נדחתה ההכרעה בשאלה איזה עמותות אינן זכאיות לפטור מס
ועדת הכספים תכריע תוך שבועיים אם ואיך לקדם הצעת חוק פרטית של ח"כי הקואליציה לצמצם את חוג הזכאים של העמותות שהתורמים להן יקבלו פטור ממס בשיעור 35% מגובה התרומה. מציעי החוק מבקשים לבטל את הפטור לעמותות הפוגעות בתרומותיהן במדינת ישראל ויהודי התפוצות בעולם ומשתתפות בקריאות לחרם נגדה ובכל מסע להגברת הדה-לגיטימציה לעצם קיום המדינה
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ביקש מחברי הוועדה ונציגי הממשלה לגבש תוך שבוע-שבועיים נוסח חדש לחוק שמנסה לצמצם את חוג העמותות שזכאיות לפטור ממס בשיעור של 35% בגין תרומתם. גפני עיכב את ההצבעה לקריאה ראשונה היום (ב') בתום ויכוח סוער בין תומכי החוק למתנגדיו.
משה גפני(צילום: מוטי קמחי)
הטבת המס מעוגנת בסעיף 46 בפקודת מס הכנסה. עד לפני שנתיים התקיים תנאי כולל לקבלת הפטור לפיו רוב הפעולות של העמותות הזכאיות לפטור מבוצעות לרווחת תושבי מדינת ישראל. הדקדקנות החלה בתקופת שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, בשינוי יעד העמותות הזכאיות בתנאי שפעילותן תהיה "בזיקה למדינת ישראל".
לפי הפרשנות הפוליטית של מהות השינוי - ברוח הקצנת המחלוקת סביב מדיניות ההתנחלויות - יהיו זכאיות לפטור גם עמותות שלא תואמות את הקטגוריה של "פעילות לטובת אזרחי ישראל". יוזמי התיקון האחרון טענו כי ההיגיון מחייב דווקא את הנוהל הקודם, אם הפטור בעצם מהווה מעין מימון של אזרחי המדינה לטובת הפעילות הציבורית של העמותות. בעיניהם, אזרחי ישראל לא צריכים לתרום למימון פעילות שאיננה מבוצעת לרווחתם.
לפיכך הוצע כעת לעגן בחוק שדי בעובדה שמטרת העמותות היא לממן פעילות המתבצעת בזיקה ישירה לאזרחי ישראל או של יהדות התפוצות - תוך ניצול ההזדמנות לשקף בחוק את מחויבות המדינה גם ליהודים ברחבי העולם - זאת כדי לשלול את הזכאות לפטור מעמותות שפועלות נגד המדינה ונגד עצם קיומה או פוגעות ביהודים בעולם בכלל.
"מה זה ארגון שפוגע במדינת ישראל?"
בדיון שנערך היום בכנסת נחשפה ועדת הכספים למלכוד שנוצר מההסתבכות בתיקונים שביקשו לרדת מהתנאי הכולל אשר התקיים עד לפני שנתיים. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) שאל אם הגדרת "יהדות התפוצות" היא גלובלית או חלה רק על זכאי חוק השבות. ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) שאל אם קהילות יהודיות מיסיונריות בעולם נחשבות לפוגעות ביהדות התפוצות.ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), מיוזמי החוק, אמר שהיה מוסיף בו כי לא תתקבל תרומה לעמותה התומכת בישראל אם יתברר שהתורם גם תומך במי שעוין יהודים. הוא טען כי זהו סוג של "דמוקרטיה מתגוננת", נוכח האמור בדברי ההסבר לחוק הזה שבמדינה דמוקרטית לא היה ניתן בכלל למנוע מעמותה כזאת להתקיים. ארז אורעד ממשרד האוצר שאל בהקשר זה למה בכלל הוסיפו את יהודי התפוצות לסיפור.
ח"כ רחל עזריה (כולנו) לא התפלאה למה לא מצליחים להגיע להסכמה על מה זה בכלל ארגון שפועל נגד מדינת ישראל. היא אמרה: "יש בחוק הזה גבולות גזרה שכולנו יכולים להסכים עליהם". גפני הלך בעקבות הרעיון שעלה מדבריה כשדחה את ההצבעה עד לאחר שכל הנוכחים יגבשו נוסחת פשרה מוסכמת.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
