הרב הראשי: סירוב לבדיקת עובר בשבת - כמו רצח
על רקע הטרגדיה בבית החולים תל השומר, קובע הרב דוד לאו כי יש חובה הלכתית לציית להוראות הרופאים - גם במחיר של עבירה דתית. הוא נמנע מהתייחסות לגופו של מקרה, שפרטיו אינם מוכרים לו, אך הדגיש: כל יולדת וכל עובר הם במצב של "פיקוח נפש"
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הרב לאו הבהיר כי הוא אינו מתייחס למקרה המסוים שאירע בסוף השבוע האחרון, אשר פרטיו אינם מוכרים לו, אך ככלל - "חובה לציית לדברי הרופאים ולהנחיותיהם" משום ש"מצוות התורה כולן נדחות מפני חשש פיקוח נפש".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- אימה בארה"ב: "חלאה יהודית מסריחה, שתמות בתנורים"
- "הפעם הראשונה ששמרתי שבת": אמהות חילוניות במסע יהודי
- המטפחת כמשל: הדתיות שנותנות צורה לצעקה
לדבריו, בניגוד לחולים, בהם הפטור ממצוות דתיות מסוימות נקבע על פי חומרת מצבם הרפואי, הרי שאישה הרה נחשבת מיד עם תחילת הלידה כ"חולה שיש בו סכנה", ולכן מחללים עליה את השבת גם כאשר אין מדובר בצורך מיידי והדבר סובל דיחוי.
"ליולדת מותר לעשות כל מה שיניח את דעתה", הוסיף הרב, "אם היא רוצה עכשיו להתקשר או לנסוע במכונית בשבת כדי להזמין את הדולה או לאסוף את אמא שלה – מותר. כמובן שבחודש התשיעי כדאי להתארגן מראש עם בייביסיטר לילדים כדי שלא תצטרך להקפיץ אותם פתאום בשבת לכל מיני מקומות בדרך לבית החולים, אבל באופן עקרוני הכלל הוא שמותר לעשות כל דבר שירגיע אותה".
הרב הראשי ציטט מ"שולחן ערוך" כי מי שמנסה להתחכם ולהחמיר בהלכה במקרים כאלה של "פיקוח נפש", ואף אם פנה לרב בשאלה בעניין - "הרי הוא שופך דמים". על אחד הראשונים, מ"בעלי התוספות", שהיה חולה וצם ביום הכיפורים בניגוד הנחיית רופאו ומת, כתב הרדב"ז בחריפות כי הוא כמתאבד. לעומת זאת, על המזדרז לחלל שבת לטובת "חולה שיש בו סכנה" נכתב בהלכה - "הרי זה משובח".
הרב דוד לאו מודה כי האחריות לרסן את ה"עצבנות ההלכתית" של הציבור בנושאים אלה ולשכנע חולים להרפות מהעניין הדתי במקרה הצורך, מוטלת גם על הרבנים עצמם - והוא עצמו מקפיד להוות דוגמה אישית לכך. פעם אחת, סיפר, הלך בליל יום הכיפורים לבקר אישה חולה ולהגיש לה תפוח, משום שידע שרק כך היא תתרצה לאכול. במקרה אחר התנדב למלא בעצמו טופס רפואי בשבת, כדי לשכנע בני זוג להתחסן מפני חיידק אלים שתקף את בתם.
"אם מאשפזים אישה כ'הריון בסיכון גבוה' – זה לא סתם"
הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה (פוריות ורפואה על פי ההלכה), אמר גם הוא כי "חולה חייב לעשות כל מה שהרופאים אומרים לו". לדבריו, הוא אינו מכיר את המקרה המדובר, והוא מאחל למשפחה ש"הקדוש ברוך הוא ימלא חסרונם ויביא להם ברכה בכפל כפליים", אך הלקח לציבור הרחב, שאולי ימנע את הטרגדיה הבאה, הוא ש"אם מאשפזים אישה כ'הריון בסיכון גבוה' – זה לא סתם".
בורשטיין הוסיף כי כאשר רופא או אחות מבצעים פעולה רפואית מבלי להשאיר זאת לבחירת החולה, משמע כי הדבר נחוץ. "גם אישה עם צירים מוקדמים צריכה לבצע מוניטור בשבת", קבע, "אסור לה לקחת על עצמה סכנות כאלה, היא לא יכול להחליט ככה או אחרת. אנשים חייבים להבין שיש מצבים, או נשים בשנות הפוריות, שלא נקיים את כל המצוות כמו שאנחנו רגילים כל החיים – וזה בסדר".
את ההשתדלות שלו ב"חינוך" הציבור לכך הוא עושה, בין היתר, ביום הכיפורים: "לחולים שצריכים לאכול או לשתות אני מחלק חוברת עם סיפורים מהרב עובדיה יוסף זצ"ל על אנשים שלא שמעו לרופאים, צמו ונפטרו. יש שם גם תפילה שאפשר להוסיף במקום התענית. על מצוות התורה כתוב שאדם צריך לחיות בהם, ולא חלילה למות".
ועם זאת, כדי להגביר את אמון החולים שומרי המצוות במערכת בנושאים אלו, ממליץ הרב בורשטיין למרכזים הרפואיים "לדייק יותר בהגדרת 'פיקוח נפש', וכך יהיה לנו יותר קל לשכנע את הציבור שמותר לחלל שבת, לאכול ביום כיפור וכדומה". לרבני בתי החולים הוא קורא להטמיע בהם נהלים המונעים הפרות מיותרות של ההלכה.
לפנייה לכתב/ת 
