דיווחים ראשונים: נגיפי השפעת החלו לתקוף בישראל
נתונים חדשים של משרד הבריאות מצביעים על הדבקות ראשוניות בנגיף השפעת. עלייה חלה גם בדלקות ריאות אך מספר ההדבקות עדיין נמוך מהממוצע לעונה. בינתיים הישראלים ממהרים להתחסן ומעל חצי מיליון קיבלו את הזריקה נגד שפעת
השפעת כבר כאן: נתונים ראשונים של משרד הבריאות מצביעים על הדבקות ראשוניות בנגיפי השפעת. עם זאת, התחלואה עדיין נמוכה מהממוצע לעונה. בינתיים מדווחות הקופות על הצלחה בהיענות לחיסון, עם מאות אלפי ישראלים שכבר קיבלו את הזריקה נגד שפעת בחודש האחרון.
ניטור התחלואה בשפעת ומחלות דמויות שפעת מגיעות למשרד הבריאות באמצעות תחנות ניטור של קופות החולים מכבי וכללית, והמעבדה המרכזית ונגיפים בתל השומר. מהדו"ח הראשון לשנה זו, עולה כי נגיפי השפעת הגיעו לישראל.
מבדיקות המעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר, דווח על מספר מאושפזים אצלם נמצאו זן B של השפעת. זן זה נמצא בתרכיב החיסון הניתן בכל קופות החולים. לא ברור אם המאושפזים היו מחוסנים. עם זאת, גם אם קיבלו את החיסון, הוא מתחיל להגן על הגוף רק כעבור 3 שבועות. במעבדות קופות החולים כללית ומכבי עדיין לא נמצאה עדות להימצאות הנגיפים בדגימות.
גם שאר מחלות החורף החלו לתת את אותותיהן: חלה עלייה בתחלואה בדלקות ריאות בכל קבוצות הגיל. אלה כוללים דלקות ריאות חיידקיות ונגיפיות. הן בקופות החולים והן בחדרי המיון נצפתה עלייה מסוימת באחוז הביקורים בשל דלקות ריאות מבוגרים. עם זאת אחוז הביקורים במיון ילדים נמוך ומצוי עדיין מתחת לממוצע הרב שנתי.
בינתיים, הישראלים ממהרים להתמגן: עד לתאריך 15 באוקטובר, התחסנו כ- 558 אלף ישראלים נגד השפעת העונתית. מדובר בכ-6.5% מכלל אוכלוסיית ישראל. עם זאת מדובר בירידה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אז התחסנו 7.8% מהישראלים. הכיסוי החיסוני של תינוקות וילדים בני 6-59 חודשים מגיע לכ-5%, בהשוואה לכ-6% באותה תקופה אשתקד.
ומה קורה בעולם? באירופה דווח על פעילות שפעת נמוכה, אולם כבר מדווחים מאושפזים במדינות היבשת השכנה לנו, עם שפעת מסוג A וסוג B, שניהם נכללים בחיסון. בארה"ב פעילות השפעת גבוהה יותר, כאשר כ-18% מהדגימות מהמאושפזים נמצאו חיוביות לשפעת, רובם מזנים A, ומיעוטם מזני B, כולם נמצאים בחיסונים שבכל הקופות בארץ. בכמה מדינות בארה"ב כבר דווחו על מקרי תמותה מהשפעת.
בקופות החולים בישראל החלו את מבצעי החיסונים בתחילת החודש. בשירותי בריאות כללית הוזמנו השנה מיליון ו-100 אלף חיסונים, במכבי הוזמנו 452 אלף חיסונים,במאוחדת הוזמנו 250 אלף חיסונים ובלאומית 115 אלף.
בכל הקופות הבטיחו כי במידה שתהיה היענות גבוהה מהמלאי להתחסנות, יוזמנו חיסונים נוספים לכל מבוטח שירצה להתחסן. בינתיים שמים בקופות דגש על חיסון אוכלוסיות בסיכון: ילדים עד גיל 12, נשים בהריון ויולדות, קשישים וחולים במחלות כרוניות.
