ושמישהו ינסה לעצור אותם / "הכל מקצועי"
פפ גווארדיולה ממשיך להמציא מחדש את הכדורגל, והעונה הפך את מנצ'סטר סיטי לקבוצה הכי דורסנית בעולם. מה הוא שיכלל לעומת העונה שעברה, והאם נאפולי תפיק הערב (21:45) לקחים מהמשחק הקודם
- לטבלאות הבתים בליגת האלופות
פפ עצמו הספיק להגיב שמדובר בעניין "לא מציאותי", ועקרונית הוא צודק – אף אחד לא זוכה באליפות באמצע החורף – אבל ההיסטוריה מראה שקבוצה שפתחה עונה כמו סיטי הנוכחית, 28 נקודות ב-10 מחזורים, תמיד – למעט מקרה אחד של מנצ'סטר יונייטד בשנות ה-80 – זכתה בתואר. סיטי, לפחות כרגע, נראית מפחידה, ולדעת רבים היא הקבוצה הטובה בעולם.
ואין יותר התקפית ממנה. ממוצע משוגע של 3.5 שערים למשחק, הכי הרבה בליגות הבכירות ובהפרש עצום. כרגע קצב ההבקעה של סיטי מתאים לעונה של 133 שערים, לא פחות. היא הראשונה זה 66 שנים שהבקיעה לפחות חמישה שערים בשלושה משחקי בית רצופים, ואחרי האחרון שבהם, שביעייה לרשת סטוק, קצב ההבקעה שלה היה הגבוה ביותר לפתיחת עונה ב-123 השנים האחרונות. מדובר, כמובן, בהתחלת העונה הטובה ביותר של סיטי בפרמייר-ליג. 93 אחוזי הצלחה, 29+ בעמודת הפרש השערים, 13 ניצחונות רצופים בכל המסגרות וארבעה שחקנים – סרחיו אגוארו, גבריאל ז'סוס, ראחים סטרלינג ולירוי סאנה – שנמצאים בין שמונת הראשונים בטבלת מלך השערים.
כל השחקנים האלה, פלוס היוצרים המובילים, קווין דה בריינה (שחקן העונה עד כה) ודויד סילבה, היו בקבוצה גם בעונה שעברה, עונה מאכזבת שהסתיימה במקום השלישי, אז מה בעצם השתנה? ברור שהשחקנים מתרגלים יותר לשיטה של גווארדיולה – במשחק האחרון מול ווסט ברומיץ' שחקני סיטי החליפו 844 מסירות, הכי הרבה לקבוצה כלשהי מאז החלו לספור לפני 14 שנים – אבל זה לא רק זה. גווארדיולה ממשיך להמציא מחדש את הדרך בה משחקים כדורגל, ושחקני ההתקפה שלו נהנים מחופש דווקא בזכות רכישות בעמדה אחרת.
הכל זה מלמטה
אסטרטגיית הרכש של סיטי בקיץ עוררה פליאה אצל לא מעט אנשים. במהלך שלושה ימים באמצע יולי הוציאה הקבוצה למעלה מ-150 מיליון יורו על שלושה מגינים – בנז'מין מנדי, קייל ווקר ודנילו. שני הראשונים הפכו לשחקני ההגנה היקרים בהיסטוריה. היו שתהו מה בדיוק עושה גווארדיולה, אבל המאמן ידע שבעמדה הזו הוא זקוק לשדרוג ולגיוון.
עוד בבאיירן מינכן פפ שינה את תפקוד המגן כפי שהעולם מכיר אותו. כשבאיירן הייתה עם הכדור פיליפ לאם ודויד אלאבה היו עוזבים את העמדה ונכנסים למרכז, לקישור האחורי. הוא ניסה זאת גם בעונה שעברה בסיטי, כבר במשחק הראשון, אבל סאניה, קלישי, סבאלטה וקולארוב לא התאימו, מי בגלל יכולות טכניות ומי בגלל אינטליגנציית משחק. פביאן דלף, במקור קשר שמשחק עכשיו מגן שמאלי בעקבות פציעת מנדי, היה כבר אז בקבוצה, ובמשך שנה גווארדיולה עבד איתו על המיקום החדש. עכשיו הוא מוכן. עכשיו כל הכלים קיימים, ויש להם השפעה עצומה.
