כישלון ידוע מראש: ההתפטרות שהכניסה את המזה"ת לסחרור
רוחות של אופטימיות נשבו בדיוק לפני שנה, עם הקמת הממשלה הלבנונית בראשות סעד אל-חרירי. הוא נמנע מלבקר את איראן וחיזבאללה, אך לאחרונה שב לתקוף אותן וכשהתפטר הטיל את האשמה על ציר הטרור. סעודיה, שאינה מחובבות איראן וחיזבאללה, היא שהציגה לפני אל-חרירי את המודיעין על ההתרחבות האיראנית והמזימה לחיסולו
ה"פצצה" שהטיל אתמול (שבת) מריאד ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי, בדמות התפטרותו מתפקידו, הפתיעה את כולם. אך אם מסתכלים על התמונה המלאה, ייתכן שאפשר לראות מתי ואיך נטמנו זרעי הפורענות שהובילו להודעה דרמטית, שהכניסה את הזירה הלבנונית ואת מזרח התיכון לסחרור.
השאלה שעדיין נותרה תעלומה היא אם היה טריגר ספציפי שגרם לאל-חרירי להתפטר. רונן סולומון, בעל בלוג המודיעין "אינטלי טיימס", העריך כי ככל הנראה הוצגה לפני אל-חרירי תמונת מודיעין שקשורה להרחבת ההשתלטות האיראנית בלבנון וגם למזימה לחיסולו. לטענת סולומון, הודעתם של מנגנוני הביטחון הלבנוניים שאין להם מידע בנושא יש בה להעיד שגורם מודיעיני זר הוא שהעביר את המידע לסעודים, ובעקבותיו נקט אל-חרירי את הצעד המפתיע. מכל מקום, סביר להניח כי הטריגר להתפטרות הדרמטית ייחשף בסופו של דבר.
את הסיפור כדאי להתחיל מחודש נובמבר 2016, אז נרשמה פריצת דרך במשבר הנשיאות בלבנון. מאז עזב מישל סלימאן את ארמון הנשיא בבעבדא שבביירות במאי 2014, הייתה לבנון ללא נשיא במשך יותר משנתיים. הוואקום הנשיאותי, ששבר שיא שלילי אפילו במישור העולמי, הפך לסמל המשבר בלבנון והעמיק את השסע בין העדות והמחנות הפוליטיים השונים, שלא הצליחו להסכים על נשיא במשך יותר שנתיים.
אוזלת ידו של השלטון הלבנוני באה לידי ביטוי ביתר שאת במשבר ערימות הזבל בביירות באוגוסט 2015, משבר שהוציא את ההמונים לרחובות וגרר מחאה נגד הפוליטיקאים בלבנון.
הוואקום הנשיאותי הסתיים לבסוף בניצחון פוליטי מהדהד של חיזבאללה. נסראללה תמך בבעל בריתו, הגנרל מישל עון הנוצרי, יו"ר הזרם הלאומי-חופשי דאז, ומי שחתם איתו על שותפות פוליטיות עוד לפני מלחמת לבנון השנייה. סעד אל-חרירי, שמוביל את מחנה ה-14 במרס, המחנה הסוני שמתנגד למחנה השיעי של חיזבאללה, חשב על מועמדים אחרים, כמו יו"ר הכוחות הלבנוניים, סמיר ג'עג'ע, ויו"ר זרם הנפילים, סלימאן פרנג'ייה. ג'עג'ע נחשב לאישיות שנואה במיוחד על חיזבאללה בשל עמדותיו הניציות נגדו. פרנג'ייה, לעומתו, דווקא מזוהה עם "ציר ההתנגדות" אפילו יותר מעון, ובכל זאת סירב נסראללה לוותר על המועמד הנוצרי.
לבסוף, בשם העדפת האינטרס הציבורי ובניסיון להוציא את לבנון מהקיבעון בזירה הפוליטית והכלכלית, החליט אל-חרירי להסכים על מועמדותו של מישל עון ובתמורה קיבל את משרת ראש הממשלה, שלא הייתה זרה לו בכלל. אל-חרירי, יו"ר זרם אל-מוסתקבל, שמייצג את רוב הסונים בלבנון, הצליח לזכות יחד עם בעלי בריתו במספר מושבים די גדול בבחירות לפרלמנט 2009, וכך התמנה באותה שנה לראש הממשלה.
