ג'ורדי הפסיק לעבוד מזמן

בתחילת העונה נפל דבר בכדורגל הישראלי ובמכבי ת"א בכלל. המנהל המקצועי, זה שעד לא מזמן ישב בכיסא מפנק יחד עם כוס תה ביציע ובנה מאחורי הקלעים סגל אחר סגל לאורך מספר עונות, נדרש להחליף את הג'ינס בטרנינג ולהתחיל לאמן. במילים אחרות - לאחרונה כשלת בתפקידך וכעת תצטרך לעמוד במקום הקשה, על במת הביקורת.

לג'ורדי קרויף יש המון מניות בהפיכתה של מכבי ת"א שוב למועדון צמרת הקורא תיגר על תארים כל שנה. הוא הטמיע שגרות ושיטות עבודה חדשות, ובעיקר עשה חריש עמוק בכל הנושא המקצועי במועדון. הבעיה היא שעשה זאת רק 3 שנים, והוא פה כבר שנה שישית. אז איך מכבי ת"א וקרויף בפרט הגיעו לסיטואציה שאינה בריאה באף מערכת? התשובה ברורה. קרויף שיחרר את הרסן, אבל לא לקבוצה שלו או לשחקנים. הוא שיחרר את הרסן בעיקר לעצמו. אין עוררין על כך שקרויף מבין ויודע כדורגל, אבל יש עוררין על כמה הוא משקיע וחושב כדורגל בשנים האחרונות.

ג'ורדי קרויף(צילום: עוז מועלם)

מכבי ת"א הייתה אמורה להיות היום "מיני באזל", הקבוצה הבכירה בליגה, זו שמשחקת באופן קבוע באירופה, מגדלת ומטפחת שחקנים ושאר קבוצות הליגה לוטשות עיניים אליה. התקציב מעולם לא היה הבעיה. למכבי יש בעלים אשר מוכן להשקיע סכומי עתק במונחים ישראלים, החל מצוותי אימון מעובים, טכנולוגיות חדשות, מתקנים משודרגים וכמובן תקציב שחקנים עצום. גולדהאר ויתר מקבלי ההחלטות במכבי יודעים שמשהו בדרך נעצר, משהו לא נותן למועדון הזה להשלים את חזונו של הבעלים. באופן טבעי הזרקור מופנה לקרויף. הוא זה שהיה אמון על המערכת המקצועית וגם קיבל את השבחים על שלוש העונות הראשונות. גולדהאר, בחוכמה מאוד פשוטה, החליט שג'ורדי לא יתחבא יותר מאחורי אף אחד. הוא יצטרך להתמודד עם ההחלטות שלו גם במקרה של כישלון. היו מספר החלטות מאוד תמוהות שקיבל קרויף במרוצת השנים, וניגע בבולטות:

1. זרים – הבעיה המהותית בעידן קרויף. פריצה, גרסיה, ראיקוביץ', קיארטנסון. אלו הארבעה היחידים אותם ניתן להגדיר כפגיעות טובות מקצועית. כל יתר הזרים שעברו כאן בשש שנות קרויף לא ראויים לאיזכור. זה מחדל! 4 שחקנים מתוך רכבת בלתי נגמרת של שחקנים שהגיעו לקבוצה ושלא הראו שיש בהם משהו מעבר לעוד שחקן ממוצע במקרה הטוב. כאשר מדברים על "חזון באזל", ניתן להבין מדוע הדרך לשם נעצרה. ללא שחקנים אשר מעלים את רמת הקבוצה אי אפשר להצליח, נקודה. קחו את ב"ש ותחסירו את אוגו, ווקאמה, ויטור והובאן. נראה לכם שהיא הייתה היכן שהיא היום?

כמו שנאמר בפתיח, הבעיה היא שג'ורדי הפסיק לעבוד, וחלק מכך זו גם הסקת מסקנות. בנושא זה המסקנה היא מאוד ברורה – אין לך טביעת עין לזרים, לכן תשקיע יותר שעות במעקב וצפייה אחר מועמדים, תשתף יותר גורמי מקצוע בהליך בחירת השחקן, תסתכל מסביבך על הליגה הקיימת ותראה איזה זרים ניתן לדלות ממנה. עלי מוחמד הוא דוגמה למה שקורה עכשיו. הרי הוא היה ב"קבוצת הבת" של מכבי. איך זה שאתה לא נותן לו אפילו צ'אנס, ובמקום זה אתה מביא שחקן כמו באטוקיו? לא מובן ולא סביר שאיש מקצוע לא רואה זאת ולא מפנים.

