שנה לבחירות המקומיות: מי ישמור על הראש
רון חולדאי בטוח ויציב. יונה יהב מעודד מהסקרים. ניר ברקת עוד לא החליט אם יילך לפוליטיקה הארצית. רוביק דנילוביץ' ניצב ללא מתחרים. שנה לבחירות המקומיות, נראה שבירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע הכול תלוי בראש המכהן. על רקע פרשות השחיתות - האם יש צורך להגביל את הכהונה?
30 באוקטובר 2018. זה המועד שנקבע לבחירות המקומיות לרשויות ולמועצות המקומיות. שנה לפני, בדקנו את מצבם של ראשי הרשויות בערים הגדולות, מי מתעתד להתמודד מולם והאם יש בכלל סכנה לכסאם.
חיפה: לא מטילים את יהבם
כשהוא מכהן בקדנציה השלישית שלו, מעמדו של ראש העירייה יונה יהב נראה יציב מאי פעם. ואכן, פרשנים וסקרים בחיפה מנבאים כי יהב (73) ייבחר בעוד כשנה לכהונה הרביעית שלו. בבחירות הקודמות גרף 49.9% מקולות הבוחרים, מול 29.9% ליעקב בורובסקי, לשעבר ניצב במשטרה ובכיר במשרד מבקר המדינה. בורבוסקי פרש זמן קצר לאחר הבחירות. בשבועות האחרונים אמר כי אינו מתכוון להתמודד שוב.
בשנים האחרונות מנסה יהב לצלוח גם את המשוכה שלכאורה הייתה נקודת התורפה שלו – התדמית הציבורית כמי שכביכול לא עושה די כנגד התעשייה המזהמת במפרץ חיפה. ניצחונו במאבק המתוקשר על סגירת מכל האמוניה שיפר את מעמדו בתחום זה (אף שהחל כבר לפני שנים, הוא צבר תאוצה בשנה האחרונה). להתנגדות להרחבת בתי הזיקוק הוא הצטרף באיחור.
אז מי בכל זאת ירוץ מול יהב? ד"ר עינת קליש רותם (47), היא ראש סיעת "חיים בחיפה" ומתכננת ערים. זו תהיה הפעם השנייה שבה היא תתמודד. בבחירות הקודמות קיבלה 14.2% מהקולות. לדבריה, היא תתמקד בהתחדשות עירונית ובחידוש הכלכלה העירונית – תחום בו כלולים גם נושאי איכות הסביבה במפרץ חיפה. לדבריה, הסקר הכי טוב בעיניה הוא שיחות שניהלה עם מאות ואלפים מתושבי חיפה שהביעו בה תמיכה. בשנה האחרונה עלה שמה בעקבות חריגות בנייה שבוצעו בבניין שתכננה בזכרון-יעקב.
ד"ר איתי גלבוע (55) הוא איש מפלגת העבודה שהתמודד עצמאית בבחירות הקודמות וקיבל בבחירות האחרונות 5.5% מקולות הבוחרים. השבוע אמר ל-ynet כי עדיין לא החליט אם בכוונתו להתמודד על התפקיד.
שם נוסף שעלה הוא של איתמר צ'יזיק (60) אלוף-משנה במילואים ומי שהיה מנכ"ל קבוצת הכדורגל מכבי חיפה עד 2016, ועוד לפני כן עמד כ-10 שנים בראש חברת אתו"ס, חברה בת של עיריית חיפה האחראית על נושא התרבות, הספורט והמתנ"סים בעיר. צ'יזיק, שבין תפקידיו משמש גם כחבר דירקטוריון בערוץ 10, אמר השבוע כי הוא עדיין שוקל את צעדיו וטרם החליט אם יתמודד.
כדי לסלול את דרכו לניצחון נוסף, יהב - שהחליף במהלך הקריירה הפוליטית שלו ארבע מפלגות (היה ח"כ מטעם העבודה, נבחר לראשות העיר מטעם שינוי והירוקים, בהמשך עבר ל"קדימה" וכיום הוא איש מפלגתו של כחלון, "כולנו") - יצטרך להתגבר על הקרע עם המפלגות החרדיות, שנוצר בשנים האחרונות. הציבור החרדי בעיר, כמו גם הציבור הערבי, מהווה חלק גדול ממצביעיו המסורתיים. מה שעלול לשנות את המצב לרעתו של יהב יהיה הצבת מועמד מטעם אחת מהמפלגות הגדולות, ובהקשר הזה הוזכר שמו של סגן השר להגנת הסביבה, ירון מזוז מהליכוד.