כעבור שנתיים בלבד נאלץ אל-חרירי, שגם מחזיק באזרחות סעודית ונחשב למקורב לבית המלוכה הסעודי, לפרק את הממשלה. בזמנו היו אלה דווקא השרים מטעם חיזבאללה שהחליטו לפרוש בעקבות המשפט שמקיים עד היום בית הדין הבינלאומי בהאג בפרשת חיסולו של אביו, ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי, בפברואר 2005, רצח שמואשמים בו חיזבאללה ומשטר אסד.
ב-1 בנובמבר 2016 התכנס אפוא הפרלמנט הלבנוני ואחרי שורה של הצבעות הצליח לבחור סוף-סוף נשיא. מישל עון הטיל כצפוי את הרכבת הממשלה על סעד אל-חרירי, ורוחות של אופטימיות נשבו בארץ הארזים באשר לעתיד לבוא במסגרת מה שנקרא "העידן החדש".
לחיזבאללה היו שני שרים בלבד בממשלה, אך בעיתון "אל-אח'באר", המזוהה עם הארגון, טענו כי המחנה של חיזבאללה קיבל 17 מתיקי שרי הממשלה, והדבר נחשב להישג. "הודות לאללה והודות למאמצים של האנשים המסורים הוקמה הממשלה. זו ממשלת פיוס לאומי שתנסה לטפל במשברים במדינה באופן מיידי", אמר אל-חרירי עם תחילת הקדנציה השנייה שלו.
חיזבאללה תקף, אל-חרירי נדחק לפינה
מאז ניסה אל-חרירי, שידוע באיבתו לחיזבאללה ולמשטר הסורי, להתעלות מעל המחלוקות היסודיות בין הצדדים ולהתרכז בפתרון המשברים הפוליטיים והכלכליים במדינה. בכהונתו הצליח לאשר חוק שהוביל לבחירות לפרלמנט, שלא התקיימו מאז 2009. רק לפני שבועיים חגג אל-חרירי את אישור התקציב בפרלמנט הלבנוני לראשונה מאז רצח אביו ב-2005. "אישור התקציב הוא הישג ללבנון, ל'עידן החדש' ולממשלה", צייץ אל-חרירי בטוויטר אחרי אישור התקציב.
אך בה בעת נראה שהתמקדותו של אל-חרירי בהישגיו וחוסר רצונו להתעמת עם חיזבאללה, עושה דברו של איראן, גרמו לתרעומת אצל נותנת החסות המסורתית למשפחת אל-חרירי - סעודיה. תחילה ניסתה הממלכה לגשש את דרכה גם אל נשיא לבנון, מישל עון, שאת ביקורו הראשון שלו מחוץ ללבנון ערך בריאד. אך בשטח התרחשו לא מעט דברים.
המעורבות של חיזבאללה בלחימה בסוריה רק הלכה וגדלה בשנה האחרונה. הביטחון של הארגון ושל ציר ההתנגדות עלה והתגבר ברקע התבוסות של דאעש ובעקבות סילוק אנשי "המדינה האיסלאמית" מגבול סוריה-לבנון, מבצע שחיזבאללה לקח בו חלק חשוב לא פחות מאשר צבא לבנון. מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, לא הפסיק להשתלח בסעודיה בנאומיו ורק החריף את הטון, ואילו אל-חרירי הלך ונדחק לפינה. לא בכדי עלו מעת לעת פרסומים שלפיהם בריאד לא ממש מרוצים מהתפקוד של אל-חרירי ומנסים לקדם על חשבונו אישים אחרים בעדה הסונית, כמו אשרף ריפי, שכיהן בעבר כשר המשפטים בלבנון ונחשב לאחד המבקרים החריפים של חיזבאללה בלבנון.
