האוצר: העשירון התחתון משלם פי חמישה יותר מע"מ מהעשירון העליון ביחס להכנסה
לפי הכלכלן הראשי, בעוד שתשלום המע"מ ביחס להכנסה ברוטו ב-2015 עמד בעשירון התחתון על 29%, בעשירון העליון שיעורו היה 6% בלבד מההכנסות. עם זאת, לראיית הכלכלן הראשי, המע"מ כמעט ולא מגדיל את אי השוויון אם בוחנים את הדברים לפי הכנסה ממוצעת של אדם במהלך חייו
המע"מ מגדיל את אי השוויון ב-6%. כך עולה מסקירה שפרסם היום (א') הכלכלן הראשי במשרד האוצר. לפי הסקירה, מדד ג'יני לאי שוויון של ההכנסות ברוטו עמד על 0.414 ולעומתו מדד ג'יני בניכוי מע"מ (מההכנסה) היה גבוה יותר ועמד על 0.44. ככל שמדד ג'יני גבוה יותר (בין 0 ל-1) רמת אי השוויון גבוהה יותר.
המע"מ נחשב למס רגריסיבי, כלומר - שיעורו ביחס להכנסה של עניים גבוה יותר משיעורו אצל העשירים. כך לפי ניתוח הכנסות העשירונים לשנת 2015 (אז שיעור המע"מ עמד על 18% במשך רוב השנה עד שירד ל-17% כפי שהוא כיום), בעוד שתשלום המע"מ ביחס להכנסה ברוטו עמד בעשירון התחתון על 29% (1,190 שקל מתוך 4,089) שיעורו עמד על 10% בממוצע מההכנסות של כל העשירונים, ובעשירון העליון על 6% בלבד מההכנסות (2,920 שקל מ-51,240 שקל).
המע"מ מגדיל את אי השיוויון בישראל יותר מאשר במדינות אחרות
מהשוואה בינלאומית עולה שלמרות ששיעור המע"מ נמוך בהשוואה בינלאומית, בכל זאת הוא מגדיל את אי השוויון ביחס להכנסה השוטפת באופן משמעותי יותר במדינות אחרות שנבדקו. כך למשל בחינת תשלום מסי הצריכה ביחס להכנסה נטו בין העשירון התחתון לעליון בהונגריה הוא 1:2 ובאירלנד 1:3. בישראל הוא עומד על 1:5 (ביחס להכנסה הכספית ברוטו).
הסיבה לפער בין גובה המס הנמוך יחסית לבין אי השוויון הגדול היא דווקא חיובית - בסיס המס בישראל גדול יותר, כלומר בישראל ישנם פחות פטורים ממע"מ (בעוד שבישראל כ-80% מהההוצאה חייבת במע"מ סטנדרטי, במדינות שנחקרו כ-60%-40% מההוצאה ממוסה).
חשוב לציין כי פטורים ממע"מ נחשבים מבחינת ה-OECD לכישלון. גם בארץ, הפטורים ממע"מ זוכים לביקורת מקצועית מקצה לקצה - כמו למשל הפטור ממע"מ באילת שאינו משפר את מצבה של העיר, או הפטור ממע"מ על פירות וירקות שהופך את השוק לקרקע פוריה להון לא מדווח, אך לא מוזיל את המוצרים.
איך נכון לחשב הכנסה ממוצעת
אולם, לטענת הכלכלן הראשי, מאחר וההכנסה של אדם משתנה לאורך השנים וגם במהלך כל שלב (כמו למשל תקופת אבטלה), נכון יותר לבחון את השפעת המע"מ על הכנסה פרמננטית - ההכנסה הממוצעת לאורך חייו. מאחר וזה לא אפשרי, בחנו את השפעת המע"מ על הצריכה השוטפת, שמהווה לטענתם מדד טוב יותר.
בחינה כזו של אי השוויון מעלה כי המע"מ דווקא מס ניטרלי - כלומר כמעט ולא מגדיל את אי השוויון (מגדיל בפחות מאחוז אם להיות מדויקים). כך למשל בעוד שתשלום המע"מ ביחס להוצאה של העשירון התחתון עומד על 13%, עבור העשירון העליון הוא עומד על 11% ובממוצע עומד על 12%.