"גברים שהפכו לנשים יוכלו להיכנס להיריון"

מומחה עולמי לפוריות מצהיר – בקרוב יוכלו טרנסג'נדריות להרות. ד"ר ריצ'רד פאולסון, נשיא האיגוד האמריקני לרפואת פריון, הצהיר כי טרנסג'נדריות - נשים שנולדו בגוף זכרי ושעברו ניתוח להתאמת מגדר - יוכלו להיכנס להיריון "מחר". על פי פאולסון, שאמר את הדברים בכנס השנתי של האיגוד בטקסס, כבר כיום קיימים הידע והאמצעים להשתיל רחם בגופן של טרנסג'נדריות.

עוד בנושא:

לראשונה בישראל: גבר בן 24 בהריון וצפוי ללדת

הטרנסג'נדר הצעיר בעולם: בת 5 הפכה לבן

"עוד יש אתגרים, אבל אני לא רואה סיבה שזה לא יקרה", תיאר פאולסון והוסיף כי לידה כזו תהיה אפשרית רק בניתוח קיסרי. על אף השוני במבנה האגן בין גברים ונשים, מסביר פאולסון, השתלת רחם בגופה של אישה שנולדה בגוף של גבר - אפשרית.

שירותים מותאמים מגדרית בצפון קרוליינה(צילום: רויטרס)

השתלת רחם - הליך מורכב מאוד

מומחים מסבירים כי השתלת רחם היא הליך מסובך וארוך, שבוצע בעולם פעמים ספורות בלבד. "השתלת רחם היא הליך מאוד מורכב. אני לא רואה ניתוח כזה מבוצע בטרנסג'נדרית בקרוב", מעריכה ד"ר הדר אמיר, רופאה בכירה במכון הפריון של בית החולים "איכילוב" בתל אביב ומנהלת המרפאה המגדרית במכון הפריון ב"ליס". הרופאה מוסיפה ואומרת כי "הניסיון של הרופאים בהליך השתלות הרחם הוא מועט מאוד. השתלות כאלו בוצעו בשבדיה בשנות ה-30 והתוצאות שלהן היו שליליות מאוד. ניסיון השתלת רחם בגבר הסתיים במותו".

ד"ר אמיר מסבירה כי מורכבות ההליך נעוצה בריכוז הרב של כלי דם באיבר. גם שכיחותם הגבוהה של מקרים שבהם המערכת החיסונית של המטופלת דוחה את הרחם היא מכשול נוסף בביצוע ההליך.

"רחם הוא לא איבר שהליך ההשתלה שלו מציל חיים כמו איברים אחרים", מדגישה ד"ר אמיר. "המחיר שהמטופלת עשויה לשלם על הליך כזה הוא גבוה מאוד. כלל יסוד ברפואה קובע כי אסור לרופא להזיק למטופל. השיקול של תועלת מול נזק מוביל לכך שעדיף למטופלים להסתייע בפונדקאית. היום שבו טרנסג'נדריות יעברו ניתוח להשתלת רחם יגיע, אבל לטעמי הוא עוד רחוק".

גם ד"ר יואל שופרו, ממלא מקום מנהל יחידת הפוריות בבית החולים "בילינסון" וחבר ועד האגודה הישראלית לחקר הפריון, שותף לפסימיות של ד"ר אמיר. "ההצהרה של ד"ר פאולסון היא עתידנית. אם לא נחלום, לא נתקדם לשום מקום, אבל מחר זה לא יקרה כפי שהוצהר. להערכתי רק תוך עשר שנים נתחיל לראות יותר השתלות רחם בנשים, דבר שיסלול את הדרך גם לבצע את ההליך בנשים שנולדו כגברים".

ד"ר שופרו מוסיף ומסביר כי "בספרות הרפואית דווח רק על תשע השתלות רחם, מתוכן שתי השתלות נכשלו. הניתוח להסרת האיבר לצורך השתלתו הוא מורכב ביותר ואורך כ-13 שעות. השתלת רחם גם מעלה שאלה אתית כבדת משקל - ההשתלה לא מבוצעת כדי להציל או להאריך את חיי המטופל והיא גם קצובה בזמן. אחרי היריון אחד או שניים לכל היותר מוצא האיבר".

ד"ר שופרו מסתייג מההצרה המהפכנית שהושמעה השבוע גם משום שכיום לא ברור אם גופן של טרסנג'נדריות יהיה מסוגל לשאת את ההיריון. "גם אם האיבר ייקלט, כיום אנחנו לא יודעים אם לטרנסג'נדריות קיימת יכולת פיזיולוגית לשאת את העובר. היריון גורם לשינויים רבים בגוף, וכלל לא בטוח שגוף של אישה שנולדה כגבר יכול לעמוד בשינויים הללו". 

המלצת המומחית - שימור פריון

מאז 2014 נולדו לפחות חמישה תינוקות לנשים (מלידה) שעברו ניתוח להשתלת רחם. ב-2014 נולד בשבדיה התינוק הראשון לאישה שעברה ניתוח להשתלת רחם. הרופאים נאלצו ליילד את התינוק בשבוע ה-31 להיריון כיוון שהאם פיתחה רעלת היריון. התינוק שקל בלידתו 1.77 קילוגרם בלבד. את תרומת הרחם קיבלה האם מאישה בשנות ה-60 לחייה. המושתלת נאלצה ליטול תרופות רבות כדי שגופה לא ידחה את האיבר. 

ד"ר אמיר מבהירה כי כיום גיל המטופלים שעוברים ניתוח להתאמה מגדרית הולך ויורד. "חשוב להדגיש לפני אותם צעירים כי אסור להם לפסול את האפשרות שיהיו הורים ביולוגיים לילדים בעתיד, אם ירצו בכך. החשיבה של טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות צריכה להיות על שימור הפריון שלהם לפני ביצוע ההליך - ולא על השתלות רחם".