מה גורם למחלת השפעת?
שפעת עונתית היא הגורם הוותיק והמשמעותי ביותר בתחלואה בשפעת בכלל ברחבי העולם, והמחלה מוכרת עוד מתקופת היפוקרטס, שתיאר התפרצות שפעת לפני 2,400 שנים. מאז סבל העולם כמה גלי מגפה, ואלה קטלו רבבות ברחבי העולם.
שפעת נגרמת מווירוסים ממשפחת אורתומיקסו, ובהם אינפלואנזה A B C. לאחר ההדבקה בווירוס משתכפל הנגיף בתוך שבוע, ואז פורצים הסימפטומים. אלה כוללים כמעט תמיד חום גבוה, כאב ראש, כאבי שרירים ועייפות. תסמינים אחרים כמו נזלת, כאב גרון, או תחושת לחץ בחזה שכיחים פחות בשפעת.
כיום ארגון הבריאות העולמי מאתר מבעוד מועד כמה סוגי נגיפים, ומהם מופק מדי שנה חיסון מעודכן לשפעת, המגן מפני שלושה או ארבעה תתי-זנים של המחלה.
מה ההבדל בין שפעת להצטננות?
שפעת שונה לחלוטין מהצטננות מבחינת הפעולה בגוף, אם כי לעיתים התסמינים דומים. הצטננות היא המחלה השכיחה ביותר בעולם, והיא נגרמת מווירוס רינו-וירוס.
ההדבקה נעשית באמצעות רסיסי רוק ונזלת, ולאחריה מתחיל הנגיף להשתכפל בתוך 12 שעות. המחלה מתחילה לתת את אותותיה בהדרגה במהלך חמישה ימים מההדבקה הראשונית.
מה הם תסמיני השפעת?
התסמינים לרוב קלים וכוללים בעיקר נזלת צלולה, עיטוש וגרון כואב. במקרים קשים יותר עשויים להתלוות סימני עייפות, חולשה, כאב ראש, איבוד תיאבון וכאבי שרירים. בניגוד לשפעת, הצטננות איננה מלווה בחום. אין כל מרפא להצטננות מלבד מנוחה, תרופות להקלת נזלת ואף סתום, שתייה מרובה ושמירה על היגיינה.
מדוע השפעת גורמת לתמותה?
ברובם המכריע של המקרים מדובר בסיבוך של דלקת ריאות. בלא אבחון וטיפול מוקדם עלולה דלקת הריאות להסתבך עד לאי ספיקה נשימתית. זיהום זה עלול להיות כרוך בזיהומים נלווים, הדורשים לא רק טיפול ב"טמיפלו" אלא גם טיפול אנטיביוטי, הניתן לעתים בעירוי.
אצל חלק מהנפטרים נמצאה תופעה שבה הגוף מגיב "הפוך" לנוכחות נגיף השפעת: התהליך הדלקתי שנוצר ונועד להילחם בנגיף השפעת מתחיל לתקוף את גוף החולה עצמו ומוביל לקריסת מערכות.
בספרות הרפואית יש דיווחים שלפיהם הווירוס עלול לגרום לסיבוכים נוספים, נדירים יותר, ובהם דלקת של שרירי הלב, דלקת ברקמת המוח (אנצפליטיס), זיהום מפושט בדם, פרכוסים, דלקות שרירים ומצב של הלם ספטי, שמתבטא בנפילת לחץ דם ובפגיעה רב מערכתית בכל רקמות הגוף.
בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בשיעור האשפוזים בעולם וגם בישראל עקב תחלואת השפעת, זאת בזכות החיסונים. מנגד, דיווחים בעולם הראו כי מקרי תמותה רבים עקב סיבוכי השפעת נמצאו אצל אלה שלא היו מחוסנים, בהם יולדות שנפטרו מהמחלה ותינוקות.
