תיעוד נדיר: כיבוש א"י ב-1917 דרך עיני החיילים
עם תופים, מטריות וחצוצרות: חלק מהחיילים האנגלים שהשתתפו בכיבוש ארץ ישראל לפני 100 שנה נשאו מצלמות. צפו בתמונות, שיוצגו בתערוכה בספרייה הלאומית בירושלים
כיצד נראה כיבוש פלסטינה דרך עיניהם של החיילים שכבשו אותה? תערוכה חדשה שתיפתח בספרייה הלאומית בירושלים מציגה צילומים נדירים שצילמו חיילים בריטים בקיץ 1917. הצילומים מתארים בין השאר את כניסתו של גנרל אלנבי לירושלים, את הקרבות, את פינוי הפצועים וגם רגעים מהווי החיילים.
התערוכה נקראת "בלפור פינת אלנבי", ובספרייה הלאומית מסבירים כי הצילומים, הנחשפים לראשונה, משקפים את נקודת מבטם של החיילים הבריטים, שהגיעו לראשונה לארץ הקודש. "מלחמת העולם הראשונה הייתה הראשונה שבה חיילים הלכו עם מצלמה בכיס לשדה הקרב. המצלמות היו מספיק קטנות, אפשר היה לקחת אותן ממקום למקום, והחיילים תיעדו את עצמם במהלך הקרבות", אומר ד"ר גיל וייסבלאי, מאוצרי התערוכה. "החיילים הגיעו לארץ ישראל, ארץ התנ"ך שהם שמעו עליה בדרשות בכנסייה, וראו את עצמם כממשיכי דרכם של הצלבנים".
לדבריו, הצילומים מתארים את החוויה ה"דתית" של החיילים. לאחר שהכוחות הבריטים השלימו את כיבוש באר שבע ויצאו צפונה, הארמיות של אלנבי התקדמו מזרחה לעבר ירושלים תוך כדי כתישה איטית וכואבת של הכוח העותומאני. "ככל שהתקרבו לעיר מכיוון חברון ובית לחם אל הר גילה, ומכיוון רמלה ולוד דרך בית חורון אל נבי סמואל, הפכו החיילים הצעירים מלוחמים לעולי רגל ומכובשים לצליינים. הלחימה על אדמת הקודש תוארה על ידם כחוויה דתית וכסוג של שליחות.
"כמו רבים מהיהודים בארץ ישראל, החיילים האנגלים ראו בגנרל אלנבי, שנכנס לירושלים ברגל דרך שער יפו, לא רק מצביא ומשחרר, אלא נושא בשורה דתית", הוסיף וייסבלאי. "חייליו של אלנבי ראו במפקדם הנערץ את בן דמותו של ריצ'רד לב הארי, מלך אנגליה, גיבור מסע הצלב השלישי".
מקור הצילומים באלבומים פרטיים של הלוחמים שעברו במשפחותיהם עד שהגיעו לספרייה הלאומית. אין מידע על זהות החיילים או פירוט על הצילומים מעבר למה שרשום באלבום. ובכל זאת, הם מציגים את נקודת המבט של החיילים בשטח מזווית אישית וממסדית פחות. בצילומים אפשר לראות מקומות קדושים, מתפלל נושא מטרייה נשען על הכותל המערבי, חיילים נחים לצד דקלים או חייל מחצרר בחצוצרה.
צילום מעניין נוסף מתעד חייל עם כלב, יבוא חדש של הצבא הבריטי לישראל. "עד הכיבוש הבריטי לא היו כלבים בארץ", מסביר וייסבלאי. "אנשים מתו מרעב ולא החזיקו חיות מחמד. הבריטים הביאו כלבי גישוש, שאחר כך נשארו בארץ".