הממשלה אישרה: תשוחרר לשימוש הרזרבה בסך 3.5 מיליארד
השרים אישרו את השימוש ברזרבה התקציבית ל-2018, לאחר שהאוצר דיווח כי הממשלה עומדת במגבלות ושניתן לשחרר את כרית הביטחון התקציבית. לפי חוק על הממשלה לדווח לוועדת הכספים עד ה-10 בדצמבר מהם השימושים שייעשו בכסף. נגידת בנק ישראל התנגדה בישיבה להפחתת מסים על חשבון עודפי גביית המסים שעומדים השנה על 16 מיליארד שקל
הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית את השימוש ברזרבה התקציבית המיועדת ל-2018 בסך 3.5 מיליארד שקל וכן את הנומרטור – הכלי שנועד לחייב את משרדי הממשלה שלא לחרוג ממסגרת התקציב – לפי תוכנית העבודה לשנים 2019-2021.
הממשלה דנה בשתי החלטות שהגיש משרד האוצר בנושא התקציב לשנים הבאות. תחילה הועלתה החלטה שתאפשר לאוצר להשתמש ברזרבה תקציבית שמיועדת לשנת 2018 בסך 3.5 מיליארד שקל – החלטה שמהווה את יריית הפתיחה במאבק סביב השאלות מה עושים עם הכסף, איזה משרד ממשלתי יקבל את דרישותיו התקציביות וכמה בדיוק. בנוסף, הציג האוצר לממשלה את תמונת המצב התקציבית הצפויה ל-2019-2021, לפיה צפוי "בור תקציבי" של 10.5 מיליארד שקל בשנה המרכזית אליה מתייחס הנומרטור – שנת 2019.
"2017 תהיה שנה מוצלחת לקופת המדינה". צפו בדברי נתניהו בישיבת הממשלה:
השלב הבא: להחליט לאן ילך הכסף
הרזרבה התקציבית ל-2018 בסך 3.5 היא רזרבה שביקש שר האוצר משה כחלון מראש הממשלה בנימין נתניהו לשמור בצד בעת הכנת התקציב הדו-שנתי הנוכחי, לשנים 2017-2018. מכיוון שהתקציב הנוכחי הוא דו-שנתי, נקבע בחוק כי על הממשלה לדווח לכנסת לא יאוחר מה-1 בנובמבר מהי תמונת המצב בתקציב, וזאת באמצעות דו"ח ההפרשים – דו"ח שמציג לממשלה האם היא עומדת במגבלות שנקבעו בחוק מבחינת הגירעון וההוצאה. במידה שכן, הרי שהיא יכולה לשחרר את רזרבת ההתאמות בסך 3.5 מיליארד שקל לשימושים אחרים לפי שיקול דעתה.
בהחלטת הרזרבה שהוצגה היום ואושרה בממשלה, עלתה תמונת מצב לפיה הממשלה עומדת במגבלות ושניתן לשחרר כרית הביטחון הזו, בסך 3.5 מיליארד שקל. על הממשלה, לפי חוק, להחליט מהם השימושים שייעשו בכסף, ולדווח זאת לוועדת הכספים עד ה-10 בדצמבר.
על הפרק נמצאים שימושים רבים שיוצגו כדרישות של משרדי הממשלה השונים. במשרד האוצר כרגע לא מכמתים את ההיקף הכספי הכולל של הבקשות, היות שהן טרם הוגשו, אך ניתן כבר עתה להסיק כי היקפן הכולל עולה על 3.5 מיליארד שקל.
השימושים שעומדים על הפרק כוללים בין היתר את הסכם הנכים, שכחלון הודיע לפני כמה שבועות כי יוקצה לו מיליארד שקל מתוך הרזרבה. על השולחן נמצאת גם תוכנית "נטו משפחה" של כחלון. חלקים ממנה כבר מתוקצבים לשנת 2018 בסך 2.5 מיליארד שקל, כולל 1.8 מיליארד שקל להגדלת נקודות זיכוי ו-700 מיליון שקל להורדת מכסים וביטול מס קנייה על בגדי תינוקות, הנעלה ומוצרי סלולר.