טינו-סוון סושיץ'. ג'ורדי לא פוגע בזרים(צילום: עוז מועלם)

2. קאדר ישראלים – הישראלים הבכירים נמצאים באירופה, זה נכון, הטובים בהם גם לא מעוניינים לחזור. אז מדוע שחקנים טובים בשוק המקומי שוחררו ממכבי? מדוע תמיד המבט הוא על כאלו שהתבססו בליגה ויצאו לאירופה? כי יש תקציב? הרי זו זילות לשמה. ישנם ישראלים טובים אשר שווים לפחות מקום בסגל, אך הם נמשכים לקבוצות אחרות או שנשארים בקבוצות שלהם (מי אמר חנן ממן?). אי הכרת השוק או חוסר שליטה בשוק זו אחת מהסיבות לכך שמכבי עדיין נכללת באותה רשימה עם ב"ש, מכבי חיפה ועוד. מכבי פשוט לא נותנת צ'אנס לשחקנים מקומיים, וכשנתנה, בזמן בו קרויף כן השקיע, אז קיבלה גם תוצאות חד משמעיות: ראדי, איינבינדר וטיבי הם הצלחות אשר נובעות משליטה בשוק הישראלים המקומי. מתי לאחרונה ראיתם שחקן ישראלי עובר למכבי מתוך הליגה?

3. הגישה – הכדורגל הישראלי ורמת הליגה חלשים לעומת אירופה, אבל עדיין אלה ליגה ושוק בהם צריך לעבוד כל הזמן על מנת להוביל לתוצאות הרצויות. כאשר הגישה של המנהל המקצועי היא "יהיה בסדר", אז הגישה של המועדון והקבוצה לא רצינית. לשחרר שני שחקני מרכז שדה כמו ראדי ואיינבינדר זו התוצאה של הגישה המזלזלת הזו, ועוד לשחרר אותם למתמודדת העיקרית על התואר. זה רק מחדד את הכעס על הזלזול והגישה.

4. תוכניות מגירה – למנהל מקצועי יש חובה לדאוג ולנהל את המטרות קצרות הטווח של המועדון ולהכין תשתית לתוכניות ארוכות טווח או בלתמ"ים שקורים. עד לפני 3 שנים הכל היה בסדר. מאמן עזב – יש כבר מאמן מוכן על הכוונת. שחקן בכיר עושה רעשים שהוא רוצה לעזוב – יש כבר שני שחקנים בכירים אחרים מוכנים להגשת הצעה. בפועל לא קורה כלום. מפארסת פאקו ועד לביזיון ארבלדזה, עזיבת זהבי, התבגרות הסגל - כל הדברים הללו פגעו במכבי בטווח הקצר ובטווח הארוך. למנהל מקצועי אמורים להיות הפיתרונות לדברים מסוג זה. לקרויף לא היו. כי הוא הפסיק לעבוד.

הבעיות האלו פוגעות בקרויף המאמן גם היום. זרים כמו סושיץ' ובאטוקיו הם דוגמה, קאדר ישראלים – לא הגיע אף שחקן ישראלי איכותי מתוך הליגה, הגישה. תסתכלו על התוצאות מול אסטנה וב"ש. תוכניות מגירה – נחכה לינואר.

מכבי ת"א נבנתה העונה בצורה לא ברורה. מרכז ההגנה לא קיבל חיזוק משמעותי, הקישור נבנה על שחקן איכותי אחד אך כזה שזמין חצי עונה כבר 3 עונות, הזרים לא ברמה של מכבי. החוסר בקשר מודרני זועק לשמיים (קשר 50:50 זר שיכול ומצליח להעמיד סטטיסטיקות יפות גם התקפית וגם הגנתית), שלא לדבר על קשר אחורי איכותי. הבעיות רבות, אך גם כאלו שאין קושי ממשי בלפתור אותן - צריך פשוט לעבוד. הכדור במגרש של קרויף. גולדהאר הניח אותו שם, כאילו אומר שמכאן הדרך מאוד ברורה ומצערת. לא תעבוד – לא תצליח – יותר לא תהיה פה.