שני שמות נוספים מעוררים עניין במסגרת ההיערכות לבחירות הבאות. האחד הוא עו"ד דוד עציוני (34), עוזרו של שר האוצר משה כחלון. עציוני, שהיה חבר בבחירות הקודמות ברשימת "מהפך לחיפה" של בורובסקי, עדיין לא הודיע רשמית על התמודדות. לאחר השריפה הגדולה בעיר, לפני שנה, מינה אותו כחלון להיות איש הקשר שלו עם העירייה במהלך פעולות השיקום. אם יחליט להתמודד, מעניין יהיה לראות במי מנאמניו יתמוך כחלון.
השם השני הוא ניר שובר (33), בעל בית קפה בכרמל ואושיית פייסבוק. בשנתיים האחרונות הוא מנהל קמפיין ברשת החברתית, בעיקר באמצעות אתרים כמו "חיפאים מצייצים". הוא מבטיח לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, לקדם תעסוקה שתחזיר את הצעירים לעיר, להקים מרינה ועוד. ססמת הבחירות שלו – אותה הוא מפרסם בסיום כל פוסט – "מילה של שובר".
תל אביב- יפו: אין עוד מלבד רון
שנה לבחירות ודומה שרון חולדאי יכול לישון בשקט. מעמדו של ראש העירייה שמכהן מאז 1998 נראה בטוח ויציב לקדנציה נוספת. אבל לפני בחירות, כמו לפני בחירות, בורסת השמות בעיר רוחשת. השם הבולט הוא זה של שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שטרם קיבל החלטות בנושא. "השר גדל וחי בתל אביב למעלה מ-40 שנה, קשוב לקולות של תושבי העיר על הצורך בשינוי בהנהגה", אומר אוהד יחזקאלי, יועץ התקשורת של אקוניס. "יחד עם זאת, בשלב זה, הוא לא קיבל כל החלטה שמשמעותה המעשית היא הכרזה על מועמדות לתפקיד ראש העירייה והקמת רשימה א-פוליטית שתוביל את תל אביב לעשור הבא. השר ממשיך בתפקידו כשר המדע ומוביל רפורמות גדולות מאוד ובכוונתו להמשיך ולשרת את הציבור הישראלי במישור הארצי".
מועמדים אפשריים מגיעים גם מתוך מועצת העירייה. סגניתנו של חולדאי, מיטל להבי (מרצ), טרם קבלה החלטה סופית בנושא, אולם גורמים בסביבתה אומרים כי הדבר קורץ לה. "היא בהחלט שוקלת את הנושא ברצינות", אמר גורם בסביבתה של להבי בשיחה עם ynet. "היא כרגע היא עסוקה מעל הראש בעניינים השוטפים ויש לה שנה לחשוב על זה".
מי ששקל התמודדות היה סגן נוסף, אסף זמיר (רוב העיר), אולם הוא החליט שלא לאחר שחולדאי אמר כי יתמודד שוב. "ברגע שחולדאי החליט לרוץ לקדנציה נוספת זה טרף את כל הקלפים וכרגע זה לא בא בחשבון", אמר מקורב לזמיר.
תל אביב היא כמעט מדינה בפני עצמה. לעיתים היא מנסה להתמודד עם בעיות ונוצר חיכוך עם משרדי הממשלה השונים, כך שמועצת העיר מנסה להוביל חקיקה עצמאית. כך, למשל, בנושא פתיחת המרכולים בשבת שבג"ץ קבע כי חלקם יוכלו להישאר פתוחים גם ביום המנוחה בהתאם לחוק העזר העירוני. כעת, יצטרכו בעירייה להיערך לאכיפת החוק, שטרם נאכף - וייתכנו מאבקים נוספים בנושא.
בתחום התחבורה מחפשים בתל אביב-יפו פתרונות שייקלו את גודש התנועה בתוכה ובנתיבי איילון. בעירייה מעודדים שימוש באופניים ותחבורה ציבורית, קידום פרויקט הרכבת הקלה שצפוי להסתיים בשנת 2021 ושימוש ב"אוטו-תל". חולדאי מנסה לקדם תחבורה ציבורית בשבת, אולם בעניין זה יש לו מחלוקת קשה עם שר התחבורה, ישראל כ"ץ.
החשש מבריחת צעירים בשל מחירי השכירות הגבוהים מטריד את העירייה שחוששת לאבד את האוכלוסייה הצעירה והיצרנית, וכן של סטודנטים ואומנים. כדי למנוע זאת, בעירייה, בין היתר, מציעים מלגות לסטודנטים וכן החלו בפתרונות שכירות בשכונות דרום העיר כדוגמת שכונת התקווה, שפירא ונווה שאנן. במקביל, החלו בעיר במיזם ל"שכירות ברת השגה", שבה עורכים הגרלות לדירות לשכירות ארוכת טווח במחירים מוזלים.