כשסיטי עם הכדור, המגינים זזים לאמצע ולמעלה ומהווים חוט מחבר בין ההגנה לקישור ההתקפי. במקביל, פרננדיניו יורד לאחור ונכנס בין הבלמים. בעצם, למעט שני שחקני אגף בהתקפה כל החבורה בתכלת נמצאת, פלוס-מינוס, באזור צר של המגרש, באמצע (ראו תרשים). הנה מה שמרוויחים שחקנים אחרים בסיטי מהמהלך:
חופש פעולה יצירתי. כשהם במרכז, המגינים מחפים על השחקנים היצירתיים ומונעים התקפות מתפרצות. דה בריינה וסילבה, שני גאוני כדורגל, יכולים לנוע בחופשיות לכל כיוון שיבחרו ומנצלים ליקויים בשיטת המשחק של היריב. לא סתם דה בריינה וסילבה הם, במשותף, מלכי הבישולים של הליגה האנגלית כרגע. רק שני שחקנים באירופה – ניימאר ולורנצו אינסינייה, שיפגוש את סיטי הערב עם נאפולי – סידרו העונה יותר מצבי הבקעה לחברים מאשר דה בריינה. לבלגי יש חופש, והוא פורח.
משחק לחץ. כיוון שיש המון שחקנים במרכז, שחקני האגף, סטרלינג וסאנה, לא צריכים לבוא לאמצע. הם נשארים ללחוץ על הגנת היריב, וכמות שחקני ההתקפה מביאה לאיבודי כדור מהירים. שימו לב לטבלת "מדד הלחץ" המצורפת, המראה כמה מהתקפות היריב של קבוצות הפרמייר-ליג המובילות נקטעות לפני חיבור של שלוש מסירות מדויקות. אצל יריבות סיטי מדובר ב-56 אחוזים מסך ההתקפות, יותר מכולן.
שמירת קו. בהרבה מקרים תנועת המגינים גוררת למרכז גם את שחקן האגף של היריבה, שלא רוצה להיות בחיסרון מספרי. סטרלינג וסאנה, שנצמדים לקו האורך, נשארים במצב אחד-על-אחד והרבה יותר קל להם מאשר בעונה שעברה. בשבעת המשחקים האחרונים בליגה סאנה הבקיע שישה שערים ובישל חמישה. לסטרלינג כבר תשעה שערים בכל המסגרות.
הנעת כדור. המגינים שהופכים לקשרים נותנים עוד אופציות מסירה להנעת הכדור. ממוצע ההחזקה בכדור של סיטי עומד על 66.2 אחוזים, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת באירופה, וגבוה אפילו יותר מהממוצע של ברצלונה בארבע השנים שלה תחת פפ. "תנועת המגינים מותחת את המשחק שלנו", אמר גווארדיולה אחרי הניצחון על ווטפורד, "כי יש עוד שחקנים באמצע למסירות הקצרות. אני אוהב שהמסירות שלנו הן שלושה עד שישה מטרים, לא יותר, ובלי השחקנים האלה זה היה הרבה יותר קשה".
סיטי לא מבצעת את הפעולה בכל התקפה, וגם לא תמיד שני המגינים יחד. לפעמים, תלוי
במצ'-אפ ממול, עדיף שהמגן ירוץ על הקו. אבל זה קורה המון, בטח במשחקים גדולים, למשל ב-1:2 מול נאפולי לפני שבועיים. השער השני התחיל כשדלף עבר לעמדת הקישור ונתן לשוער אדרסון אפשרות מסירה. נאפולי מיד צופפה, דלף מצא את סטרלינג באגף הרחוק, ולדה בריינה, שנשאר קדימה בחופשיות, היה קל להגיע לריבאונד ולבשל לגבריאל ז'סוס.
הערב בליגת האלופות נקבל עוד משחק גדול בין סיטי לנאפולי, הפעם באיטליה. נאפולי היא הקבוצה שהכי דומה לסיטי, בטח בכל מה שקשור להחזקה בכדור, ויהיה מעניין לראות איך מאוריציו סארי יגיב לאירועי המפגש הקודם. גווארדיולה עצמו נפל מספיק פעמים בצ'מפיונס עם הנעת הכדור האובססיבית שלו, גם ספג תבוסות, אבל הוא ממשיך לשכלל אותה. כרגע, לפחות עד שסיטי החדשה תראה סימני פגיעה, היא הקבוצה שהכי מפחיד לפגוש.
לפנייה לכתב/ת 
