שתף קטע נבחר
 

מצב הטבע: היעלים ניצודים וצבאי הנגב שורדים

1,151 צבאי נגב נספרו על ידי אנשי רשות הטבע והגנים באזור הנגב והערבה. הצבאים מצליחים לשרוד בטבע, אך בשנים הקרובות צפויים לסבול מצמצום באזורי המחייה הטבעיים. כ-200 יעלים נוביים נספרו בצפון מדבר יהודה ולמרות ההמלטות המרובות, יתכן כי ציד למטרות מאכל ומיעוט במקורות מים טבעיים עוצרים את הגידול במספרם

ברשות הטבע והגנים מקיימים בשבועות האחרונים מפקד אוכלוסין של חיות הבר במטרה לקבוע את מאמצי השימור וההגנה על אוכלי העשב הגדולים, ביניהם צבאי הנגב והיעלים הנוביים, הנתונים תחת איום בטבע המקומי.

 

1,151 צבאי נגב נספרו בימים האחרונים באזור הנגב והערבה על ידי אנשי רשות הטבע והגנים במחוז דרום בהשוואה ל-1,158 צבאים ב-2016.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

הצבאים שורדים אך שטחי המחייה מצטמצמים

ברשות מגדירים כי מצב האוכלוסיה נחשב ליציב, אך צבאי הנגב מוגדרים כמין שעתידו בסכנה, בעיקר עקב הפגיעה בבית הגידול הטבעי שלו.

 

"ספירת הצבאים שנה אחרי שנה מסייעת לנו לאמוד את השינויים של הצבאים בשטח, להעריך האם הפעולות שלנו לשימור והגנה על הטבע במהלך השנה משפיעות על מצבם ועל היכולת שלהם לעבור בין אזורי המחייה השונים שנקטעים עקב כבישים, חקלאות או תשתיות", מסביר ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום.

 

לפני כעשור תועדו 770 צבאי נגב ובשנת 2015 תועדו 877 צבאים. 2016 נחשבת לשנה הפוריה ביותר של הצבאים בעשור האחרון ונספרו בה 1,158 פרטים. האזור בו חל גידול בולט יחסית בצבאים שנספרו הוא נחל פארן, מערבית לכביש 40, בו נספרו 130 צבאים לעומת 118 בתקופה המקבילה אשתקד. האזור בו ירידה חדה במספר הצבאים הוא באזור נחלים קצב וחיון, בהם נספרו 130 צבאים לעומת 177 בשנה שעברה.

 

 (צילום: חן טופיקיאן, רשות הטבע והגנים) (צילום: חן טופיקיאן, רשות הטבע והגנים)
(צילום: חן טופיקיאן, רשות הטבע והגנים)

 

הצבאים בסימן עלייה, השטח הטבעי במגמת ירידה

ברשות קובעים כי בעשור האחרון תועדה מגמת עלייה ברורה במספרם. מדוע אם כן עתידם בסכנה? הפיתוח של האזורים הטבעיים בהם מצויים הצבאים, ציד בלתי חוקי, רעיית גמלים, כריתת עצי שיטה המהווים מקור למזון וצל לצבאים, כריית מחצבים, הקמת תשתיות לאורך קילומטרים רבים בשטח המחייה של הצבאים, פיתוח חממות חקלאיות ופעילות גוברת של מטיילים ואימוני צבא, מיעוט בגשמים ומקורות מזון. כל אלה חוברים יחד לאיום משמעותי על עתיד בתי הגידול של הצבאים וחיות בר אחרות.

 

על פי רשות הטבע והגנים, ברגע שתתגלה ירידה באוכלוסיית הצבאים, הדבר עשוי להעיד על פגיעה ביכולת השטח לקיים את הצבאים שמסייעים רבות בהפצת זרעים של צמחים ועצי שיטה בסביבה המדברית. כך לדוגמא, בשמורת הטבע עברונה שעדיין מתאוששת מאסון דליפת הנפט ב-2014 תועדו 246 צבאי נגב לעומת 231 אשתקד. צבאי השמורה עומדים בפני ריבוי איומים המקיפים את שטח המחייה שלהם וגם הצומח המקומי ממנו ניזונים הצבאים נפגע קשות.

 

 (צילום: גל ביסמוט, רשות הטבע והגנים) (צילום: גל ביסמוט, רשות הטבע והגנים)
(צילום: גל ביסמוט, רשות הטבע והגנים)

 

"העיר אילת הולכת ומתפתחת מהדרום, בצפון גדר הגבול עם ירדן סגרה את האפשרות של הצבאים לנוע צפונה, אזורי חקלאות חדשים מתוכננים לקום בקרוב באזור ושדה התעופה הבינלאומי שמוקם בסמוך ייצור מפגעי רעש ותאורה חזקים, תנועה רבה של אנשים וכלי רכב. לצבאים יישאר מסדרון ארוך וצר למעבר באזור", הוא מדגיש ומציין כי ברשות ימשיכו להשקיע משאבים בשימור הצבאים באזור. 

