מדרעי ועד מסתננים: פסקי הדין המרכזיים של מרים נאור

השופטת נאור. פסקי דין משמעותים בכל ערכאות השיפוט(צילום: יריב כץ)

מחר תסיים נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, כמעט 38 שנים במערכת המשפטית. היא החלה את דרכה כבר בשנת 1980 כאשר נבחרה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים, והגיעה עד לתפקיד המרכזי ביותר במערכת המשפט הישראלית. במהלך כהונתה בכל ערכאות השיפוט חתומה נאור על כמה מפסקי הדין המשמעותיים ביותר שהיו בארץ. 

בשנת 1994 נאור הייתה השופטת שחתמה את פסק הדין של 'משפט הבנקאים', שהרשיע בנקים ובנקאים מרכזיים שהיו אחראים לפרשיית ויסות מניות הבנקים שגרמה למשבר הכלכלי בשנת 1983. בשנת 1999 הייתה נאור אחת השופטות שהרשיעו את השר אריה דרעי בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

ב-16 השנים האחרונות מכהנת נאור בבית המשפט העליון ובשנים האחרונות היא חתומה על כמה מפסקי הדין החשובים והמשמעותיים במערכת המשפט. כך, למשל, פסק הדין שלה בנושא החוק למניעת הסתננות שקבע כי שהייה של מבקשי מקלט במשך 20 חודשים במתקן חולות היא לא מידתית ויש לבטל את החוק. בפסק דין נוסף שהיה לאחרונה בנושא מסתננים ומבקשי מקלט, קבעה נאור כי אסור להחזיק במתקני כליאה מסתננים שמסרבים להיות מגורשים למדינה שלישית. בעקבות פסק דין זה החלו הפגנות שבועיות מול ביתה בירושלים של פעילי ימין וחלק מתושבי דרום תל אביב.  

אחת הפסיקות החשובות והאחרונות של נאור היא פסק הדין בנושא גיוס תלמידי הישיבות, שבו קבעה נאור כי ההסדר שפוטר בני ישיבות מגיוס הוא מפלה ויש לבטלו.

נאור השבוע בכנסת, בפתיחת מושב החורף(צילום: אוהד צויגנברג)

הפגנות מול ביתה של נאור בשל פסק הדין בנושא המסתננים(צילום: אוהד צויגנברג)

נאור עם השופטים אסתר חיות וחנן מלצר(צילום: דוברות שרת המשפטים)