בעיה נוספת ומתמשכת היא קהילת הזרים ומהגרי העבודה שמונה על פי ההערכות כ-50 אלף בני אדם. חולדאי התבטא בעבר נגד אוזלת ידיה של המדינה, שגם אינה מאפשרת לפליטים לעבוד, בשל המתח שנוצר עם תושבי דרום העיר שסובלים מהפשיעה, הסמים והאלכוהול של האפריקנים ועבירות שונות מתחום האלימות והמין.
גורמים בעירייה מציינים כי בשנים הבאות יהיה צורך לאפשר ליוצאי אפריקה לעבוד במסגרת החוק וכן להכשירם במקצועות הנדסיים וחקלאיים, שיאפשרו להם לצאת להתפרנס מחוץ לגבולות העיר. "הדבר הזה יאפשר להם לצאת מדרום תל אביב ובכך הנטל יעבור לערים נוספות", אמר גורם בעירייה. "יש חשיבות רבה גם שלילדי הזרים יהיו אחוזי בגרות גבוהים והם יוכלו לצאת לעבוד בבוא היום בכל הארץ ולהשתלב. במקביל, חייבים לעזור כל הזמן לאוכלוסיה הוותיקה בדרום תל אביב, שבאמת סובלת".
ירושלים: מחכים להחלטת ברקת
בירושלים הרשמית הכריז עד כה רק אבי סלמן, יועצו של ניר ברקת לשעבר, כי יתמודד על ראשות העירייה ואף השיק בשבוע שעבר את הקמפיין שלו. סלמן לא יהיה המתמודד היחיד, אך כולם מחכים לאיש אחד: ניר ברקת.
ברקת, וזה לא סוד, שואף לפוליטיקה הארצית. הוא פוקד מאות אנשים לליכוד, משתתף באירועי המפלגה באופן קבוע ומארח בימי שישי סיורים לליכודניקים בירושלים. סביר להניח שלא יתמודד מול נתניהו על ראשות המפלגה, וירוץ בזירה הארצית רק אם הסקרים יבטיחו לו מקום בעשירייה הראשונה ותפקיד בכיר. אחרי הכל, לנהל עיר גדולה וענייה כמו ירושלים נחשב לאתגר רציני יותר מאשר משרד ממשלתי זוטר. יתרה מכך: כל עוד ברקת לא מודיע באופן רשמי על התמודדות בפריימריז הוא יכול להיות גמיש בהוצאותיו, וליהנות מהמעמד הלאומי והממלכתי של ראש עיר הקודש.
בינתיים, ברקת כבר פועל בשטח לקראת הבחירות בירושלים. יריית הפתיחה הייתה לפני כמה חודשים כשחתם עם החרדים מהזרם הליטאי הסכם על צביון השכונות בירושלים. כמו בתוכנית חלוקה, ההסכם עבר שכונה-שכונה והגדיר אלו אזורים מיועדים לאוכלוסיה חרדית ואלו אזורים לציבור הכללי, עד לרמת הגנים. יש הרואים בכך כריתת ברית בין הצדדים, ותנועת הצעירים "התעוררות" שאנשיה תמכו בברקת בבחירות הקודמות, מאיימת להתמודד מולו כנציגת המחנה הפלורליסטי.
בבחירות הקודמות ברקת כרת בריתות עם חסידות גור ועם נציג הפלג הירושלמי חיים אפשטיין. בזכות הבריתות האלו שפילגו את הקול החרדי הוא הצליח לגבור על יריבו משה ליאון בהפרש של כעשרים אלף קולות. בעיר שבוערת סביב סוגיית ההתחרדות, לכל מחנה ברור כי ניצחונו תלוי במועמד אחד, השאלה אם הוא יצליח להתאחד סביב מועמד אחד.
בדומה לבחירות הארציות, סוגיות יוקר המחיה, תעסוקה ומצוקת הדיור מעסיקים את רוב הירושלמים. אלו הבעיות המרכזיות שברקת לא הצליח לתת להן מענה בשתי הקדנציות האחרות, וסביר להניח שכל המועמדים לראשות העירייה ידברו בסגנון מפלגות כולנו ויש עתיד.
באר שבע: רוביק מאז ולתמיד
יש לו קואליציה רחבה, שבה 14 מנדטים הם שלו, בבחירות האחרונות זכה ל-92 אחוזי תמיכה ולא נראה שיהיה מי שיעז להתמודד מולו. זה תמונת המצב בגזרה של רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע בתשע השנים האחרונות, שנהנה מתמיכה אדירה אבל יודע שעקב האכילס שלו הן השכונות הוותיקות, שדורכות במקום. דנילוביץ', אם תהיתם, אומר כי אינו מתכוון לפנות לפוליטיקה ארצית.