אולם נטו משפחה כוללת גם חלקים שתקצובם טרם אושרו, והם מיועדים להיכלל בבקשות לתקצוב מתוך הרזרבה. חלקים אלה כוללים העמדת התעריף המקסימלי של הצהרונים על 935 שקל לילד, בעלות של 900 מיליון שקל, וכן הרחבת מס הכנסה שלילי בעלות של 750 מיליון שקל. סכום הבקשה לתקצוב החלקים הלא מתוקצבים של "נטו משפחה" עומד, אם כך, על 1.65 מיליארד שקל.
בקשות נוספות שעל הפרק הן רפורמת הביטוח הסיעודי ממלכתי של שר הבריאות יעקב ליצמן, שעלותה איננה ודאית כעת, היות שהיא יכולה להסתכם ב-100 מיליון שקל, אך יכולה גם להגיע ל-2 מיליארד שקל. בקשה נוספת למימון מתוך הרזרבה נוגעת לקיצור ימי חופשות התלמידים בבתי הספר, של שר החינוך נפתלי בנט, שנאמדת בכ-400 מיליון שקל.
הבור התקציבי הצפוי ב-2019 עומד על 10.5 מיליארד
בנוסף, אישרה היום הממשלה את החלטת הנומרטור לשנים 2019-2021. מדובר בכלי תקציבי שאוסף תחזיות הוצאה והכנסה לשנים הקרובות ומחייב את משרדי הממשלה לא לחרוג מהמסגרת התקציבית שלהם בראייה רב-שנתית. זהו כלי חדש יחסית, אותו יזמו נתניהו וכחלון בשנת 2015 ושנכנס לתוקף ב-2016, במטרה לעגן את מדיניות הריסון התקציבי של הממשלה ולאכוף אותה על ההחלטות שהממשלה מקבלת לטווח הרחוק.
מאחר שתקציב המדינה נקבע באופן דו-שנתי, נוצר לעתים עיוות מסויים, וזאת משום שקל לקבל החלטות שיש להן עלות תקציבית נמוכה באחת מהשנתיים אליהן מתייחס התקציב, אבל נושאות עלות תקציבית גבוהה בשנים הבאות, שמעבר לשנתיים של התקציב הנוכחי. לכן הנומרטור מאפשר להציג נתונים לגבי היקף ההתחייבויות שיש לממשלה היום גם בשנים הקרובות, ובמקרה זה בשנים 2019-2021.
בנומרטור שהוצג לממשלה, השנה המרכזית היא שנת 2019, בה הגירעון צפוי לעמוד על 3.2% מהתמ"ג, בעוד שהגירעון המותר על פי חוק הוא 2.5%. האוצר עידכן כעת את הבור התקציבי שנוצר ב-2019 בעקבות החריגה בגירעון המותר מ-10.2 מיליארד שקל – הנתון שהיה ידוע במאי, ל-10.5 מיליארד שקל.
הרחבת הבור ל-2019 נובע ממספר סיבות, כולל מחויבויות חדשות שהממשלה נדרשת להן, פסקי דין, כמו פסק הדין בנוגע לתנאי המחייה של האסירים המחייב את הממשלה לבנות בתי סוהר נוספים, והעלאת השכר לשוטרים.
את הבור התקציבי בסך 10.5 מיליארד שקל יש למלא, לפי הנומרטור שהוצג ואושר היום בממשלה, באמצעות צמצום הוצאות וקיצוצים, בסך 5.5 מיליארד שקל, וכן באמצעות הגדלת הכנסות בסך 5 מיליארד שקל.
סך הוצאות הממשלה הצפויות לשנת 2019 הן 398.8 מיליארד שקל, בעוד מגבלת ההוצאה המותרת על פי חוק המסגרות היא 393.3 מיליארד שקל.
בנוסף, מצביע הנומרטור כי בשנת 2020 צפויות סך הוצאות הממשלה לעמוד על 413.5 מיליארד שקל בעוד מגבלת ההוצאה המותרת היא 407.2 מיליארד שקל. בשנה זו צפוי בור של 13.2 מיליארד שקל, שימולא על ידי קיצוצים בהוצאות בסך של 6.2 מיליארד שקל וגידול של 7 מיליארד שקל בהכנסות.
בשנת 2021 סך ההוצאות של הממשלה צפוי לעמוד על 428.6 מיליארד שקל, בעוד מגבלות ההוצאה המותרת לשנה זו עומדות על 420.7 מיליארד שקל. הבור התקציבי שייפער בשנה זו יעמוד על 14.5 מיליארד שקל. הוא יכוסה על ידי קיצוץ הוצאות בסך 8 מיליארד שקל וגידול בהכנסות בסך 6.5 מיליארד שקל.
