מנדלבליט שב ומדגיש: איסור חקירת ראש ממשלה - עיר מקלט לעבריין
היועץ המשפטי לממשלה הביע שוב עמדה נחרצת נגד היוזמה למנוע חקירת ראש ממשלה מכהן בגין עבירות "קלות": "פגיעתה של ההצעה בשלטון החוק היא קשה וחד-משמעית". על חקירות רה"מ נתניהו: "הן מתנהלות באחריות ובמקצועיות מתוך הבנה מלאה של המשמעות הציבורית"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חזר הבוקר (יום ג') על התנגדותו הנחרצת ליוזמת החקיקה של הליכוד למנוע חקירת ראשי ממשלה במקרה של עבירות שאינן קשורות לחשדות במין, אלימות, ביטחון וסמים עד תום כהונתם. במהלך הכנס "הייעוץ המשפטי והממשלה" של פורום קהלת בירושלים אמר מנדלבליט כי "תפקיד ראש הממשלה, התפקיד החשוב ביותר במדינה, יהפוך ל'עיר מקלט' עבור אותו עבריין".
מנדלבליט התבטא כבר אמש באופן נחרץ נגד יוזמת החקיקה ואמר באירוע התמחויות ארצי בתל אביב: "זה יוצר בעיה של שוויון בפני החוק ואנחנו לא רוצים להיות מדינה כזו. אין לי ספק שהדבר הזה יירד מסדר היום. זה לא נכון ולא ראוי ולא מתאים למדינה כמו שלנו".
בכנס הבוקר ציין היועץ המשפטי לממשלה כי "האמת צריכה להיאמר - עצם העובדה שצריך להסביר מדוע הדבר איננו מתקבל על הדעת, היא כשלעצמה איננה מתקבלת על הדעת. זוהי פגיעה מהותית בשלטון החוק, בעיקרון השוויון בפני החוק, ובאמון הציבור. המצב המשפטי הקיים במדינת ישראל משקף איזון עדין בין האינטרסים השונים הנוגעים לחקירה של נבחרי ציבור, ובהם ראש הממשלה".
מנדלבליט אמר עוד כי "הצעת החוק המתוארת נעדרת כל איזון. פגיעתה בשלטון החוק ובאמון הציבור - היא קשה וחד-משמעית. תוצאתה האפשרית היא ראש ממשלה מכהן, שעל ראשו רובצת 'עננת חשדות' בלתי מבוררת. חמור מכך - ייתכן כי שותפיו של אותו ראש ממשלה תיאורטי למעשה העבירה ייחקרו ואף יורשעו בדין באופן שמכתים אותם בצורה ברורה במעשה העבירה, בעוד שהוא עצמו ימשיך לכהן בתפקיד למשך פרק זמן משמעותי של מספר שנים. במדינה דמוקרטית שלטון החוק הוא אחד לכל אדם - מהאזרח הפשוט ועד לראש הממשלה. כך היה, וכך ראוי שימשיך להיות".
כמו כן התייחס היועץ המשפטי לממשלה לחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו ונבחרי ציבור נוספים. לדבריו, "החקירות מתנהלות באחריות רבה, במקצועיות רבה, מתוך הבנה מלאה של המשמעות הציבורית הכרוכה בכך. ההחלטות יתקבלו בסופו של יום על ידי, וזאת על פי המבחנים המשפטיים המקובלים – דיות הראיות להגשת כתב אישום והאינטרס הציבורי - ועל פיהם בלבד".
על ההפגנות המתמשכות בסמוך לביתו בפתח תקווה אמר היועץ המשפטי לממשלה כי "כפי שהבהרתי בשעתו ביחס להפגנות שנערכו בסמוך לביתי, אבהיר גם כעת ביחס לכל אלו המטילים ספק בשיקולים וביושרה של גורמי האכיפה - אנחנו לא ניתן לשום שיקול זר ולשום קולות לא-ענייניים להשפיע עלינו. מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל היא מערכת עצמאית, והיא פועלת כנאמנה של שלטון החוק ושל האינטרס הציבורי בלבד. בטקס כניסתי לתפקיד אמרתי כי אני ממלא תפקיד זה בחרדת קודש של ממש".
בדבריו התייחס מנדלבליט גם להחלטת הממשלה לאשר את "חוק הג'ובים" של שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. לפי החוק, ניתן יהיה להוסיף ללא מכרז משנים למנכ"לי משרדי הממשלה כמשרת אמון של מנכ"ל המשרד. לדברי מנדלבליט, "הובהר כי קיים קושי משפטי משמעותי, שיכול אף לעלות כדי מניעה משפטית, בהחלת שינויים אלו לגבי ועדות האיתור לאיוש משרותיהם של שומרי סף, בהם פרקליט המדינה, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, הממונה על ההגבלים העסקיים, מנהל רשות המיסים ואחרים. זאת משום שביחס למינויים אלו מתחייבת הגבלת מעורבותו של הדרג המדיני בתהליך האיתור. הממשלה קיבלה עמדה זו, ואותן משרות הוחרגו מהחלטת הממשלה".
הוא הוסיף בנושא זה כי "ערכנו הבחנה בין הקושי המשפטי העקרוני שגלום בהסדר נוכח ההרחבה המשמעותית של היקף המשרות בשירות המדינה הפטורות ממכרז לבין התניות קונקרטיות אותן דרשנו, שאי-עמידה בהן הייתה יכולה לעלות כדי מניעה משפטית. למשל, הדרישה כי משנה למנכ"ל המתמנה בפטור ממכרז לא יהיה ממונה על יחידות המשרד או על עובדי המשרד. משהתניות קונקרטיות אלו התקבלו, סברנו כי אין מניעה משפטית בהסדר הכולל שהוצע על ידי ועדת שקד-לוין בנוגע למינוי משנים למנכ"ל בפטור ממכרז, על אף הקשיים המשפטיים הגלומים בו".
מנדלבליט התייחס בדבריו גם לאפשרות הרחבת הייצוג הנפרד, כפי שנעשה בתגובת המדינה לבג"ץ בעתירה נגד חוק ההסדרה וכן בתיק פתיחת המרכולים בשבת והעתירות בנוגע למתווה הכותל. לדברי היועץ, "בתקופת כהונתי הסכמתי במקרה אחד לייצוג נפרד מלא של הממשלה, חוק ההסדרה, ואילו בשני מקרים אחרים – תיק המרכולים בשבת ועתירות הכותל – הסכמתי להביא במסגרת הודעת הפרקליטות את עמדת שר הפנים והרבנות הראשית. בשני המקרים הללו סברתי כי מדובר בגורמים בעלי זיקה חזקה לסוגיית מושא העתירות".
הוא ציין כי בימים אלה בוחן משרדו בשיתוף הפרקליטות אם יש מקום להרחיב אפשרות של ייצוג נפרד לרשויות מדינה. לדבריו, "נקודת המוצא חייבת להיות ייצוג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. משיחות שאני מקיים בעניין, אני יכול לומר שככלל – בקרב מרבית השרים – קיימת שביעות רצון מהיועצים המשפטיים של משרדיהם. השרים זוכים לייעוץ משפטי איכותי, ואנחנו פועלים כל העת כדי לשפר אותו. כאשר קיימות מחלוקות - מגיעים אליי להכרעה".
לפנייה לכתב/ת 
