הסכם מכירת דירה שורבט על נייר. שופט: "המסמך מחייב"

לפני 7 שנים ביקש בעל דירה בחיפה למכור אותה וחתם מול רוכש על הסכם שנכתב על נייר אקראי. כעבור שנים הגיע המסמך להכרעה בבית המשפט

עו"ד טל רכטמןפורסם: 26.10.17 , 23:56

תזכורת לכך שכמעט כל מסמך חתום עלול להיות מחייב: בית המשפט המחוזי בחיפה אישר לאחרונה חוזה מכירת דירה שנכתב ונחתם על דף נייר שכותרתו "הסכם על רכישת דירה". השופט אברהים בולוס הכריע בתביעה בין הצדדים, אחרי שאחד הצדדים ערער על תקפותו של ההסכם.

במסמך ששורבט ב-2010 נקבע שהרוכש יקנה את הדירה ברחוב התורן בחיפה תמורת 40 אלף דולר, והתווסף לו נספח שלפיו המוכר קיבל 38 אלף שקל. שני הצדדים חתמו על המסמך, וכך גם עד שנכח במקום. כחודש לאחר מכן חתמו הצדדים גם על ייפוי כוח המתיר לרוכש לפעול בשם המוכר ברשויות. בסמוך לאחר מכן שילם הרוכש את החובות שרבצו על הדירה, שיפץ אותה ועבר להתגורר בה.

תביעה

בעל דירה הפסיד: השוכרים יישארו שנה נוספת

עו"ד אבישי אוסטרייכר

סעיף מורכב על הארכת חוזה שכירות לבית ברמת גן עמד במוקד מחלוקת בין בני זוג לבין בעלי הדירה, שביקש לפנות אותם. ביהמ"ש צידד בשוכרים

בעל דירה הפסיד: השוכרים יישארו שנה נוספת

השנים חלפו והרוכש מעולם לא השלים את יתרת התמורה. בסוף 2016 פנה אליו בעל הדירה ודרש ממנו להתפנות ולשלם לו שכר דירה. בתגובה הגיש הרוכש תביעה שבה ביקש מבית המשפט להורות על אכיפת הסכם המכר.

אבל המוכר התעקש שהמסמך המדובר לא היה הסכם מכר מחייב, אלא לכל היותר זיכרון דברים במסגרת משא ומתן שנזנח, ועובדה שלא נכתבו בו מועדי התשלום. לטענתו, התובע לא רכש את הדירה אלא שכר אותה, והתשלומים שצוינו בנספח הם בעצם דמי שכירות לשנה הראשונה. בתביעה נגדית הוא דרש דמי שכירות של 141,625 שקל. מכל מקום, גם בהנחה שנחתם הסכם מחייב, הוא דרש לבטלו משום שהרוכש לא שילם את מלוא התמורה.

בפסק הדין ציין השופט אברהים בולוס שעקרון ידוע בדיני חוזים הוא שזיכרון דברים ייחשב הסכם מחייב כל עוד הכתוב בו והתנהגות הצדדים מעידים על רצינות לגבי העסקה והוא כולל פרטים חיוניים. הוא הפנה לסימנים רבים שתומכים בכך במקרה הנוכחי: הכותרת של המסמך העיקרי, החתימות ו"העדר כל זכר לכוונה עתידית לערוך הסכם פורמאלי".

לכך מצטרפות הפעולות של סילוק החובות והשיפוץ, ותשלום חלק מהתמורה. בהקשר זה קבע השופט שהטענה שמדובר בהסכם שכירות לא נתמכה בשום ראיה, ואינה משתלבת עם המסמכים שנחתמו. נקבע שהעובדה שלא סוכם על מועדי תשלום לא פוגעת בתוקף המסמך, מאחר שניתן להשלים אותם.

השופט בולוס ציין שאמנם התובע ישב בחיבוק ידיים מבלי לשלם את מלוא התמורה, ואיחור כה משמעותי נחשב הפרה יסודית המאפשרת לבטל את החוזה, אולם קביעה שיפוטית על ביטול כפופה תמיד לשיקולי צדק. כדי לבטל הסכם, הבהיר, יש להודיע על כך במפורש ולתת למפר אורכה לתקן את ההפרה, והודעה כזו לא נמסרה לתובע.

מכל מקום, בכך שהנתבע אפשר לתובע לשבת כל השנים בדירה מבלי לשלם, הוא למעשה העניק לו "שהות ללא הגבלת זמן לביצוע התשלום". נקבע שהרוכש הצהיר שהוא מוכן לשלם למוכר את מלוא התמורה, אך זה חסם את ניסיונו לתקן את ההפרה. עמדה זו, קבע השופט, "לוקה בחוסר תום לב".

לפיכך התקבלה התביעה העיקרית ונקבע שנחתם הסכם מכר מחייב. הנתבע חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.