו היום את שנתם הראשונה באקדמיה תהיה אודיה בראון, שמתחילה לימודי תואר ראשון באסטרטגיה וקבלת החלטות בבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. "זה מאוד מרגש", היא אומרת, "במהלך השבוע שעבר היו לנו מפגשי היכרות שבמהלכם הסבירו לנו איך השיעורים הולכים להיראות ומה הדרישות מאיתנו. הכרתי את הסטודנטים שילמדו איתי, מה שהוריד מאוד את הלחץ מהעניין החברתי לקראת הבוקר כי אני יודעת ליד מי אני אשב ואני אזהה את הפרצופים מסביבי. מה שמלחיץ זה כמובן הלימודים עצמם, כי מאז התיכון ואחרי כמה שנים טובות בצבא לא למדתי למעשה, כך שזה מלחיץ, מאתגר ומעניין לגלות איך זה ייראה וירגיש".
בראון, ירושלמית במקור, עברה לפני שבוע להתגורר עם שותפים בהרצליה, קרוב למכללה. על הקושי לשלב עבודה במהלך הלימודים לתואר ולהתנהל כלכלית באופן עצמאי, היא כבר שמעה. "אני מקווה למצוא עבודה שאצליח לשלב עם העבודה. אני עדיין לא יודעת אם אצליח לעשות זאת בשנה הראשונה כי המסלול שלי הוא מאוד תובעני", היא אומרת ומוסיפה: "למזלי ההורים שלי מאוד תומכים בזה שאני לומדת והם יתמכו בי כלכלית. בנוסף, הייתי בקבע, חסכתי כסף ולכן אני יכולה לכלכל את עצמי. מעבר לכך, אם לא אצליח לשלב עבודה קבועה עם הלימודים אעבוד בעבודות מזדמנות כמו בייביסיטר ושיעורים פרטיים".
עוז אוחיון יתחיל הבוקר את שנתו האחרונה בלימודי פוליטיקה, ממשל וניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון, ובמקביל יחל את השנה הראשונה בתואר שני במנהל עסקים עם התמחות במנהיגות חברתית. "מצד אחד זה כייף לסיים סוף סוף את התואר הראשון, אבל אני ממוקד מטרה ומבחינתי זה רק עוד שלב בדרך. החלטתי להתחיל מייד את התואר השני כי אני בשוונג של הלימודים, אני מעדיף שלא להפסיק כדי שלא ארגיש אחר כך שאני לא רוצה לחזור ללמוד".
אוחיון אמר שהוא לא חש התרגשות לקראת פתיחת השנה האקדמית, אלא ציפייה. "התואר הראשון הוא מאוד חווייתי, לומדים חמישה ימים בשבוע ולמעשה לומדים ביחד כל יום, כל היום. לתואר השני לומדים הרבה פחות בשבוע, בדרך כלל הסטודנטים כבר עובדים במשרות מלאות, אנשי משפחה, כך שאני מצפה בעיקר לדעת איך זה הולך להיות".
לפנייה לכתב/ת 