היקף ההוצאות של הממשלה לשנים 2019-2021 הוא היקף המחויבויות הידוע נכון לעת הזו, בהנחה שבמהלך שנות התקציב הרלוונטיות לא יבוצעו שינויי מדיניות יזומים או כתגובה לאירועים חיצוניים.
עודפי גביית המסים השנה: 16 מיליארד שקל
בתוך כך עדכנו היום באוצר כי שנת 2017 נרשמו עודפי גביית מסים, המוערכים כרגע בכ-16 מיליארד שקל. מספר זה איננו סופי והוא נובע בין השאר מהכנסות מעסקת מובילאיי וכן מהכנסות שהתקבלו במבצע ההנחה על מס דיבידנד לבעלי חברות ארנק. האם ניתן יהיה להשתמש בעודפי גבייה אלה לכיסוי הבור התקציבי בסך 10.5 מיליארד שקל ב-2019? באוצר נוטים לחשוב כי לא ניתן להשתמש בהם למטרה זו מאחר שעודפי הגבייה יכולים לשמש להקלה חד-פעמית בתקציב ולא לכיסוי הבור כולו.
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הביעה בישיבת הממשלה התנגדות להפחתת מסים בתקופה הנוכחית: "בהינתן תמונת התקציב, ברור שהפחתת מסים בעת הזו, שתגרע מהיקף המסים בשנים הבאות, אינה עקבית עם עמידה ביעדים הפיסקליים בשנים הבאות... המשמעות היא, שבמידה שיופחתו המסים יהיה צריך, בהסתברות גבוהה, להעלותם כבר ב-2019. תנודתיות כזו בשיעורי המס אינה רצויה מבחינת המגזר העסקי, ואינה יכולה לסייע בהשגת יעדים ארוכי טווח שהפחתת מסים יכולה להשיג (למשל, עידוד התמריץ לעבודה)".
פלוג ציינה כי "אין סיבה להניח מראש ששוב יהיו הפתעות לטובה בעלות אופי חד פעמי בתקבולי המסים. אף על פי שבארבע השנים האחרונות ההכנסות היו גבוהות מן התחזית, הרי שאין צורך ללכת רחוק מדי בהיסטוריה כדי להיזכר בשנים שבהן חלה ירידה משמעותית בהכנסות, על רקע התפתחויות בכלכלה העולמית שהן אקסוגניות לחלוטין ואינן בשליטת קובעי המדיניות בישראל".
פלוג הוסיף כי להפחתת מסים תהיה היום תרומה קטנה בלבד להרחבת הפעילות במשק, והוסיפה כי הפחתה כזו צפויה לחייב את הממשלה לצמצם עוד את ההוצאות ביחס לתוואי המותר בתקציבים לשנים 2019 עד 2021. "כבר היום משקל ההוצאה האזרחית בתוצר נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית, ומקשה על הממשלה לתת מענה לאתגרים ארוכי הטווח שישפיעו על פוטנציאל הצמיחה של המשק בטווח הארוך", אמרה.
ראש הממשלה נתניהו אמר בישיבה: "הממשלה תקבל היום תחזית הכנסות מעודכנת לשלוש השנים הקרובות על פי חוק הנומרטור. אנחנו קבענו חוק מיוחד שמאפשר לנו לשלוט בהוצאות של הממשלה ומונע גירעונות עתידיים גדולים. אני חייב להגיד שישראל היא בין מספר המדינות המתקדמות, מספר מצומצם שלהן, שמשתמשות בכלי החשוב הזה.
"2017 תהיה ככל הנראה שנה מאוד מוצלחת לקופת המדינה, היא הכניסה יותר כספים מהצפוי. האתגר הגדול שלנו הוא להמשיך ולנהל את כלכלת ישראל באחריות ובזהירות, על מנת להמשיך את השגשוג תוך כדי שיתוף כל שכבות הציבור, ואנחנו נדון כמובן בזה עד סוף השנה ונצטרך להחליט איך אנחנו מטפלים ברזרבות שהצטברו".
שר האוצר כחלון אמר בישיבת הממשלה: "הצמיחה מחלחלת למטה ומהפירות נהנים העשירונים התחתונים יותר מהעשירונים העליונים. ככה נראית חברה בריאה עם חמלה שדואגת גם לאחר ולחלש".
לפנייה לכתב/ת 
