שבר בקרסול: איך מזהים ומהו הטיפול?
איך מזהים שבר פריקה בקרסול, ממנו סובלים מאות אנשים בכל שנה, ומהן אפשרויות הטיפול? פיזיותרפיסטית הספורט עירית סמילנסקי והאורתופד ד"ר בנימין קיש מסבירים הכל על הפציעה הכואבת
שיקום אחרי ניתוח שבר במפרק הקרסול. לצפייה:
רבים מעוקבי ליגת ה-NBA נחרדו בחודש שעבר למראה התמונות של שחקן הכדורסל האמריקני גורדון הייוורד, שצולמו לאחר הפציעה שספג במהלך משחק של קבוצתו בוסטון סלטיקס. את הפגיעה של הייוורד - שפרק את הקרסול ושבר אותו - ניתן לזהות על פי העיוות האופייני שנוצר במפרק הקרסול שלו.
מפרק הקרסול הוא המפרק המחבר בין השוק לכף הרגל. המפרק מורכב משלוש עצמות:
עצם השוק (Tibia) היוצרת את הפטישון הפנימי (Medial Malleulus) ואת הפטישון האחורי (Posterior Malleulus); עצם השוקית (Fibula) שיוצרת את הפטישון החיצוני (Lateral Malleulus); ועצם הערקום (Talus) שמהווה את חלקו התחתון של המפרק.
מפרק הקרסול מיוצב על ידי מערכת רצועות התומכת במבנה הגרמי ומערכת גידים החוצה את הקרסול מכל צדדיו ומספקת יציבות דינמית למפרק.
שבר בקרסול מתרחש בתדירות יחסית גבוהה באוכלוסייה הכללית. המונח שבר בקרסול כולל בתוכו מספר רב של סוגי שברים, הנבדלים ביניהם בדרגת החומרה המושפעת מעוצמת וכיוון החבלה ומאיכות העצם של האדם.
השברים יכולים לכלול את העצמות (הפטישונים) מצד אחד של מפרק הקרסול, משני צדיו או בכל שלושת צדי הקרסול. כמו כן, עלול להיווצר "שבר פריקה", בו יש קריעה של הרצועות העוטפות את המפרק, בנוסף לשבר.
האבחנה ניתנת בד״כ לאחר צילום רנטגן במיון בבתי החולים או במוקד.
שבר פריקה מסוג זה מטופל בשלב ראשון על ידי החזרה של הפריקה ולאחריה ניתוח לתיקון השבר, על ידי פלטה וברגים, או מסמר תוך לשדי וברגים.
איך מטפלים בשבר בקרסול?
ההחלטה על סוג הטיפול - קיבוע בגבס או ניתוח, נקבעת על פי חומרת השבר וגורמים הקשורים במטופל (גיל ורמת הפעילות).
ככלל, בשברים בצד אחד ללא תזוזה, אפשר לבחור בטיפול שמרני בגבס, תוך מעקב שבועי כדי לוודא שעמדת השבר לא השתנתה. לעומת זאת, בשברים עם תזוזה בצד אחד או יותר, ובשברים עם פריקה, יש צורך בניתוח להחזרת העצמות למקומן ולקיבוען למניעת תזוזה חוזרת. הניתוח מתבצע בדרך כלל בהרדמה כללית או הרדמה ספינלית (הרדמה חלקית).
הטיפול הראשוני בשטח לאדם עם חבלה חמורה או חשד לשבר בקרסול, הוא קיבוע למניעת תזוזה של הקרסול, הרמת הרגל הפגועה, קירור עם שקית קרח עטופה במגבת ופינוי למוקד או מיון, לצורך ביצוע צילום רנטגן ואבחון הפציעה.
במוקד או במיון, האדם מופנה לצילום רנטגן להערכת חומרת הפציעה. במקרה של שבר המצריך ניתוח רצוי לנתח בהקדם האפשרי על פי מצב של הרקמות הרכות - עור וגידים מסביב לקרסול.
הטיפול הניתוחי
בחדר הניתוח מתבצעת חשיפת השבר, החזרה של העצמות שזזו למקומן וקיבוען על ידי מערכת של פלטה או מסמר תוך לשדי המותאמים למבנה הקרסול. אמצעי הקיבוע נועד להשגת יציבות טובה של התיקון הניתוחי, המאפשרת הפעלה מיידית של הקרסול ודריכה מוקדמת.
במקרים בהם במהלך הניתוח מאובחן חוסר יציבות בין עצמות השוק והשוקית, עקב קרע ברצועות המחברות ביניהן (רצועות סינדסמוזיס ), מוכנס בורג נוסף המקבע את שתי עצמות השוק. בורג זה גורם להגבלה קלה בתנועות הקרסול ולכן מומלץ להוציאו (בהרדמה מקומית) לאחר כשלושה חודשים, כאשר הרצועה מחלימה (Syndesmotic Screw ).
בעבר היה צורך בקיבוע בגבס לתקופה של כחודש וחצי לאחר הניתוח, ללא תנועה וללא דריכה. לאחרונה, חלה התקדמות עצומה בטיפול בשברים אלו עם התפתחות פלטות מחומרים חדשים, המותאמות באופן מדויק לעצמות הקרסול, מגבירות את היציבות ומשנות את מהלך הטיפול וההחלמה לאחר הניתוח. כיום, לאחר הניתוח אין צורך בקיבוע בגבס ללא דריכה, אלא ניתן להתחיל תנועה של הקרסול ולאפשר דריכה כבר לאחר שבוע.