מבחינת תרבות, חינוך ותעסוקה ומגורים נרשמה בבאר שבע התקדמות ניכרת, אך עדיין חלק מהעיר נתקע. בעירייה מסבירים כי החלו בשנים האחרונות ביישום תוכנית רב שנתית לשיקום וחידוש שכונות ותיקות, אך לאו דווקא רואים את התוצאות בשטח. תושבי המקום הוותיקים עדיין מתלוננים על פשיעה ברחובות, כאשר פעילותם של סוחרי סמים מהווה מטרד קשה.
לצד השכונות הוותיקות, דנילוביץ' מנסה להפוך את באר שבע למוקד משיכה עבור חברות הסטארט-אפ. הוא ינסה לשחזר את הצלחת סייאקטיב (CyActive) שממוקמת בחממת הסייבר של קרן ההון סיכון JVP במתחם ההיי-טק בבאר שבע, ונמכרה ביותר מ-60 מיליון דולר. ראש העירייה ינסה גם למשוך אוכלוסייה חזקה, אך חושש שמהנדסים ואנשי הקבע, אלה שיגיעו דרומה עם מעבר קריית התקשוב ויחידות המודיעין, לא יעברו לעיר אלא ליישובי הלוויין או ימשיכו להתגורר במרכז.
פיתוח תשתיות תחבורה הוא אתגר נוסף. במערכת הביטחון חוששים כי אם לא תפותח תחבורה ציבורית יעילה, באר שבע והסביבה עלולים לעמוד בפני גיהנום תחבורתי, וקריסה של תחנות הרכבת והאוטובוסים שלא יעמדו בכמויות האזרחים והחיילים שיזדקקו לשירותיה. אם לא די בכך, גם בגזרת שטחי המסחר ובעלי העסקים יש לו אתגר גדול. העיר משופעת בקניונים ואתרי קניות, אך רבים מהם סובלים שכן יכולת הקנייה מוגבלת. התקווה הגדולה היא המשך מעבר צה"ל דרומה וגידול האוכלוסייה.
להגביל כהונה?
נראה שגם בבחירות הקרובות ייבחרו ראשי רשויות לקדנציה שלישית, רביעית, חמישית ואף יותר. הצעות חוק שונות שעלו בשנים האחרונות להגבלת משך הכהונה לא זכו לרוב בכנסת, ובסקירת מרכז המחקר והמידע של בית המחוקקים צוינו כמה נימוקים נגד מהלך שכזה: "הגבלת משך הכהונה פוגעת בתהליך הדמוקרטי, הן בשל הגבלת המועמד לתפקיד ציבורי והן בשל הפגיעה בציבור הבוחר; הגבלת משך כהונה מחייבת אדם לפרוש מתפקידו ללא קשר לרמת הצטיינותו בתפקיד, ומונעת מהמצביעים את זכות הבחירה במועמד, אשר כבר הוכיח את יכולתו לבצע את התפקיד כראוי".
כמו כן, "הגבלת משך הכהונה מצויה בלב התהליך הדמוקרטי ומתבטאת למעשה בבחירות. חילופים תכופים של בעלי תפקידים ציבוריים עלולים ליצור א-סימטריה בידע ובמקצועיות בין נבחר הציבור לבין פקידות שהוא פועל מולה וקבוצות לחץ שונות בסביבתו".
ח"כ אילן גילאון (מרצ), שבעבר הגיש הצעת חוק להגבלת כהונה, הסביר בשיחה עם אולפן ynet כי "כוח אבסולוטי משחית בצורה רצינית מאוד. בעיקר בוועדות לבניין ערים יש מכבסה מאוד גדולה לשחיתות, כי אתה יכול להחליט שם כל מיני החלטות מבלי לתת להם הסבר. אנשים לפעמים מתפתים, ולא בכדי דווקא מתוך המקום הזה כל כך הרבה אנשים מסתבכים בפלילים, לכן אני אומר שכמה שפחות זמן יותר טוב".
גם סמי בר-לב, שכיהן בעבר כראש מועצת קצרין במשך 33 שנים ברציפות, מסכים שזה יותר מדי זמן. "בגלל הבירוקרטיה ובגלל הזמן שבין התכניות להגשמתן, לדעתי שלוש קדנציות זה דבר ראוי. ראש מועצה/עיר יכול בהחלט ליישם מדיניות, לקבוע יעדים, חזון שלו, להגשים מה שהוא יכול - וצריך ללכת הלאה".
לפנייה לכתב/ת 
