ירדו למחתרת: מחאת הגיוס של הפלג הירושלמי נעלמה
עשרות חרדים קיצונים עדיין עצורים, החוק עדיין לא השתנה וכך גם עמדתו של מנהיג הפלג הרב שמואל אוירבך - שטוען כי השירות בצה"ל הוא "גזירת שמד". אבל אחרי שבועות של חסימות כבישים על בסיס יומי ברחבי הארץ - מחאת הגיוס פסקה. מה הוביל לכך?
שבועיים חלפו מאז פרוץ גל ההפגנות הנוכחי, ונראה כי מה שהחל במאבק אגרסיבי ובחסימות כבישים על בסיס יומי, נגמר בקול ענות חלושה. חסידיו של מנהיג הפלג הירושלמי הרב שמואל אוירבך הבטיחו בשמו מאבק חסר פשרות עד שאחרון העריקים ישוחרר, אך בפועל המחאה הסוערת חלפה ובמקומה הופיעו התקהלויות נקודתיות וספונטניות, שמאופיינות באיפוק יחסי ובמיעוט משתתפים, שהקשר בינן לבין הפלג הירושלמי וסוגיית הגיוס כלל אינו ברור.
ההסבר הקל והפשוט לרגיעה הוא דווקא טכני. לפני שבוע וחצי חזרו תלמידי הישיבות מחופשת החגים ("בין הזמנים") ומאז הם פזורים במוסדות התורה בכל הארץ, ומבלים את רוב שעות היום בבתי המדרש כך שאינם פנויים עוד להפגין. בימים הראשונים ללימודים דאגו ראשי המחאה להמשיך בחסימות הכבישים כדי להפריך את הערכות המשטרה ולהוכיח כי המאבק האידיאולוגי חזק יותר מכל אילוץ "גשמי". אך ככל שהזמן חלף המשימה הפכה לקשה יותר, ובאופן טבעי ההפגנות נחלשו ונעלמו מהמרחב הציבורי.
אולם מתחת לפני השטח התרחש דבר משמעותי יותר. בעוד שדוברי המחאה (ובהם שופרה, עיתון הפלג הליטאי "הפלס" - ק.נ) מתעקשים כי היא חיה ובועטת ומכריזים מדי בוקר על כך שהם מוכנים למסור את נפשם לשחרור תלמידי הישיבות העריקים, חלק מהפעילים הבולטים בשטח, אלה שאמורים להוציא את האלפים לרחובות, דווקא ירדו למחתרת. התוצאה: ההצהרות הלוחמניות של הרב אוירבך נמשכות, אך אין מי שיתרגם אותן למציאות בשטח.
הסבר נוסף לדעיכת המחאה הגדולה הוא הרצון של אנשי הפלג לשלוט בגובה הלהבות, להמשיך להוביל ולא להיגרר. כזכור, הסיבה להתחדשות ההפגנות בכל סבב שכזה הוא מעצרם של שני תלמידי ישיבה שבהוראת הרב אוירבך סירבו להתייצב בלשכות הגיוס גם לשם דחיית השירות. מדיניות הצבא היא שלא ללכוד באופן יזום את אותם עריקים, ומי שבכל זאת נעצרו עוכבו בכלל על עבירות תנועה, כך שלמשטרה האזרחית לא הייתה אפשרות אלא להסגירם לידי הצבא.
כך למעשה התפרצה המחאה נגד חוק הגיוס בכל פעם מחדש: מפגינים נעצרו, חלקם התגלו כעריקים ונכלאו ככאלה, ההפגנות התעצמו, המעצרים התרחבו – וחוזר חלילה, בכדור שלג שאיש אינו יכול לעצור.
הסיבה לשיתוק המסוים שאוחז בקרב מארגני המחאה היא כפולה. החשש להסתבך בפלילים הוא רגש אנושי-טבעי גם כשמדובר באנשי הפלג הירושלמי. מלבד עשרות העצורים בהפגנות, הפעילים רואים גם את עמיתיהם, בכירי עיתון "הפלס", כשהם שקועים עד צוואר בפרשת האיומים והסחיטה נגד חברות מסחריות שמסרבות לפרסם בו. הפעילים מאמינים כי רשויות החוק מבקשות להגיע הכי קרוב שאפשר לרב שמואל אוירבך על מנת להלך אימים על סביבתו – ומתחבאים מתחת לרדאר. בימים האחרונים נוקטים הפעילים משנה-זהירות בכל שימוש בטלפון או במחשב שנעשה לצורך המחאה.
הצד השני של אותו המטבע - וזו הסיבה הנוספת לירידה למחתרת – הוא הרצון של מקורבי אוירבך להעמיד את המשטרה למבחן לאחר שגורמים בה הכריזו כי ישקלו לחקור את רבם הנערץ. חלקם החליטו להיעלם מהשטח כדי שהאפשרות היחידה של המשטרה לפעול תהיה נגד מנהיג הפלג עצמו. אם האיום אכן יתממש ורב בכיר בסדר גודל כזה יזומן לחקירה – הם יבעירו את המדינה.
מטרת אנשי הפלג כעת היא "לאתחל" מחדש את המערכה, כך שיוכלו לשלוט בה ולא להיגרר אחר ההחלטות של בתי הדין הצבאיים. השיטה שלהם היא להרגיע את השטח באופן זמני עד לשחרור כל העריקים שנשפטים בדרך כלל לתקופות מאסר קצרות, ובמקביל לנהל משא ומתן מול הצבא לטובת המתקת העונשים.
כשכל העצורים יהיה חופשיים, יוכל הרב שמואל אוירבך לווסת בעצמו את עוצמת המחאה לקראת שלביה המכריעים: המטרה העליונה של הרב, והיא קרובה ומוחשית מתמיד, היא הטבעת חותם על חוק הגיוס המתוקן שמתגבש בימים אלו, לאחר שבמהלך פגרת הכנסת פסל בג"ץ את גרסתו הקודמת.
לפנייה לכתב/ת 