ואולי היה אפשר לזהות ניצנים להתפטרות בציוץ שפרסם אל-חרירי לאחרונה, שבו תקף בחריפות את נשיא איראן, חסן רוחאני, באופן שאינו מובן אליו: "הדברים של רוחאני שלפיהם ההחלטות בלבנון לא מתקבלות ללא איראן הם מופרכים ולא מתקבלים על הדעת. לבנון מדינה ערבית עצמאית שלא תקבל שום חסות ומסרבת לפגיעה בכבודה". דברים דומים נשמעו אתמול בנאום ההתפטרות של אל-חרירי.
בחודש ספטמבר, בעקבות טענות שהושמעו בישראל, הכחיש אל-חרירי שיש מפעלי טילים איראניים במדינתו: "הישראלים רגילים לנהל קמפיינים של הטעיה, חיזבאללה לא שולט על לבנון", טען.
הביקורת הסעודית
בתקופה האחרונה עומדת על סדר היום בלבנון סוגיית השגריר הלבנוני בדמשק. בשנים האחרונות, בשל מלחמת האזרחים העקובה מדם, הסתפקו בלבנון במיופת כוח בשגרירות בדמשק. העמדה הלבנונית הרשמית היא מדיניות של איפוק, מעין ניסיון להתנתק מהמלחמה כדי לתפוס מרחק ממשטר אסד.
עם זאת, בימים האחרונים נראה שאל-חרירי נדחק אל הפינה גם בנושא הזה - הוא אישר מינוי של שגריר חדש בדמשק, והצעד נתפס כהכרה בלגיטימיות של המשטר הסורי, שאל-חרירי התבטא נגדו בשנים האחרונות פעמים רבות. בעקבות הביקורת על המהלך השיב אל-חרירי: "הסיסמאות המופרזות על עמידתי נגד המשטר הסורי הן זולות. לגבי ההימצאות של שגרירות לבנונית בסוריה, הרי שזה מדגיש את העצמאות והריבונות שלנו".
בד בבד ממשיכה להחריף ההתכתשות המילולית בין חיזבאללה לסעודיה; השר הסעודי לענייני המפרץ, ת'אמר א-סבהאן, לא מפסיק לאיים על הארגון ומתבטא בעד הקמת קואליציה בינלאומית שתילחם במה שהוא מכנה "מפלגת השטן ולא מפלגת האל".
באחד מנאומיו כינה נסראללה את אותו השר "זאטוט". בשבוע שעבר הגיע אל-חרירי במפתיע לריאד ונפגש עם יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן. ההודעה על הפגישה הייתה לקונית, ובכל זאת קיומה מפתיע יחסית לנוכח הסימנים הרבים שלפיהם סעודיה אינה מרוצה מהתנהלותו של אל-חרירי. בהמשך העלה אל-חרירי תמונת סלפי שלו ושל א-סבהאן, השר הסעודי השנוא על חיזבאללה, וטען שהייתה להם פגישה ארוכה וטובה. א-סבהאן העניק כמה ראיונות ובהם המשיך לתקוף את חיזבאללה ללא היכר ואף הבטיח "התפתחויות מרעישות" בימים הקרובים.
יממה לפני התפטרותו נפגש אל-חרירי עם יועצו של המנהיג הרוחני של איראן, עלי אכבר ולאיתי, שהגיע ללבנון ונועד עם בכירי הממשל ועם מזכ"ל חיזבאללה נסראללה. לאחר הפגישה עם אל-חרירי אמר היועץ כי איראן תומכת בממשלת אל-חרירי וביציבותה של לבנון. הוא אף שיבח את הישגיה של לבנון במלחמה נגד הטרור בשנה האחרונה. אך נראה שאל-חרירי - אחרי ישיבה לא קצרה על הגדר - בחר צד והטיל את הפצצה הפוליטית המדוברת. ההפתעה הזאת שואבת את לבנון עמוק לתוך הסכסוך בין איראן השיעית לסעודיה הסונית, שמסרבת לוותר על השפעתה בזירה.
לפנייה לכתב/ת 