 

יעלי מדבר יהודה: יציבים אך מאויימים בציד

במדבר יהודה נספרו ע"י צוותים של רשות הטבע והגנים כ-191 עד 200 יעלים נוביים, ביניהם זכרים, נקבות וגדיים צעירים. על פי הספירה עולה כי מצבם של היעלים במדבר יהודה מוגדר כיציב, אך הם מאויימים בציד.

 

עמוס סבאח, אקולוג מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים מספר כי היעלים נספרים באמצעות תצפיות על מוקדי השתייה הטבעיים באזור עין סלבדורה ומוקדי השתייה המלאכותיים שהוקמו ע"י הרשות בטבע כדי לסייע ליעלים להתמודד עם כמות המשקעים הנמוכה באזור.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

מה עוצר את הגידול באוכלוסיית היעלים?

"היעלים הם פעילי יום הזקוקים למים וחייבים לשתות בכל יומיים לערך. לכן אנחנו מחכים להם בסמוך משעות הבוקר עד אחרי הצהריים", הוא אומר ל-ynet. "מקורות המים הולכים ומדלדלים בטבע ובתקופה הזו בעונת החיזור, ליעלים יש צבע פרווה בולט במיוחד. הזכרים עסוקים בחיזור אחרי הנקבות וניתן לראותם את הזכרים והנקבות יחד".

 

בספירות מתמקדים הפקחים באיתור הגדיים בעדרים. "מצב הגדיים מעיד על השרידות של היעלים מאחר וחלפה חצי שנה מאז ההמלטות. יעלות צעירות ממליטות בפעם הראשונה גדי אחד ועם התבגרותן הן ממליטות שניים", הוא מציין.

 

בספירה לשנת 2017 נספרו כ-191 עד 200 יעלים ולדברי סבאח, "העובדה שמספרם לא ירד הוא בשורה טובה. ראינו יעלים בריאים מבחינה פיזית וגם בשנה שעברה נספרו כ-200 יעלים. ציפינו כי עם ההמלטות מספרם יעלה השנה לכ-250 פרטים לערך והמצב הנוכחי מצביע על כך כי ישנן בעיה של שרידות של גדיים או גורם שפוגע בריבוי שלהם". 

 

 (צילום: אסף שלמה מזרחי, רשות הטבע והגנים) (צילום: אסף שלמה מזרחי, רשות הטבע והגנים)
(צילום: אסף שלמה מזרחי, רשות הטבע והגנים)
 

 

ניצודים למטרות מאכל

לדברי סבאח, אחת הבעיות המרכזיות שהולכות וגוברות בעשור האחרון הוא תופעת הציד למטרות מאכל באזור מדבר יהודה.

 

"הם ניצודים גם במעמקי המדבר וגם במצוקי מדבר יהודה ובספירות האחרונות אף תפסנו ציידים ביום כיפור שחיכו ליעלים על המצוק וצדו אותם בעזרת נשק חם", הוא מפרט ומעריך כי הדבר משפיע על התנהגות היעלים והתפשטותם במרחב המדברי. "מרביתם מתרכזים כיום באזור מצוקי מדבר יהודה ולכיוון ים המלח עקב לחץ הציד, התפשטות של יישובים אירעיים וקבועים באזור".

 

בשנת 2008 תועדו כ-250 יעלים במדבר יהודה ועד 2012 מספרם נע בין 144 ל-165 פרטים. ב-2012 נרשמה שוב עלייה ל-250 פרטים ובמשך כחמש שנים תועדו בין 106 ל-140 פרטים בלבד. ב-2016 תועדו כ-201 יעלים. ברשות מציינים כי בספירות הבאות יורחבו שעות הספירה כדי לנסות לאתר יעלים שמגיעים לשתות מים בשעות מאוחרות יותר.

 

בשבועות הקרובים אמורות להתבצע ספירות יעלים נוספות בשאר שטחי התפוצה שלהם וברשות מעריכים כי מספר היעלים כיום בישראל מונה כמה מאות פרטים ממדבר יהודה, עין גדי, מצפה רמון ועד הרי אילת. "ישראל נחשבת לאחד המוקדים האחרונים של היעלים הנוביים במזרח התיכון ואם לא נשמור עליהם, הם עלולים להיעלם", הוא מסכם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
צבאים ויעלים ספירה שנתית
צילום: shutterstock
מומלצים