כיצד נבחר הרכב החיסון לשפעת?
תהליך ייצור החיסונים לשפעת מתחיל כשנה עד שנה וחצי לפני מועד שיווקם. על סמך התצפיות מהחורף האחרון נאספים נתונים על נגיפי השפעת העמידים שתקפו את אוכלוסיית כדור הארץ ועל פי הם נבחרים שלושה עד ארבעה הנגיפים שגרמו למרבית התחלואה. אלה יורכבו בייצור החיסון הבא.
מה מכיל החיסון השנה?
החיסון בזריקה הכיל שלושה זני נגיפים מומתים, בהתאם לשכיחותם בחצי כדור הארץ הצפוני, ואילו החיסון המכיל ארבעה זנים מכיל זן נוסף של נגיף השפעת.
כיצד פועל החיסון בגוף?
לאחר הזרקת החיסון, המערכת האימונולוגית מתחילה לייצר נוגדנים – אלה החיילים שאמורים לזהות את החיסון המכיל וירוס מומת, כאילו היה וירוס חי. לאחר תהליך הזיהוי, עומדים הנוגדנים "על המשמר" ובכל הדבקה בשפעת הם מתעוררים לפעולה ומזעיקים את מערכת החיסון של הגוף שתוקפת את הווירוס כבר בראשיתו. כך הווירוס מושמד עוד לפני שהצליח להשתכפל בגוף ולגרום למחלה.
האם החיסון מגן באופן מוחלט נגד מחלה?
חיסונים אינם תמיד מעניקים הגנה של 100% מפני הדבקה. גם הגנה חלקית ההופכת מחלה מקשה וקטלנית ל"קלה" עד "מתונה" מעידה על כך שהחיסון יעיל. כך למשל, החיסון לאבעבועות רוח הפך את המחלה שהייתה פעם קשה ואף גורמת לתמותת ילדים – למחלה קלה.
איך אפשר להפחית את סיכויי ההדבקה בשפעת?
כדי למזער את סיכויי ההדבקה כדאי להקפיד להתעטש אל המרפק ולא אל כף היד. בנוסף, מומלץ לחטא את הידיים, הצעצועים והידיות, גם לאחר היציאה מהשירותים וגם לאחר התעטשות.
האם יש צורך במתן אנטיביוטיקה במקרה של שפעת?
אנטיביוטיקה פועלת אך ורק על חיידקים, בעוד ששפעת נגרמת על ידי נגיפים. עם זאת, קיימות שלוש תרופות לשפעת אותן ניתן לקבל בתחילת המחלה,
כשהשכיחה שבהן ניתנת בכדורים ונקראת "טמיפלו".
תרופה זו, המעכבת את שכפול הנגיף, ניתנת כאמור בתחילת המחלה, במקרה שהרופא התרשם כי אכן קיים חשד סביר לשפעת במטופל השייך לקבוצות הסיכון: ילדים מתחת לגיל שש, קשישים ונשים בהריון.
מתי יש לפנות לרופא?
- במצב של חום ממושך מעל חמישה ימים
- כאשר ישנן הקאות מרובות בכל ניסיון שתייה.
- בכל מצב של קוצר נשימה המתבטא בכיחלון בשפתיים, נשימת יתר (בתינוקות: מעל 50 נשימות בדקה, בילדים מעל 40 נשימות בדקה, במבוגרים מעל 20 נשימות בדקה).
- בכל מצב של הופעת חום עם פריחה נקודתית אדומה על העור שאינה נעלמת בלחיצה או מתיחה של העור.
- כשמתרחשת ירידה במצב ההכרה, בלבול, חוסר יציבות בהליכה או חוסר תחושה בחלק כלשהו בגוף או בפנים.
כל מה שצריך לדעת על החיסון לשפעת. צפו:
ד"ר איתי גל הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet
לפנייה לכתב/ת 