השיקום
לאחר הניתוח, הקרסול נתמך בסד גבס למשך שבוע עד שבועיים, ובשלב זה אסורה דריכה. המטופל נעזר בשלב זה בקביים. לאחר הורדת הגבס מורכב על הקרסול מקבע פלסטי קטן, הניתן להסרה עצמית ומשמש להגנה על הקרסול - AIRCAST . עם מקבע זה ניתן לבצע תנועות בקרסול באופן מיידי, ולהתחיל לדרוך כשבוע עד שבועיים מיום הניתוח. התחלת הדריכה נעשית בתמיכה והדרכה של פיזיותרפיסט.
שיקום הקרסול - שלב ראשון
כשבועיים לאחר הניתוח מתחיל טיפול הפיזיותרפיה, במטרה להניע את הקרסול מהר ככל שניתן. הסיבוך השכיח לאחר קיבוע מפרק, עם ניתוח או בלעדיו, הוא אובדן תנועה במפרק המחלים. אובדן התנועה מתרחש עקב תהליכי הצטלקות והידבקות של הרקמות הרכות סביב המפרק, תהליך טבעי שמתרחש מיד עם סיום הניתוח ולכן עם סיומו, כאשר האדם עדיין מורדם, המנתח בודק את תנועות המפרק שקובע, ומחליט אלו תנועות ניתן לבצע מיד, מבלי לסכן את יציבות הקיבוע שהושג.
על פי בדיקה זו, המנתח מנחה את הפיזיותרפיסט. יציבות שהושגה בחדר הניתוח תאפשר הפעלה מוקדמת של המפרק על מנת למנוע נוקשות שלו. להפעלה המוקדמת יתרונות נוספים - היא מפחיתה נפיחות וכאב, שומרת על כוח השריר ומסייעת רבות לתחושת המטופל.
הטיפול בפיזיותרפיה כולל טכניקות שונות בהן חבישות להורדת נפיחות, הגמשת המפרק וחיזוקו, טיפול בצלקת המחלימה, הדרכה לפעולות יומיומיות וכן בניית תוכנית כושר לגוף כולו ללא מעורבות של הקרסול. בנוסף, יש חשיבות להתייחסות לטראומה הנפשית המלווה פציעות מפתיעות אלו. בשלב הזה נעשה שימוש בבריכה טיפולית, אשר מאפשרת הפעלה מהירה ללא נשיאת משקל.
שיקום הקרסול - שלב שני
לאחר כששה שבועות, כשהחיבור הראשוני כבר קיים, מטרת הטיפול היא הגעה לטווח תנועות מלא, חיזוק שרירים ועבודה על שיוויי משקל. במפרק הקרסול יש חיישנים שתפקידם לסייע בשמירה שיווי המשקל, שנפגעים בעת פציעות בקרסול. על מנת לשחזר את מיומנות שיווי המשקל, נעשה שימוש במשטחים לא יציבים לרבות "בוסו", "פטרייה", דשא, חול ועוד. בשלב זה מגבירים את הפעילות הכוללת לספורטאים - עבודה בחדר כושר בשילוב עם תרגול אירובי.
שיקום הקרסול - שלב שלישי
לאחר כשלושה חודשים השבר כבר יציב ומחובר. השלב הנוכחי כולל את המשך השגת היעדים הקודמים, עם תוספת פעילויות בהתאם לעיסוק המטופל בעבודה או בספורט. למשל - כדורסלן יתרגל באולם הכדורסל, וכדורגלן במגרש הכדורגל.
כדי שהמטופל יוכל לחזור ולהפעיל את המפרק במהירות האפשרית, מומלץ לקיים קשר הדוק בין המנתח לפיזיותרפיסט המשקם. קשר כזה עשוי לשפר את תהליך ההחלמה מבלי לסכן את יציבות הקיבוע, ולהתאים שיקום אישי שייתפר למידותיו של כל מטופל.
הטיפול הפיזיותרפי צפוי להימשך מספר חודשים לאחר הניתוח. מהלך ההחלמה שונה מאדם לאדם ותלוי כמובן בסוג השבר, בניתוח שבוצע ובאדם עצמו.
ניתן לצפות לחזרה לפעילות ספורטיבית מתונה לאחר כשלושה חודשים מהניתוח. מומלץ כי החזרה תתבצע באופן הדרגתי ותימשך על פני מספר חודשים.
ולמתעניינים בגורלו של גורדון הייוורד, על פי הדיווחים הוא נותח, וניתן להעריך כי הוא לא צפוי לשחק העונה. עם זאת, לאחר שיקום מפרך, הייוורד יוכל לשוב להיות כוכב גדול בליגה הטובה בעולם - וגם זו בשורה.
ד"ר בנימין קיש הוא סגן מנהל המערך האורתופדי בבית חולים מאיר. עירית סמילנסקי היא פיזיותרפיסטית מומחית בפציעות ספורט ואורתופדיה.
לפנייה לכתב/ת 
