העליון זיכה אדם שהורשע בהעלבת הרב הצבאי לשעבר
הרכב מורחב של תשעה שופטים זיכה את הרב אליצור סגל שפרסם ב-2004 מאמר נגד הרבצ"ר לשעבר ישראל וייס. השופטים ובכללם הנשיאה היוצאת נאור קבעו כי עבירת העלבת עובד ציבור היא פגיעה קשה בחופש הביטוי
גבולות חופש הביטוי: בית המשפט העליון זיכה היום (ה') את הרב אליצור סגל מעבירה של העלבת עובד ציבור. סגל הורשע בשתי ערכאות לאחר שתקף בחריפות את הרב הצבאי לשעבר ישראל וייס. נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור, ציינה בפסק הדין כי "מעמדו הבכיר של הרב הצבאי מחייב אותו לסיבולת גבוהה ביותר כלפי ביטויים מעליבים. לאור המסקנה אליה הגעתי, מתייתר גם הצורך לדון בשאלות שעורר המבקש".
הרב סגל פרסם ב-2004 מאמר נגד וייס באתר "מנהיגות יהודית", והשווה אותו לרב "מטעם המלכות". הוא אף תקף את וייס בשל תפקודו בכל מה שקשור לשירות נשים לצד גברים, חילול שבת ואי שמירת כשרות. בין היתר הוא טען כי הרב הצבאי "מסייע לרצח - איסור יהרג ובל יעבור. מסייע לגילוי עריות - איסור ייהרג ובל יעבור. מסייע לחילול שבת - איסור סקילה. מסייע לביטול מצוות ישוב הארץ - השקולה ככל התורה כולה. די בזה ואין צורך להשלים את דמותו".
שנתיים לאחר מכן הוגש נגד סגל כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור. בית משפט השלום בירושלים הרשיע אותו וגזר עליו שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 שקלים. סגל ערער למחוזי, שהחליט להפחית את המאסר על תנאי לחודש בלבד. נשוא העלבת עובד הציבור החליט לערער שוב באמצעות עו"ד איציק בם, והבוקר, כאמור, החליט הרכב מורחב של תשעת שופטי העליון לזכות אותו מהעבירה.
השופטים קבעו כי עבירת העלבת עובד ציבור היא פגיעה קשה בחופש הביטוי ויש להיות זהיר במיוחד במסגרת העמדה לדין. בהחלטה יוצאת דופן קבעו השופטים כי יש לדרוש מעתה והלאה אישור מוקדם מבכירי הפרקליטות כדי לפתוח בחקירה, לסגור תיק או להעמיד לדין בכל מקרה של העלבת עובד ציבור גם אם מדובר בעובד ציבור זוטר. השופטים קבעו בנוגע לסגל כי מדובר בביטויים קשים אולם פוליטיים שלא מקיימים את עבירת העלבה.
הנשיאה בדימוס נאור כתבה כי "מכול מקום, אפילו היו נותרות תהיות בעניין זה, הרי שהן מוכרעות לאור העובדה שלפנינו ביטוי פוליטי מובהק. המאמר מותח ביקורת על פועלו (או לפי הטענה היעדר פועלו) של הרב הצבאי לנוכח המדיניות הנהוגה בצה"ל בנושאים שונים ובכלל זה: תפישת הלחימה בצבא (כפי שהובנה על ידי המבקש), שילוב נשים בשורותיו, מעורבותו ב'תוכנית ההתנתקות' והטענות בנוגע לחילול שבת ואי-שמירת כשרות במסגרותיו. שאלות אלה מצויות במוקד השיח הציבורי, הדיון בהן מעורר עניין ציבורי ויש לו חשיבות חברתית ניכרת".
לפנייה לכתב/ת 
