כמו ג'ט לג: השפעת שעון החורף על הגוף
איך הגוף שלנו יודע מתי הגיע הזמן להתעורר ומתי צריך לישון? רמז: המידע מגיע מבפנים ולאו דווקא קשור לאור וחושך, למשל. רגע לפני שעון החורף, זה הזמן להפנות את הזרקור פנימה ולבדוק איך הזזת המחוגים משפיעה על הגוף שלנו. חוקרת השעונים הביולוגיים אורנה אבירם מסבירה
לא רבים מודעים אליו, אבל אצל כל אחד ואחת מאיתנו מתקתק שעון ביולוגי פנימי שאחראי לתזמן בשעות קבועות את כל הפעולות הפיזיולוגיות שלנו, בהן ההירדמות, היקיצה, ואפילו הרעב והשובע שאנחנו מרגישים.
הלילה (בין שבת לראשון) תעביר מדינת ישראל את השעון שעה אחת אחורה (ב-02:00 בלילה השעה תהפוך ל-01:00), ותעבור לשעון חורף, שיסתיים ב-23 במארס 2018. אז כמובן שלחלקנו המעבר יאפשר לישון שעה אחת יותר בבוקר, עניין נחמד כשלעצמו, וכולנו מכירים את הימים שמתקצרים, החשיכה שיורדת מוקדם יותר ושעות הערב שמתארכות, אבל מה המעבר עושה לגוף שלנו וכיצד הוא משפיע על ההתנהלות שלנו כיצורים ביולוגיים?
חוקרת השעונים הביולוגיים אורנה אבירם התארחה באולפן ynet כדי להסביר מדוע הזזת השעון תכניס את כולנו למצב דמוי ג'ט לג (או אם תרצו - יעפת - על פי חידוש האקדמיה ללשון העברית), והאם המעבר הזה יזיק לבריאותנו או דווקא יועיל לה.
"השעון הביולוגי שלנו הוא מנגנון פנימי שמכתיב לנו מה השעה - כלומר, גם אם אנחנו לא רואים את השמש או לא רואים את השעון או את האייפון, עדיין יש מנגנון פנימי שאומר לנו שעכשיו בוקר או ערב", אומרת אבירם. "אם למשל היינו חיים במערה, ולא מקבלים שום אות של זמן מבחוץ, עדיין היינו הולכים לישון בשעות קבועות, קמים בשעות קבועות, אוכלים בשעות קבועות וכו'".
אז אם מזיזים לנו את השעון החיצוני זה משפיע על השעון הפנימי?
"הדרך הכי טובה להסביר את השעון הביולוגי היא באמצעות תופעת הג'ט לג", מסבירה אבירם. "אם למשל טסים לניו יורק, אנחנו מרגישים חוסר איזון, עייפים, לא מצליחים לישון, מרגישים איך הגוף שלנו מבולבל. זה בעצם השעון שלנו, שזוכר את הזמן של ישראל. אז זה גם מה שקורה כשעוברים משעון קיץ לשעון חורף, ולהפך".
אבל אנחנו מזיזים רק שעה, זה לא כמו לחצות את האוקיינוס ולהגיע לאזור זמן אחר לחלוטין, אז למה זה כל כך דרמטי?
"השינוי הוא לא דרמטי, אבל הוא שינוי חד", מסבירה אבירם. "להבדיל משינוי עונתי, למשל, שקורה בהדרגה, כאן יום אחד אתה מתעורר ו'זזת' שעה אחורה".
החדשות הטובות: המעבר לשעון חורף קל יותר לגוף
אולי תשמחו לדעת שלשעון הביולוגי שלנו קל יותר להתרגל להזזת השעה אחורה מאשר הזזתה קדימה - שמתרחשת במעבר לשעון קיץ. "הקושי להתרגל נובע מתכונות ביולוגיות", מסבירה אבירם. "רואים את זה גם על עכברי מעבדה. אנחנו 'מטיסים אותם לחו"ל' ומחזירים אותם על ידי שינוי משטר האורות, ורואים שיותר קשה להם להתרגל כשמזיזים קדימה את השעון".
ומה ההסבר לזה?
"הדבר קשור ככל הנראה למנגנון ההתעוררות שלנו. חוקרי שינה אומרים שכשאנשים משתמשים בשעון מעורר כדי לקום בבוקר הם למעשה קוטעים את מחזור השינה הטבעי שלהם וישנים פחות ממה שהם צריכים. בחורף, מסתבר, אנחנו צריכים לעשות את זה פחות".